בצל הדיונים לאסטרטגיית היציאה מהמשבר ופגישת שר החינוך רפי פרץ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לעקרונות החזרה ללימודים, משרד החינוך פרסם היום (חמישי) מתווה ללמידה מרחוק בגנים, בתי הספר היסודי והתיכונים. במערכת החינוך מעריכים כי למרות מוכנותם לחזרה ללימודים כבר היום, לא מסתמנת חזרה ללימודים לפני חודש מאי. במסגרת המתווה נקבעו הנחיות ומודלי הפעלה לפי גילאים וכיתות באולפני הטלוויזיה, הכיתה הווירטואלית, תוכן דיגיטלי ושיעורים נוספים.
על פי המתווה, לבתי הספר היסודיים נקבע מינימום של 29 שעות לימוד שבועיות לכיתות א'-ב', 31 שעות שבועיות לכיתות ג'-ד', ו-32 שעות שבועיות לכיתות ה'-ו'. נקבע כי יתקיימו מינימום חמישה ימי למידה, ולא פחות מארבע שעות. במשרד החינוך ממליצים שיום הלימודים יפתח עד לשעה 09:00 בבוקר, וכן מחנכת הכיתה תוודא מדי יום נוכחות של כלל תלמידי הכיתה בבוקר ובתום יום הלמידה.
לקריאה נוספת בנושא
בקדם יסודי, על הגננות יהיה לתכנן תכנית שבועית שתכיל בתוכה פעילויות בהתאם למתווה שהוצע ולבצע חלוקה לקבוצות. סדר היום יחל ב-08:30 בבוקר עד השעה 13:30 והוא יהיה בנוי ממגוון פעילויות שיתייחסו למפגשים השונים כמו אלו שמתקיימים בגן: מליאה, קבוצה קטנה, מפגש אישי, ארוחת בוקר, משחק חופשי וכו'. במסגרת סדר היום, ניתן לשלב את התכנים מלוח השידורים הלאומי המיועדים לילדי הגן.
בחינוך העל יסודי, שבוע הלימודים יכלול את מלוא מערכת השעות הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה. שבוע הלימודים יחולק על פני שישה ימים, במסגרתו תתקיים מערכת של ארבעה שיעורים ביום למידה בחטיבת ביניים וחמישה בחטיבה ועל גביהם להוסיף שיעורים א-סינכורניים. המורים ישולבו על פי היקף משרתם בשגרה. שעתיים בשבוע יוקדשו להעשרה, חוגים, אקטואליה, פעילות גופנית שיח ותזונה.
במתווה דורשים לאתר תלמידים שאין להם מכשירי קצה או מחשבים כדי שיוכלו ללמוד מרחוק ולספק להם מענה סביר. בכיתות שח"ר עולים, או תלמידים משולבים, הומלץ לשבץ שני מורים לשיעור. על פי המתווה בחט"ע יש לשבץ שיעורים במקצועות היבחנות פנימית, וכן מומלץ ששיעור סינכרוני ימשך 45-30 דקות נטו, ולשלב בחטיבת ביניים גם מעורבות חברתית.
גם בתיכונים יש לנהל רישום נוכחות סדירה והיא תהיה מרכיב בחישוב היון השנתי. תלמידים שיתקשרו להסתגל ללמידה מרחוק יקבל מענה באמצעות שיח והסכמה הדדית. צוותי ההנהלה יקיימו ישיבות שבועיות וירטואליות כדי ללמוד מהניסיון הנצבר ולצורך הערכות להמשך.
במסגרת הדיונים, משרד החינוך הציג דוח של של מכון גרטנר, מכון המחקר הלאומי למדיניות בריאות, וחלק מהצוות האסטרטגי ליציאה מהמשבר הציג המלצות שדומות לאלו של משרד החינוך, לפיה יש לשוב באופן מדורג ללימודים בקבוצות קטנות, במתכונת של שבוע-שבוע, בדגש על גילאים צעירים. זאת, למרות התנגדות משרד הבריאות בשעה זו להחזיר את מערכת הלימודים לשגרה. על פי ההמלצות יש לצאת מהמשבר לפי סדר עדיפות שקבע משרד החינוך, לפיו ישובו תחילה תלמידי החינוך המיוחד, בהמשך גני הילדים והכיתות הנמוכות יחד.
במשרד החינוך סבורים בדומה לאנשי המכון כי מבחינת ניהול סיכונים ישנה עדיפות להחזיר את הכיתות הנמוכות לפני הגנים כדי שהמעטפת התומכת תהיה חזקה יותר, וכי הפעלה חלקית של מערכת החינוך באמצעות פיצול כיתות הלימוד הקיימות לתת- קבוצות, תצמצם באופן ניכר את הסיכון להדבקה משמעותית. הפעלת קבוצות הלמידה הללו במספר ימי למידה ברצף, כשבין רצף למידה אחד למשנהו מפריד רצף ארוך של ימי הפוגה. אם לאחר כמה שבועות לא תחול התפרצות, ניתן יהיה לעבור לתצורת הפעלה בעלת הערך הפדגוגי הגבוה ביותר מבחינת יחס שעות בין הגילאים השונים, רציפות המחזורים והוספת שכבות גיל נוספות.
"משרד הבריאות לא קובע לגבי מערכת החינוך"
טרם פגישתו עם ראש הממשלה, שר החינוך פרץ אמר בדיון פנימי כי משרדו הוא שייקבע בכל הנוגע לחינוך, ולא משרד הבריאות המתנגד לחזרה לשגרה במהירות. "למשרד הבריאות יש דעה והיא לגיטימית, אבל לא הוא קובע לגבי מערכת החינוך", אמר. "האוצר אחראי על אוצר, הבריאות על הבריאות ואני על החינוך. הם לא מודעים לאתגרים ולמשמעויות שיש להחלטה, על הבגרויות, החינוך המיוחד ועוד. בסופו של דבר ראש הממשלה שומע את מגוון הדעות של משרדי הממשלה ומכריע. כל פרסום של דעה חד צדדית היא לא אחראית וגורמת לבלבול של הציבור ומשדרת כאוס".