(בווידאו: כ-15% מהמבודדים הפרו את הבידוד)
מספרם של הדרוזים בישראל, כ-145 אלף נפש, גדל פי עשרה מאז קום המדינה, אז מנו הדרוזים כ-14 אלף נפש - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד חג נבי שועייב. השבוע הודיע המנהיג הרוחני של העדה, שייח' מואפק טריף, על ביטול החגיגות המסורתיות לציון החג, בשל התפשטות נגיף הקורונה. על פי הלמ"ס, הגידול נבע בעיקר מריבוי טבעי ומסיפוח רמת הגולן בשנת 1981. כעת, העדה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.6% מהאוכלוסייה הערבית במדינה.
עוד נכתב בדוח כי בסוף שנת 2,018, היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר היו דלית אל-כרמל (16.9 אלף) וירכא (16.7 אלף). כרבע מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0, ושיעור הפריון הכולל לאישה דרוזית ב-2018 היה 2.16 ילדים בממוצע. זה שיעור נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.17) והמוסלמיות (3.20), ודומה לזה של הנשים הנוצריות (2.06). שיעור הפריון בעדה הדרוזית במגמת ירידה מ-1964, אז נמדד שיא הפריון - 7.92 ילדים לאישה.
אל תפספס
בשנת 2017 היה הגיל הממוצע לנישואים ראשונים בעדה הדרוזית 25 שנים בקרב נשים ו-28.7 בקרב גברים. גיל הנישואים של הנשים הדרוזיות גבוה מגיל המוסלמיות ונמוך מגיל היהודיות והנוצריות. לעומת זאת, גיל הנישואים של הגברים הדרוזים גבוה מגיל היהודים והמוסלמים, ונמוך מגיל הנוצרים.
יחד עם זאת, ההפרש בגיל הממוצע בנישואים ראשונים בין החתן לכלה בקרב הדרוזים, הנוצרים והמוסלמים דומה - סביב ארבע שנים, לעומת כשנתיים בקרב היהודים. אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 29-25 עלה מ-41% בשנת 1997 ל-62% בשנת 2017. באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות בגילים 24-20 מ-49% ל-65%. אחוז הרווקים בקרב הדרוזים בגילים 44-40 עלה אף הוא, אם כי בפער קטן יותר. תופעות אלו מצביעות על ירידה בהיקף הנישואין בקרב האוכלוסייה הדרוזית.
מגורים לבד אינם נפוצים בקרב הדרוזים. כ-7% בלבד הם משקי בית של אדם אחד בלבד, בדומה למשקי הבית המוסלמיים (8%) ונמוך בהשוואה לכ-22% ממשקי הבית היהודיים ולכ-20% ממשקי הבית הנוצריים. לכ-79% מהמשפחות הדרוזיות מבנה מסורתי הכולל זוג עם ילדים, בדומה למשפחות המוסלמיות, אך אחוז גבוה מזה של המשפחות היהודיות והנוצריות. ב-2019 היו בישראל כ-39 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי.
אצל הדרוזים, בדומה למוסלמים, נותר פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין השתתפות הנשים. אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2019 ל-68.1% (בהשוואה ל-59% בקרב המוסלמים ול-63.2% בקרב הנוצרים). אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-40.2% (בהשוואה ל-26.9% בקרב המוסלמיות ול-48.8% בקרב הנוצריות).
2.7% מהדרוזים לא למדו כלל. מאלה שכן למדו: 3.7% לא קיבלו תעודה, ל-28.3% השכלה יסודית או חטיבת ביניים, 12.1% סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 31.0% קיבלו תעודת בגרות, 8.5% קיבלו תעודת סיום של בית ספר על-תיכוני שאינה תעודה אקדמית ו-16.4% קיבלו תואר אקדמי או תעודה אקדמית. בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19), למדו כ-5,000 סטודנטים דרוזים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל את האוניברסיטה הפתוחה), גידול של פי שלוש מאז שנת 2,000. מתוך כלל הסטודנטים שלמדו בשנה שעברה באוניברסיטאות בישראל, שיעור הדרוזים היה 1.7%. באוניברסיטת חיפה היה אחוז הדרוזים הגבוה ביותר (6.7%) ואחריה הטכניון (2.9%). לשם השוואה, אחוז הערבים מתוך סך כול הסטודנטים בתשע"ט היה 14.4%.
בקרב הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון, אחוז הנשים באוכלוסייה הדרוזית (%65.3) היה נמוך יותר לעומת כלל הערבים (67.6%) וגבוה יותר לעומת כלל הסטודנטים (58.9%). גם בקרב הלומדים לתואר שני האחוזים דומים. אצל הדרוזים הלומדים לתואר ראשון, מדעי החברה היה תחום הלימוד הנפוץ ביותר (21.9%) ולאחריו חינוך והכשרה להוראה (18.6%), הנדסה ואדריכלות (18.8%), עסקים ומדעי הניהול (7.1%), מדעי הרוח הכלליים (6.5%) ומקצועות עזר רפואיים (5.9%).
חג נבי שועייב יחול השנה ב-25 באפריל. השייח' מואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, הודיע השבוע כי לראשונה בתולדות העדה הדרוזית לא יתקיימו החגיגות המסורתיות. "בהתחשבות במצב החירום שהמדינה עוברת מאז החלה התפשטות נגיף הקורונה, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות וכל הגורמים המוסמכים". השייח' הודיע על ביטול ערב התפילות ב-24 לאפריל, טקסי קבלת הפנים שהיו אמורים להתקיים ביום למחרת והתהלוכות הציבוריות. "כלל הפעילויות והחגיגות מבוטלות", מסר, "החלטה זו התקבלה בצער ובכאב, אך הכול נעשה למען שמירה על בריאות הציבור". השייח' הודה לבני העדה על שמירת ההנחיות וציין כי "ניתן לראות זאת בנתוני התחלואה הכמעט אפסיים בעדה, למעט צוותי רפואה".