איסלנד סיפקה דוגמה מושלמת כיצד להיערך לבואה של מגיפה - היא ערכה את מספר הבדיקות לנגיף הקורונה הגבוה ביותר בעולם, באופן יחסי למספר תושביה, ועשתה זאת כחודש לפני שהמקרה הראשון אובחן בשטחה.
במחקר שפורסם ביום שלישי במגזין ניו אינגלנד לתרופות, חוקרים מקומיים וחברת בת של ענקית הביוטק האמריקנית "אמגן", נחשפו תוצאות התכנית לבדיקת האוכלוסייה שהושקה ב-31 בינואר - עוד לפני שהמחלה קיבלה את שמה הרשמי קוביד-19 וכחודש לפני שארגון הבריאות העולמי הכריז עליה מגיפה עולמית.
המחקר כלל שני שלבים. הראשון, שנפתח ב-31 בינואר, התמקד במי שהראה תסמינים של הנגיף ובמי שנסע לאזורים בעלי סיכון גבוה - סין ואזורי הרי האלפים באוסטריה, באיטליה ובשוויץ - ובאנשים שהיו במגע עם נדבקים בווירוס. עד סוף מרץ, 13.3% מיותר ו-9,000 נבדקים אובחנו כחולים. המקרה הראשון אומת ב-28 בפברואר.
בחלק השני של התכנית, שיצא לדרך ב-13 במאי, חברת הבת - deCODE Genetics - בדקה את האוכלוסייה הכללית של מי שלא הראה שום תסמינים או תסמינים קלים, כמו קירור, ושלא היו בבידוד. כאן, היחס של המקרים החיוביים היה נמוך בהרבה - בין 0.6% ל-0.8%. נכון לעכשיו, מדינת האי הקטנה בדקה 36 אלף איש - כ-10% מכלל האוכלוסייה. זה גבוה פי עשרה מזה שבקוריאה הדרומית, שזכתה לשבחים על כך שפעלה מהר כדי לבדוק את אזרחיה.
עוד בוואלה!
התכנית האגרסיבית של איסלנד ככל הנראה תרמה להאטת קצב ההתפשטות של הנגיף, כשאפשרה לרשויות הבריאות לזהות חולים ומדבקים, אפילו כאלו ללא תסמינים או מי שחשב שהוא רק מצונן או חולה בשפעת רגילה. כל מי שאובחן כחיובי נשלח לבידוד עד לעשרה ימים אחרי שהחום שלו עבר או עד שאובחן כשלילי לנגיף. כל מי שהיה במגע עמם נשלח לבידוד למשך שבועיים.
בשונה ממדינות אחרות, איסלנד לא סגרה את בתי האבות ובתי הספר היסודיים שלה. עם זאת, היא כן השביתה את התיכונים והאוניברסיטאות ב-16 במרץ, ולאחר מכן את בריכות השחייה, מגרשי הספורט, בתי הקולנוע, ברים ומסעדות.
עד כה אובחנו באיסלנד 1,720 מקרים, שיעור גבוה יותר בהשוואה למדינות שבדקו רק את מי שאושפז. עם זאת, מניין המתים שלה - שמונה בלבד - הוא קטן פי עשרה מזה של צרפת ביחס לגודל האוכלוסייה. הממשלה סבורה כי שיא המגיפה מאחוריה, והיא מתכננת לפתוח את התיכונים, האוניברסיטאות, המוזיאונים ומכוני היופי ב-4 במאי.
המחקר גילה ממצאים מעניינים נוספים אחרים. אחד מהם הוא ש-43% מהנדבקים היו ללא תסמינים, או שלפחות לא היו להם תסמינים בזמן הבדיקה. הממצאים מחזקים עוד יותר את ההנחה שרבים מאלו שנושאים את הנגיף הם אסימפטומטים או פרה-סימפטומטים.