אחרי הפיצוץ במו"מ, בכחול לבן ובליכוד מחליפים האשמות בנוגע לוועדה למינוי שופטים

יממה לאחר הפיצוץ בשיחות בין הליכוד וכחול לבן, שתי המפלגות מאשימות אחת את השנייה באחריות להפסקת המגעים להקמת הממשלה. בכחול לבן אומרים היום (שלישי) כי ההסכם כבר היה סגור ומוכן לחתימה, וברגע האחרון הליכוד ביקשו לפתוח את ההסכם ולשנות את ההבנות בנוגע לוועדה למינוי שופטים. בליכוד, מצד שני, טוענים כי כחול לבן נסוגה מסיכום מוקדם לפיו כל ההחלטות במשרד המשפטים יתקבלו בהסכמה.

בין שתי הגרסאות עולה מסקנה אחת - ממשלה חדשה לא תקום לפני חג הפסח. אף על פי שאתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ נפגשו בפעם השלישית וסיכמו כמעט על כל הסוגיות, הפער בנושא המשפטי לא מאפשר התקדמות בשלב זה.

הוועדה למינוי שופטים הייתה אחד משני נושאי המחלוקת המרכזיים שעיכבו את השלמת המו"מ בשבוע האחרון. בכחול לבן סירבו לדרישות הליכוד לשנות את הרכב הוועדה או את מנגנון הבחירה של השופטים, שנועד לאפשר להם לשמור על השפעה ושליטה בוועדה, שתקבע בקדנציה הקרובה את זהותם של שלושה שופטי עליון חדשים.

אנשי כחול לבן אמרו אתמול שהוסכם כי מנגנון הבחירה יישאר ללא שינוי, אך לקראת הערב הודיעו על הפסקת השיחות לאחר שלדבריהם בליכוד העלו מחדש בקשות לשינוי אופן פעולת הוועדה. מנגד, בליכוד טענו כי כחול לבן הם שחזרו בהם מסיכום מפורש על קבלת החלטות בהסכמה, וממשיכים לדרוש כי סדר היום של הוועדה ומועד כינוסה ייקבעו בהסכמה.

לדברי גורמים בליכוד, כשהוסכם על מסירת תיק המשפטים לידי כחול לבן, אושר גם שקבלת ההחלטות תהיה משותפת, שוויונית ובהסכמה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה על המנגנון. ‏במקביל, החל לחץ כבד על נתניהו מימין, ובעיקר מכיוון ימינה, להמשיך לדרוש שליטה בוועדה ועלתה ביקורת על כך שהוסכם לא לעשות במערכת שום שינוי.

בשעון המנדט של גנץ נותרו שישה ימים בלבד, ויש בפניו האפשרות לבקש מהנשיא ראובן ריבלין הארכה של שבועיים. בעת הזו יוכל לנסות לחדש את המאמצים להרכבת ממשלה ולהמשיך לשמור על שליטה בוועדה המסדרת בכנסת ואף לקדם את איום החקיקה נגד נתניהו. אם לא, המנדט צפוי לעבור לנתניהו ולרשותו יעמדו 28 יום לנסות להרכיב ממשלה. מוקדם יותר השבוע פנה גנץ לנשיא והתריע בפני כי הוא עשוי לבקש הארכה של המנדט ביום שני.

בנוגע לסוגיית המחלוקת השנייה - הריבונות, הצדדים הגיעו להסכמות אתמול. נקבע כי נתניהו יוכל להעביר חקיקת ריבונות, בהתאם לתכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ללא וטו של כחול לבן וללא הגבלת זמן בתום עבודת צוות המיפוי המשותף לישראל ולממשל האמריקני. לפי ההסכם המסתמן, נתניהו מחויב להיוועץ בגנץ וגם בקהילה הבינלאומית, אך אין כל חובה חוקית על היוועצות - ובפועל, מאחר שבכנסת יש רוב להחלת ריבונות, יוכל להביא חקיקה בנושא מיד כשיתקבל אור ירוק מבית הלבן.

שאר פרטי ההסכם בין הליכוד וכחול לבן כמעט סגורים והצדדים כבר גיבשו טיוטות סופיות. לפי ההסכם, תוקם ממשלת אחדות פריטטית שוויונית, שבה נתניהו יכהן בראשות הממשלה במשך השנה וחצי הראשונות, ואילו גנץ כמ"מ ראש הממשלה, ובשנה וחצי שלאחר מכן, גנץ יהיה ראש הממשלה ונתניהו מ"מ. שני חוקים צפויים להסדיר את הנושא; אחד שיעגן את העברת הרוטציה בראשות הממשלה מנתניהו לגנץ, וחקיקה נוספת שתגדיר את סמכויות מ"מ ראש הממשלה ותאפשר לנתניהו לכהן כמ"מ ראש ממשלה וכחבר בממשלה ובקבינט בתקופת הרוטציה השנייה, למרות כתב האישום שהוגש נגדו.

החוק יגדיר את סמכויות ממלא-מקום ראש הממשלה גם בתקופת הכהונה של גנץ, ויכלול סעיף שישווה את המעמד המשפטי של מ"מ ראש הממשלה לזה של ראש הממשלה. כלומר, יאפשר לו לכהן בתפקיד גם אם הוגש נגדו כתב אישום עד פסק דין חלוט. לפי הלכת דרעי-פנחסי הנהוגה כיום, שר שנאשם בפלילים אינו יכול להמשיך בתפקידו וראש הממשלה מחויב לפטר אותו, אך ראש הממשלה בעצמו יכול לכהן עד פסק דין חלוט. לפי חוק ממלא-מקום ראש הממשלה, שצפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני השבעת הממשלה, מעמד ממלא המקום יהיה זהה למעמד ראש הממשלה מבחינת מגורים, אבטחה, תנאים ויועצים. בין היתר, מי שיכהן כמ"מ ראש הממשלה להתגורר במעון רשמי מטעם המדינה, גם בתקופה שבה השני מכהן כראש הממשלה. נתניהו וגנץ יושבעו לתפקיד ביחד, כראש ממשלה וראש ממשלה מיועד, ובחקיקה ייקבע שכעבור שנה וחצי התפקיד יעבור מנתניהו לגנץ אוטומטית.

לפי המתווה, תוקם ממשלה שוויונית פריטטית של 30 שרים, שבהמשך תתרחב ל-34 שרים שיחולקו באופן שווה בין בלוק הימין שמונה 58 ח"כים וגם אורלי לוי-אבקסיס לבין בלוק כחול לבן שמונה 19 ח"כים. כחול לבן צפויה לקבל את תיק הביטחון, אליו ימונה גנץ, וגם את המשפטים, אליו ימונה אבי ניסנקורן, לתיק הכלכלה ימונה עמיר פרץ ולתיק העבודה והרווחה איציק שמולי. עדיין לא ברור איזה תיק יקבל גבי אשכנזי - חוץ או חינוך. בידי כחול לבן יהיו גם תיק התקשורת, התרבות והספורט, עליה וקליטה, מדע, תיירות, חקלאות, שוויון חברתי, נושאים אסטרטגיים ותפוצות.

בבלוק הימין, יישארו תפקיד יו"ר הכנסת, אליו ימונה ככל הנראה יריב לוין ולא יולי אדלשטיין, כדרישת כחול לבן, תיק האוצר, אליו ימונה כנראה ישראל כץ, והמשרד לביטחון פנים, בו צפויה להתמנות מירי רגב. תיקים נוספים בבלוק הימין הם תחבורה, חינוך/חוץ, בריאות, פנים, נגב גליל, אנרגיה, הגנת הסביבה, שיכון, דתות, מודיעין , שת"פ אזורי, ירושלים ומורשת.

בכחול לבן יחלקו 15-17 תיקים בין 19 ח"כים, במפלגה מתכוונים לחוקק חוק נורבגי "מדלג" על בסיס מפלגתי, שיאפשר למועמדים מטעם המפלגה להיכנס במקום שרים שיתפטרו, ולעקוף את הבאים בתור ברשימה, שהם מטעם יש עתיד ותל"ם. עם זאת, ההצעה עשויה להיתקל בקשיים משפטיים לנוכח העובדה שהחוק הנורבגי מתבסס על רשימת מועמדים שהוגשה לכנסת ולא נתקל עד כה באפשרות של פיצול סיעות.

לעומת כחול לבן, מפתח החלוקה לבלוק הימין יהיה הרבה פחות נדיב ויעמוד על תיק לכל ארבעה ח"כים, מה שיקנה לש"ס 2-3 תיקים וליהדות התורה תיק אחד ואת ראשות ועדת הכספים. לפי המפתח הזה, ימינה צריכה לקבל 1-2 תיקים, אך במפלגה דורשים שלושה תיקים ומאיימים להישאר מחוץ לקואליציה.

גם בליכוד ישנה תסיסה הולכת וגוברת; אחרי חלוקת התיקים לשותפות בבלוק הימין-חרדים, יותר משליש מהשרים המכהנים כיום בליכוד ייאלצו לוותר על מקומם. לפי ההערכה בליכוד, תינתן עדיפות לשרים המכהנים ולא ימונו שרים חדשים; המשמעות היא שח"כים בכירים מהעשירייה הראשונה כמו ניר ברקת וגדעון סער עשויים להישאר ללא תיק. היום מכהנים כ-15 שרים מטעם הליכוד: ישראל כץ, גלעד ארדן, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, גילה גמליאל, זאב אלקין, יובל שטייניץ, אופיר אקוניס, צחי הנגבי, אמיר אוחנה, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, אלי כהן ויפעת שאשא ביטון. נתניהו יבקש לנצל חלק מהמינויים הדיפלומטיים בחו"ל כפיצוי למאוכזבים ורעיון נוסף שנבחן בליכוד הוא של רוטציה בכהונת שר, כך שחלק מהשרים יחלקו את הקדנציה ביניהם.