ערעור משטרים וקידום הסדרה: ההזדמנויות של המזרח התיכון ביום שאחרי הקורונה

ברקע התפשטות הקורונה והשפעתה של המגיפה על מדינות המזרח התיכון, הקים הרמטכ"ל אביב כוכבי צוות מיוחד לחשיבה אסטרטגית, בעיקר כדי לבחון ברוח התקופה, הכוללת שינויים אזוריים ועולמיים, את ההזדמנויות והסיכונים עבור מדינת ישראל. בצל הדיווחים על כמויות המתים והחולים כתוצאה מהנגיף והשפעותיו על משטרים שונים, וכשברקע מהדהדות שאלות העוסקות בהסדרה עם חמאס ובפרויקט הגרעין האיראני - אגף המודיעין בפיקוד אלוף תמיר הימן נדרש לתמרן בין המידע הגלוי בכלי התקשורת למה שבאמת מתחולל על פני השטח.

בסקירות שניתנו לדרג המדיני עולה תמונה קודרת על המזרח התיכון, שהיה במגמה שלילית מבחינה כלכלית וביטחונית עוד הרבה לפני התפשטות הנגיף. בחצי הכוס המלאה הצביעו גורמי המודיעין על נתון מעניין: מחצית מתושבי המזרח התיכון נמצאים מתחת לגיל 24, ולפי מיטב המחקרים המדעיים, נכון לרגע זה, ברוב המקרים הנגיף פוסח עליהם.

מצד שני, רוב מדינות האזור סובלות מחוסר בתשתיות ייצור נרחבות ומליקויים במנגנוני הבריאות וביכולות רכש ציוד רפואי בהיקפים גדולים. בעקבות זאת, גורמים באמ"ן מעריכים כי מאחר שלמזרח התיכון צפויים קשים רבים בהתאוששות מהמגיפה - משבר הקורונה צפוי להכות בו תקופה ארוכה. מהזירה הפלסטינית ועד טהראן, מפת התרחישים במזרח התיכון תחת המשבר.

עבור אמ"ן, איראן נותרה הנושא המרכזי והאסטרטגי. בימים אלו מתחוללת שם דרמה והמשטר אינו מצליח להרכיב נוסחה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה. לפי פרסומים גלויים, ברפובליקה האסלאמית יש יותר מ-60 אלף חולים וכ-3,700 מתים, בהם בכירים במשטר. באמ"ן מעריכים כי המספרים גדולים פי חמישה מהפרסומים, ואם לא די בכך, השבוע החלו פרסומים במדינה על כוונת השלטון לשחרר חלק מהמגבלות, שלמעשה לא היו חריפות.

"אם זה נכון, זה אומר שהם החליטו לחסל את האירוע. מי שימות ימות", אמר קצין בכיר באגף המודיעין. "אולי אין להם ברירה. הם לא יסגרו את המדינה מהחשש שזה יפיל את המשטר או יביא לערעור משמעותי של היציבות".

מאחורי הקלעים התנהל ויכוח בין הנשיא חסן רוחאני, שביקש להקל על הציבור, לבין ראשי המערכת הביטחונית שקראו להטיל סגרים ומגבלות קיצוניות כדי לעצור את התפשטות הנגיף. "רוחאני טעה", אמר הקצין הבכיר והוסיף, "איראן חוטפת מכה קשה מאוד. זה שפל היסטורי של משטר האייתוללות".

אך לא רק יציבות המשטר מעניינת את אגף המודיעין של צה"ל, אלא גם, ואולי אף בעיקר - פרויקט הגרעין האיראני. החשש במערכת הביטחון הוא שבחסות המשבר ההומניטרי שמתהווה ברפובליקה האסלאמית יחליט העולם "לאתרג" את המשטר ולרכך את סל הסנקציות על איראן באופן כזה שיאפשר לה להתאושש כלכלית. נכון לימים אלו, איראן דחתה כל הצעת סיוע הומניטרי של ארצות הברית ומנגד לא נראה שהבית הלבן מתכוון להקל על המשטר. אך יש גורמים נוספים ברקע. החשש הנוסף נובע מהכוונות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לצמצם את היקף הפיקוח על מתקני הגרעין באיראן, על רקע התפשטות הנגיף ולאורך זמן עשויה איראן להאיץ תהליכים הרחק מעיני המערב.

בשלב הזה האיראנים מעשירים 180 ק"ג אורניום לחודש ב-4%, בקצב שמעורר את תשומת הלב הרבה של מערכת הביטחון בישראל ומחייב את הגברת האיסוף המודיעיני סביב אותו פרויקט. "הם מתקינים עכשיו קסקדה (מתקן המכיל צנטריפוגות - א"ב) מתקדמת. ולמעשה בתקופה הקרובה הם הולכים לא רק להעשיר בכמות יותר גדולה מ-4%, אלא לצבור ניסיון במחקר ופיתוח עם הקסקדות המתקדמות. כל זה בחסות הקורונה. מבחינה מודיעינית האתגר רק גדל", אמר הקצין הבכיר. לדבריו, "אני לא חושב שהאיראנים רוצים לשעוט לפצצה. אני חושב שיש לנו יותר אתגר לנטר את ההתקדמות שלהם".

הסיכול הממוקד של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני טרף את הקלפים ויצר משוואות חדשות. מחליפו, אסמעאיל קאני, לא באמת תואם את מידותיו וכפועל יוצא האיראנים האטו תהליכים במזרח התיכון, אך הם עדיין מתדלקים את הזירות השונות בטרור. אולי הבולטת ביותר היא עיראק, שמשטר האייתוללות רואה בה כחגורת הגנה וציר תנועה יבשתי כלכלי וביטחוני.

מאז לכתו של סולימאני, מתנהלת התכתשות בשטח עיראק בין הצבא האמריקני למליציות פרו-איראניות. השפעת טהראן במדינה נחלשה ונוצר מעין סדר חדש, אך יש לא מעט גורמים פוליטיים שמנצלים את המצב כדי להשפיע על ארצות הברית לעזוב את עיראק.

במערכת הביטחון מעריכים בשלב זה כי הבית הלבן לא שוקל נסיגה. עם זאת, יכול להתרחש תהליך נוסף שיביא להתנגשות נוספת בין וושינגטון לטהראן על אדמת עיראק, בדיוק כפי שסולימאני לא העריך נכון את כללי המשחק והגבולות עד שחוסל.

משטרו של הנשיא בשאר אסד הגיב באיחור להתפשטות הקורונה. לפי הערכות באמ"ן, המספרים שמדווח עליהם המשטר: 19 חולים ושני מתים - לא באמת משקפים את מה שקורה במדינה. שאלות גדולות מאוד עולות בכל מה שקשור לעתיד האזור, במיוחד על רקע דיווחים בכלי תקשורת אודות תקיפות של חיל האוויר הישראלי על יעדים איראניים ברחבי סוריה: האם איראן תמשיך להתבסס באותו קצב והיקף ברחבי סוריה? האם הרוסים ינצלו את המציאות באיראן כדי להראות לה את הדרך החוצה מסוריה?

לפי הערכות באגף המודיעין של צה"ל, כבר עכשיו המשטר הסורי מאוד מוטרד מהנוכחות האיראנית במדינה. זאת, גם לאור העבודה שאיראן הפכה להיות יצואנית קורונה, וגם אודות המהלומות שמיוחסות לישראל, בה מעריכים כי אם הלחץ ייגבר על האיראנים בסוריה - הם עשויים לחשב את צעדיהם מחדש או לפחות לצמצם תהליכים.

ארץ הארזים הייתה חדלת פירעון עוד הרבה לפני התפשטות נגיף הקורונה, והמצב הנוכחי גרם לטלטלה כלכלית חריפה עוד יותר. בדומה לסוריה, הממשלה הגיבה באיחור לנגיף ובשלב מסוים החלה לבלום יציאת כסף מהבנקים אל מחוץ למדינה. היה גם מי שטען בכלי התקשורת כי הממשלה מתנהלת בשאננות. בראשית ההתפשטות ייחסו גורמי אופוזיציה לחיזבאללה את האחריות על ייבוא הקורונה, לאחר הגעתם של לוחמים איראנים חולים מהארגון ללבנון. באמ"ן טוענים כי בהרבה מובנים הדבר נכון. באופן רשמי, יש בלבנון 541 חולים ושישה מתים, אך באגף המודיעים מטילים ספק בנתונים אלה וטוענים כי אינם תואמים את המציאות.

על התפשטות הנגיף בלבנון אמר הקצין הבכיר כי ארגון הטרור השיעי לקה תחילה בהיסטריה בממד הפיזי-האישי וכן הפוליטי. "אני מזכיר לך שמזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בבידוד ממלחמת לבנון השנייה. אז יש לו ניסיון בזה", ציין. "אבל בהחלט ראינו בארגון נקיטת צעדים מאוד קפדניים בצמצום הנוכחות בחלק מהמקומות והפסקת חלק מהאימונים. הם שינו שגרה". נסראללה גם יצא בסדרת נאומים שמטרתם לחבר בינו לבין הציבור בכל לבנון, ולמתג את עצמו כמגן כלל האזרחים שדואג לפתרונות רפואיים עבורם.

באותה נשימה, לפני כמה שבועות הטיס חיזבאללה כלי טיס לא מאויש לעבר גבול ישראל, והכלי הופל. ההערכות הן שהפעולה היא חלק מהמערכה של הארגון על חופש הפעולה האווירית שלו, ופעולת נקם על השפלה כתוצאה מפעולות שונות שמיוחסות לישראל. במערכת הביטחון מעריכים כי נסראללה מורתע ולא מעוניין להתחכך עם ישראל בצורה אלימה מאחר שהוא עסוק מאוד בעניינים פנימיים.

ברקע הדברים, צה"ל ממשיך לעקוב בדריכות אחר מאמציו של הארגון השיעי לקדם את פרויקט הדיוק על אדמת לבנון. לכאורה, חיזבאללה נשען כלכלית על איראן, אך כשהמצב הכלכלי ברפובליקה האסלאמית בשלבי הידרדרות - עליו לחשב צעדים. מציאות שכזו מייצרת עבור ישראל מרחב הזדמנויות, במיוחד כשממשלת לבנון משוועת לסיוע רפואי והצרת צעדי חיזבאללה. בישראל מקווים שארצות הברית תתנה את הסיוע הכלכלי ללבנון בטיפול בארגון השיעי בייחוד כשהתלות הכלכלית שלהם גברה.

לפי הערכות במערכת הביטחון, הזירה הפלסטינית, ביהודה ושומרון ובעזה, היא המידית והנפיצה ביותר, כשרצועת עזה הוא האזור הדחוף ביותר. לפי גישת צה"ל באשר לכמויות החולים בקורונה, המספרים לא משנים מאחר שצריך לבחון את פוטנציאל ההתפרצות החריפה במקום. "זה דבר שיכול להביא לשינוי גישה. מחולים שיגיעו לגדר, דרך שינוי ארגון של סוררים ועד שינוי גישת חמאס", אמר קצין בכיר באמ"ן.

את עיקר תשומת הלב בימים אלו מקבל מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר. זאת לאחר שבריאיון לתקשורת הפלסטינית המחיש לציבור הפלסטיני כיצד ניתן להתגונן מפני הנגיף, אך גם איים על ישראל בנושא הסיוע הרפואי בצורה ברורה. באמ"ן מעריכים שפניו של סינוואר הם לפשרות בצל המשבר, ואילו הריאיונות האחרונים שלו המחישו את הפרגמטיות.

באגף המודיעין הוציאו התראה מיוחדת על המתרחש בעזה ועל הפוטנציאל שיכול להשליך גם על ביטחון ישראל. פרט לסיוע ההומניטרי, החשש האמיתי הוא מכך שחמאס לא ישלוט באירוע הביולוגי-רפואי וינסה לשנות את המציאות הביטחונית, תוך פגיעה בעורף ישראל, כדי לקבל סיוע דחוף.

בתוך מערכת הביטחון יש גורמים שחושבים שנכון לנצל את ההזדמנות, ולקדם סוג של מנגנון הסדרה שלא יכלול פגיעה ברשות הפלסטינית, ומבלי להיכנס לממד הפוליטי כלל. זאת בתמורה לסיוע הומניטרי ישראלי ולקידום מהלך שיביא לשקט ארוך טווח תוך התערבות בינלאומית.

לפי הערכות במערכת הביטחון, הרשות הפלסטינית פועלת בצורה יעילה ונכונה נגד התפשטות נגיף הקורונה. כלל הגופים הפלסטיניים מקבלים סיוע רציף ותיאום מגורמים במל"ל ובמנהל האזרחי בפיקודו של תא"ל רסאן עליאן. ראש הממשלה הפלסטינית מוחמד אשתיה מתח ביקורת על ישראל, אך גורמים במערכת ביטחון ביטלו את דבריו וטענו כי מדובר במס שפתיים שנועד להסיט את תשומת הלב הציבורית מנושאים אחרים. אותם גורמים מעריכים כי נכון לנצל את התקופה הזו כדי לחזק לעתיד את הקשרים בין הצדדים עם מי שנתפס בימים אלו כמנהיג בגדה המערבית, במטרה לייצר אמון.

הגורמים הדגישו כי גם אם ישראל תתחיל לדבר על אסטרטגיית יציאה מהקורונה ותחזיר את המשק לעבודה בהדרגה, ללא הפועלים הפלסטינים לא יהיה ניתן להתניע תהליכים ובימים אלו פועלים זרים כמו הסינים לא יכולים להוות חלופה. לכן, יש לחזק את מערכת יחסי האמון בין הצדדים ולהביט רחוק על היום שאחרי הקורונה.