"זה מצחיק אותם": חוקרי המשטרה נאבקים בפייק ניוז בעידן הקורונה

בין שלל האתגרים המלווים את מגיפת הקורונה, נמצאים גם הצורך במידע מהימן וסכנת הפצת הידיעות הכוזבות והשקרים, העשויים להשפיע באופן דרמטי על חייהם של בני אדם. גם בשיאו המשבר, אזרחים מוסיפים לקבל מסרים שקריים, הנחזים להודעות רשמיות על חשיפה לחולה מאומת וחובה להיכנס לבידוד, לדוגמה.

אזרחים רבים שקיבלו הודעות כאלו האמינו להם ופעלו בהתאם, אומרת רפ"ק שמרית וייס, קצינת הונאה ומרמה ארצית באגף החקירות במשטרה בשיחה עם וואלה! NEWS. "היו אנשים שממש נכנסו לבידוד לכמה ימים בגלל הודעת כאלה ואנחנו מתייחסים לפגיעה הזו באזרח בחומרה רבה", היא אומרת, "הבהלה שזה יוצר אצל אדם כזה, שגם מנסה לשחזר עם מי בא במגע, התחושה של האזרח שמבין לפעמים בדיעבד שעבדו עליו - היא מאוד קשה". על כן, היא מסבירה, "בעבירות של פייק ניוז קורונה ההתייחסות של המשטרה שונה מהפצת הפייק הניוז הקלאסי". בסך הכל, נפתחו במשטרה 51 חקירות על הפצת הודעות כוזבות בתקופת הקורונה.

רפ"ק רייס וסנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות במשטרת ישראל, תיארו כיצד הם מטפלים בתלונות שמגיעות על הודעות כזב. "הפכנו את הפירמידה", הם אומרים, "חטיבת החקירות מלווה כל חקירה על פייק ניוז באופן אישי. במקום שהתחנה תציף אלינו כלפי מעלה, אנחנו באים ומדריכים אותם. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. יש גם חקירות שמתנהלות ביחידת הסייבר של להב 433".

רק לאחרונה נפתחו ביחידת הסייבר חמישה תיקי חקירה, אחד מהם בעניינו של אדם ששלח לצעירה הודעה שמתחזה להודעה של שב"כ שמאכנת חולי קורונה. בהודעת הטקסט המזויפת שכביכול נשלחה מהשב"כ לצעירה התריעו בפניה כי הפרה את חובת הבידוד. הצעירה שנלחצה ויצרה קשר עם משרד הבריאות והשב"כ הבינה שנפלה קורבן להודעת כזב והגישה תלונה שנחקרה ביחידת הסייבר בלהב 433, שם איתרו את האדם ששלח את ההודעה.

אותם עבריינים פועלים ככל הנראה באמצעות אפליקציות המאפשרות לשלוח לאנשים הודעות מבלי לחשוף את מספר שולח ההודעה. יישומונים אלה, מתברר, משמשים כקרקע פורייה למפיצי הודעות כזב ופייק ניוז.

הודעת כזב נוספת שנחקרה במשטרה פרסמה שמות של אנשים שחלו כביכול בקורונה - בזמן שהם בריאים לחלוטין. "כשאתה מפרסם שם של אדם שחולה בקורונה, והוא לא באמת חולה, אתה עושה את זה במטרה לפגוע בשמו הטוב ובפרנסתו. גם נגד בתי עסק הפיצו כאילו היו בהם חולי קורונה בשביל לפגוע בהם כלכלית, וגם בתלונות כאלו טיפלנו", סיפרה רייס.

כפי שמסתבר, ישנם גם גורמים שמזייפים, על פי החשד, חקירות אפידמיולוגית על מנת לזרוע בהלה. אלו פורסמו כזכור בתחילת המשבר על מנת לתאר את מסלוליהם של החולים הראשונים שנדבקו בנגיף בישראל. מי ששהה באותן תחנות נדרש להיכנס לבידוד. "קיבלנו הרבה תלונות מאזרחים שקיבלו מסלולים מזויפים שאנשים הפיצו, שחולי קורונה לא באמת היו בהם - וזה דבר שיצר בהלה ובלבול של ממש. היו אנשים שנכנסו לבידוד בגלל זיופים כאלה", סיפרה רייס, "יש לזה השלכה קשה על הציבור".

סנ"צ בהט הסביר שהמיקוד של המשטרה הוא בהודעות כוזבות שפוגעות באזרחים ממש, לעומת פרסומים אחרים של ידיעות שקריות. "בפייק ניוז הקלאסי מפרסמים ידיעה חדשותית שהיא כלל אינה נכונה ומפיצים אותה ברבים. אין לה את אותה השלכה כמו הודעת כזב שנשלחת לאדם או לציבור מסוים בנושא הקורונה ויוצרת בהלה של ממש".

"פתחנו 51 תיקי חקירה נגד מפיצי הודעות כזב בתקופת הקורונה. העניין הוא לא מספר התלונות. מאחורי כל תלונה כזו עומד אדם שנפגע בצורה כזו או אחרת מההודעה הזו. כשאתה קורא את תיק החקירה ואת העדות של אב שמספר שבגלל הודעת כזב, ביתו נכנסה לבידוד ומה זה גרם למשפחה, מבחינתם המציאות השתנתה באותו הרגע, אנחנו לא נאפשר את זה ולא נתעלם מזה", אמרה רפ"ק רייס.

מפיצי הודעות כוזבות, טוענים השניים, מבוגרים וצעירים כאחד, רואים בכך מעשי קונדס. "חלקם טוענים בחקירה שזה נורא מצחיק, חלקם אפילו לא הבינו למה אנשים התלוננו נגדם במשטרה. חלקם הופתעו שהגענו אליהם אחרי כמה ימים", הם אומרים.

אלא שאת המשטרה, כמו גם את הקורבנות, זה מצחיק פחות. "אנחנו לא מקבלים את זה כמעשה קונדס, זו עבירה פלילית. לרוב האנשים שמפיצים את הודעות הכזב לא שולחים אותם לאנשים שהם מכירים אלא בוחרים 'קורבנות' שהם לא מכירים. "כשאתה מסתיר את הזהות האמיתית שלך בהודעות זה חמור, יש לנו את היכולת לאתר את מפיץ ההודעה", סיפרה רייס.

"לאנשים מותר להתבטא ולשלוח הודעות, אנחנו לא מתעסקים בזוטות", הבהיר בהט. "זה שאתה משקר בהודעה או ברשתות החברתיות, זו לא בהכרח עבירה פלילית. אנחנו נכנסים במקום שבו הדברים מהווים עבירה. הרבה מהפייק ניוז במובן הבסיסי שלו לא נחקר, כי אין לו תמיד השפעה אמיתית על הציבור. יש הרבה שיח ברשתות ואנחנו נמצאים גם שם. אנחנו לא מחפשים שקרים - אלא מחפשים ברשתות החברתיות דברים שיכולים לסכן את הציבור. אנחנו לא עוקבים אחרי אנשים בפייסבוק או בטוויטר, אלא מנטרים רק מה שמהווה עבירה פלילית ובמיוחד מה שיש לו יכולת לתוצאה שהיא פגיעה בערך מוגן בעולם הפיזי. אנשים מדברים המון ברשת ובטוחים שלא רואים אותם כי הם יושבים מאחורי מקלדת".

בתוך כך, לפני כשבוע וחצי החלו באגף החקירות והמודיעין במהלך מהפכני במסגרתו אזרחים יכולים להגיש תלונה באופן מקוון, מהבית, בלי צורך להגיע לתחנה. "עשינו צעד משמעותי בכך שהנגשנו את הגשת התלונות לרשת. היום אפשר להגיש תלונה בלי לצאת מהבית", אמר סנ"צ בהט. לדבריו, מתחילת המהלך לפני כשבוע וחצי ועד עתה הוגשו 1,933 תלונות בנושאים שונים באמצעות הרשת.