פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יו"ר ועדת הקורונה הגיש הצעת חוק להקים רשות לאומית לשעת משבר: "ראייה רחבה"

      בדיון בנושא הזנחת גופי החירום בשנים האחרונות שיתקיים בוועדת הקורונה יציג ח"כ שלח את הצעתו להקים רשות שתרכז את כל הפעולות הנדרשות לטיפול במשבר לאומי. "חייבים להקים את המטה עוד לפני שובה האפשרי של הקורונה בסתיו הקרוב", אמר

      יו"ר ועדת הקורונה הגיש הצעת חוק להקים רשות לאומית לשעת משבר: "ראייה רחבה"
      עריכה: ניר חן

      יו"ר ועדת הקורונה בכנסת ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הגיש היום (ראשון) הצעת החוק להקמת רשות לאומית לשעת משבר. שלח יציג את הצעת החוק בדיון שיתקיים מחר בוועדה, בנושא השלכות אי-הפעלת רשויות החירום לטיפול במשבר הקורונה, וכן הזנחת גופי החירום השונים בשנים האחרונות.

      הרשות ששלח מציע להקים נועדה לרכז ולהוביל את הפעולות הנדרשות לטיפול במשבר לאומי, לבצע החלטות ממשלה ולהעלות נושאים בעת משבר, וכן לרכז את ההכנות למשברים מסוגים שונים. שלח הסביר כי "משבר נגיף הקורונה המחיש את הצורך בקיומו של מטה אופרטיבי לניהול משברים לאומיים".

      לדבריו, רשות זו תהיה חיונית לקראת אפשרות של התפרצות נוספת של הקורונה - אך גם למשברים עתידיים מסוגים אחרים. "המאפיין של משבר כדוגמת הקורונה הוא שהוא נוגע באספקטים רבים של החיים בישראל. ההחלטות המתקבלות חייבות לקחת בחשבון איזון בין כל המרכיבים והגוף המוצע יפעל לפתרון בעיות מתוך ראייה רחבה", הסביר שלח. "גם במקרה של רעידת אדמה, אסון טבע או התקפת סייבר נרחבת, נזדקק לגוף אופרטיבי שיפעל כמטה כללי בעל סמכויות ביצוע. אנו חייבים להקים את המטה עוד לפני שובה האפשרי של הקורונה בסתיו הקרוב, ולכן אני מעלה את הצעת החוק עכשיו".

      ח"כ עפר שלח (אתר רשמי , -)
      ח"כ שלח

      בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בניגוד למשברים בעלי אופי צבאי, משברים כמו מגיפה, אסון טבע או מתקפת סייבר אינם מעוגנים בחוק. "המענה להתקפות צבא או טרור על ישראל, המטופל על ידי צה"ל וגופי הביטחון האחרים, מעוגן היטב בחוק. לא כך הוא הדבר במשברים בעלי אופי לא-צבאי, המצריכים טיפול רב-מערכתי".

      ההצעה מגדירה "שעת משבר לאומי" כתקופה שבה מתרחש משבר לאומי הנובע מסיבה שאינה התקפה צבאית על ישראל, והיא כוללת מגיפה; אסון טבע, ובכלל זה רעידת אדמה, הצפות, סופות ושריפות; מתקפת סייבר המאיימת על מערכות חיוניות של המדינה והמשק; וכן מפגע סביבתי, דליפת חומרים מסוכנים, זיהום כימי או ביולוגי, או אירוע קרינה רדיולוגי.

      על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "המאפיין של כל המשברים האלה הוא שהם נוגעים באספקטים רבים של החיים בישראל: כלכלה, בריאות, חברה, רווחה ועוד. ההחלטות המתקבלות חייבות לקחת בחשבון איזון בין כל מרכיבים אלה. והן מחייבות את קיומו של גוף תפעולי בעל סמכות, שיפעל לפתרון בעיות מתוך ראייה רחבה ושקלול כל הגורמים".

      הצוות הרפואי של בית החולים הדסה בירושלים במהלך בדיקות לנגיף הקורונה 13 באפריל 2020 (פלאש 90 , יוסי זמיר, פלאש 90)
      משברים המצריכים טיפול רב מערכתי. צוות בית החולים הדסה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

      עוד נכתב כי המטה לביטחון לאומי (המל"ל), שמונה לרכז את הטיפול במשבר הקורונה, "מטבע הגדרתו על פי חוק, אינו מטה אופרטיבי. חסרים בו הן הידע והן יכולת הפעולה ברמה שמתחת לקובעי המדיניות. ואילו ראש הממשלה והשרים אינם אמורים לעסוק בניהול היומיומי של מאות הנושאים המצריכים פתרון במשבר רב-ממדי שכזה; בדומה לתפקידם במלחמה, הם צריכים לקבל החלטות מדיניות המבוצעות על ידי גופי הביצוע, ולעצב מדיניות בנושאים המועלים להחלטתם על ידי המטה הכללי".

      בהצעה הוסברו סמכויותיה של הרשות המוצעת: "הגוף המוצע, הרשות הלאומית לשעת משבר, יופעל על פי החלטת ממשלה עם פרוץ משבר שכזה, ויתפקד באופן דומה לזה של המטה הכללי בשעת מלחמה: תהיה לו סמכות לקבל החלטות שיבוצעו על ידי גופי הביצוע השונים, ולקיים את מדיניות הממשלה או ועדת שרים שתוסמך על ידי הממשלה".

      עוד הודגש כי "בה בעת, תישמר לממשלה הזכות להחליט בכל עת כי החלטה של הרשות הלאומית טעונה אישור על ידי הממשלה או ועדת שרים שתוסמך לכך על ידה. ואולם כל החלטה שכזו, או החלטה שראש הרשות ביקש את אישור הממשלה או ועדת השרים לביצועה, תתקבל בתוך 24 שעות מרגע החלטת הממשלה על צורך באישור או הגשת הבקשה על ידי ראש הרשות. כך יישמר האיזון הראוי בין יכולתה של הרשות לתפקד כגוף אופרטיבי לבין סמכותה של הממשלה".