"יש פה מצב לא צודק. חצי מהעם לא מקבל את אותן זכויות"

מורן גל-עד, בת 37 ואפי גל-עד, בן 41
הורים לשלושה ילדים: נועם (11), דניאל (9) ונבו (5)
תושבי תל אביב

מורן ואפי הם הבעלים של רשת פיט פילאטיס, פיט האוס נמל תל אביב וחברה לייבוא ציוד פילאטיס - יצרני הפילאטיס.

מורן: "אני סגרתי את כל הסטודיואים ב-15 במרץ כי לא הייתה ברירה, הקפאנו את כל המנויים. רוב הלקוחות שלנו הן לקוחות של כרטיסיות ושילמו מראש, ובכל מקרה נאריך את התוקף בהתאם לכולן. יש בקשות להחזרים, אני לא אגיד שלא, אבל אנחנו מנסות כמה שיותר לשמור על קשר עם לקוחות דרך האונליין, ותכנים מעבר שאנחנו שולחות להם. הקמנו מערכת שיעורים אונליין עם 4-5 אימונים ביום, אנחנו גובות לתקופת הקורונה מחיר מצחיק של מאה שקלים, רק כדי שיהיה לנו איך לשלם למדריכות".

"הלקוחות מבינות שביום שנחזור לשגרה אנחנו נהיה שם, מוכנות להמשיך הלאה מהמקום שעצרנו. ביום יום אני מנסה להתעסק במה שאפשר, כמו ארגון ושיפוץ של הסטודיואים, כל הדברים שנשכחו, לעשות בדיקה חדשה של ספקים. אני ואפי עושים משמרות על הילדים, ביומיים האחרונים של הלמידה מרחוק זה עשה לילדות משהו טוב, הן מרגישות סוג של שגרה".

אפי: "כשמורן בבית אני מנסה לסדר את העניינים שלי. לא נכנסת עבודה חדשה כי 90% מהעסק של היבוא מבוסס על פתיחת עסקים חדשים, השוק הפרטי מאוד קטן, מהיום שכל העסקים נסגרו למעשה אין הזמנות חדשות. אף אחד לא יצא עם תכנית לפתיחת עסקים חדשים ביום שאחרי הקורונה, וזה החשש הכי גדול, שאנשים לא יפתחו עסקים חדשים ולא יהיה מקום לעסק של יבוא. זה גורם לי להמשיך לחשוב בתוך יזם - איך מטפלים ושומרים על הלקוחות הקיימים ומה עושים הלאה, מה השוק יצטרך ביום שאחרי הקורונה ואיך אני אמציא את עצמי מחדש. אין לי ברירה, יש לי שלושה ילדים לפרנס, אני לא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולבכות. זה לא יעזור כי אף אחד לא ישלם או יסייע לי".

מורן: "אם כולם יבקשו ממני החזר בסופו של דבר העסק יקרוס. בגדול אין לנו הכנסה שוטפת, אנחנו חיים על החסכונות ומבינים שהכול עניין של זמן. אנחנו מבינים שענפי הספורט יחזרו לפעולה אחרונים, אבל אני אופטימית ומקווה שזה יהיה עניין של שבועיים שלושה ולא חצי שנה. אבל לא רק אני בסיפור הזה, יש לי יותר מ-80 עובדות. בנות שבשוטף מרוויחות שכר יפה, אבל עכשיו אין להן איך להתפרנס, אני מאוד מודאגת גם לגביהן".

אפי: "חלק מתשלומי השכירות לסטודיואים שילמנו מראש, כמובן שאף אחד לא מחזיר כלום, וזה גם מאוד תלוי, יש בעלי נכסים שלא מוכנים לוותר על השכירות למרות שהעסק לא עובד. רובם הסכימו שמ-15 במרץ לא נשלם וביום שנשוב לפעילות נדבר על התקזזות. אנחנו משתמשים בחסכונות שלנו ולא רעבים כמו אחרים, אבל מצד שני אנחנו אופטימיים כי בכל משבר יש הזדמנות, בטח ליזמים. אנחנו נבין מחדש מה השוק רוצה ומה הולך להשתנות ונפעל בהתאם".

מורן: "יש לנו משכנתה, הלוואות של העסקים. ביום שסגרנו דחינו את ההלוואות בשלושה חודשים עם תשלום לבנק על הדחייה, אבל זה הדבר היחיד שמבחינה תזרימית היה אפשר לעשות. מה שכן, את הארנונה שסיפרו לכולם שלא יגבו לנו גובים כמו גדולים, מאה אחוז מהכסף נלקח כרגיל. אנחנו מדברים על עשרות אלפי שקלים בחודש רק מעיריית תל אביב. הסיפור עם הארנונה מרגיז, כי העם חושב שהקלו עלינו למרות ששילמנו הכול, אמרתם שלא תגבו ארנונה אז אל תגבו ארנונה. הבעיה היא שבאמת חושבים שלא גובים ארנונה וזה לא נכון".

אפי: "אנחנו שכירים בעלי שליטה, אנחנו לא זכאים לכלום. לא ראינו מתחילת המשבר אפילו שקל אחד, קיבלנו מענקים לילדים, אבל לא מדובר פה בסיוע לעסקים. למרות שאני לא בוכה על המצב, כן השתתפתי בהפגנות של שכירים בעלי שליטה, שלא מקבלים את אותן זכויות כמו של שכירים או עצמאים, למרות שמבחינת חובות משלמים פי כמה וכמה יותר מכולם - מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי ועוד. אני חושב שזה הזמן להבין שיש פה מצב לא צודק, שחצי מהעם - העצמאים ובמיוחד שכירים בעלי שליטה, לא מקבלים את אותן זכויות וצריך לעשות פה שינוי. בסופו של יום חוץ מלשמוע הצהרות בטלוויזיה לא קיבלנו כלום".

מורן: "צריך להבין שבעסק כמו שלנו בכל ראשון לחודש משלמים שכר דירה וארנונה בעלות של מאה אלף שקלים, וברגע שסגרו אותנו אנחנו צריכים לשלם את הסכום הזה ללא כל הכנסה. כמה אפשר להוציא כל חודש כאשר העסק לא עובד? גם אם מגיע לנו מענק של 6,000 שקלים, מבחינת העסק אין לזה שום משמעות, זה לא קצה הקרחון של הצרכים הבסיסיים של העסק. הדבר הכי חשוב הוא שיאפשרו לנו להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר עם מגבלות, זה חשוב לנו יותר מאשר לקבל כסף מהמדינה. תנו לנו פתרון, דרך להפעיל את העסק במסגרת המגבלות החדשות".

מורן: "אין לי תלונות לאף אחד, זה מצב חדש לכולם. זה לא מצב שהיה אפשר לשער, שתכננו, הכול ניסוי וטעייה של כולם, גם של המדינה".

אפי: "זה לא משהו שהיה אפשר להתבסס בו על ההיסטוריה, זה מקרה חדש לכולם, סך הכול מבחינה בריאותית מצבנו יחסית טוב ביחס לשאר העולם. מעבר לכך אנחנו אופטימיים, אולי נבין שאנחנו אורחים על הכדור ושצריך להתנהג בהתאם. אנחנו מקווים שהעזרה לזולת שעם ישראל מתמחה בה תבוא לידי ביטוי וכולם יעזרו אחד לשני, כי נורא מטריד אותי מה יקרה לעסקים אחרים, שאין להם חסכונות בצד ולא יהיה להם מה להביא לילדים שלהם. זה הפחד הכי גדול".

נפגעתם כלכלית ממשבר הקורונה ומעוניינים להשתתף במדור? מוזמנים לפנות אלינו במייל: danayark24@gmail.com