משרד הבריאות: יש להמתין לפחות 11 יום בין אבחון לקורונה לבדיקת החלמה

דוח חדש מגדיר את משך הזמן הרצוי לבדיקת החלמה מקורונה כדי שיהיה סיכוי גבוה יותר לתוצאה שלילית. מהנתונים שנאספו עולה כי יש להמתין לפחות 30 יום לפני שאדם יוגדר כמחלים ללא בדיקת מעבדה. פרופ' סדצקי: "הגדלת פרקי הזמן בין בדיקות תביא לשימוש מושכל במשאב הלאומי"

צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס

דוח של משרד הבריאות קובע כי יש להמתין לפחות 11 יום בין בדיקת האבחון לקורונה לבין בדיקת ההחלמה כדי שיהיה סיכוי גבוה יותר שהתוצאה תהיה שלילית להימצאות הנגיף. עוד על פי הדוח, שנכתב על ידי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, יש להמתין ארבעה ימים נוספים לפחות בין הבדיקה השלילית הראשונה לבין בדיקת ההחלמה העוקבת בכדי לקבל יותר מ-50% עבור תוצאה שלילית המעידה על החלמה מהמחלה.

הנתונים שהציגה פרופ' סדצקי התבססו על סיכום הנתונים שנאספו עד כה בישראל, ולפיהם משך הזמן שבו מחצית מהחולים הציגו תוצאה שלילית ראשונה עומד על 13 יום, ותוצאה שלילית שנייה עומד על 18 יום. "בהינתן מדיניות של הגדרת מחלים על פי פרק הזמן שחלף מאז אבחונו וללא בדיקות מעבדה, נמצא כי אפילו לאחר 21 יום ממועד האבחון, כ-21.5% מהחולים יסווגו כמחלימים על אף שבפועל הם עדיין חיוביים לנגיף. בניתוח על פי קבוצת גיל ומין, נמצא כי משך ההחלמה דומה בכל קבוצות הגיל, ולא נבדל בין גברים לנשים", נכתב.

עובדי מד"א באיסוף דגימות לגילוי קורונה בירושלים (צילום: פלאש 90, יונתן סינדל/פלאש 90)

עוד נמצא כי ניתן לאבחן אדם כמחלים מקורונה, מבלי שעבר בדיקת אימות מעבדתיות, רק לאחר 30 יום ממועד האבחון. "בטרם חלפו 30 יום ממועד האבחון, אדם עלול להיות מוגדר כמחלים על אף שתוצאת המעבדה שלו עדיין חיובית", חודד.

על פי פרופ' סדצקי, מכלול הנתונים המוצגים בדוח תומכים בהארכת משך ההמתנה שבין האבחון לבין ביצוע בדיקת ההחלמה הראשונה, וכן בהארכת משך הזמן שבין ביצוע בדיקת ההחלמה הראשונה לבין השנייה. "הגדלת פרקי הזמן שבין האבחון לבין בדיקת ההחלמה הראשונה ולבין בדיקת ההחלמה השנייה תביא לשימוש מושכל יותר במשאב הלאומי של הבדיקות", פסקה.

עוד בוואלה!

מספר המתים מקורונה עלה ל-208, שיפור במצב בת ה-11 שאושפזה במצב קשה

לכתבה המלאה
"בדיקות הקורונה הן משאב לאומי, ולכן יש להבטיח כי השימוש בהן יהיה מיטבי". סדצקי (צילום: אתר רשמי, פול)

לצד המסקנות אודות יעילות תזמון הבדיקות, הציגה פרופ' סדצקי את נתוני הבדיקות שנערכו בישראל עד כה. כך, על פי נתוני משרד הבריאות, עד כה נערכו 313,075 בדיקות קורונה. בעוד שמספר הבדיקות הכללי עלה באופן לינארי, מספר בדיקות ההחלמה עלה באופן מעריכי. בטווח של שמונה שבועות עלה אחוז בדיקות ההחלמה מסך הבדיקות כמעט פי שבעה והגיע מ-2.4% ל-16.3%.

"בדיקות הקורונה הן משאב לאומי, ולכן יש להבטיח כי השימוש בהן יהיה המיטבי מבחינת עלות-תועלת", הבהירה. "ניצול מיטבי של בדיקות יוגדר כטוב יותר ככל שממוצע מספר הבדיקות לאדם יתקרב לערך של שלוש (בדיקה אחת של אבחון חיובי ושתי בדיקות שליליות עוקבות לצורך קביעת החלמה). בפועל, נמצא כי לכ-44% מהחולים בוצעו ארבע בדיקות ויותר (שלוש בדיקות החלמה לפחות)".

ירידה במספר הנבדקים

על פי הודעה שפרסם מוקדם יותר, במשרד הבריאות נערכים לביצוע סקרים יזומים באזורי סיכון וכן לשינוי התוויות לבדיקות, בין היתר בגלל ירידה משמעותית בפניות האזרחים לבדיקות. במשרד אמרו כי ישנה ירידה במספר הפניות לבצע קורונה, וכן ישנה ירידה במספר האנשים בעלי תסמינים של מחלת הקורונה שמבקש להיבדק - וכפועל יוצא ישנו מספר נמוך יותר של אנשים שמגיעים לבדיקות בפועל. כך, ב-25 באפריל נערכו 9,031 בדיקות מתוכן נמצאו 160 חיוביים לנגיף, ב-26 באפריל בוצעו 8,393 בדיקות ונמצאו 88 חיוביים לנגיף, ואתמול בוצעו 9,546 בדיקות ונמצאו 110 חיוביים לנגיף. זאת, חרף התחייבות המשרד להגיע לרף של עשרת אלפים בדיקות ביום.

במקביל, נמסר ממשרד הבריאות כי קיבולת המעבדות לבדיקות קורונה עלתה ל-15 אלף בדיקות ליום, זאת לצד המעבר של הבדיקות לקופות החולים וכן החתימה על הסכם עם חברת BGI שתעלה בהמשך את היכולת גם מעל 20 אלף ביום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully