חוק נורבגי "מדלג": כך מנסים בכחול לבן לעקוף את הח"כים של יש עתיד-תל"ם

במפלגתו של גנץ בוחנים את האפשרות לחוקק חוק מיוחד שיאפשר לשרים להתפטר מהכנסת ולהכניס במקומם ח"כים נוספים מחוסן לישראל. המטרה היא לעקוף את סדר הרשימה לכנסת ולדלג על הבאים בתור ברשימה, מועמדים מטעם יש עתיד ותל"ם

בווידאו: לפיד מתייחס להקמת ממשלת נתניהו - גנץ (צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: ירדנה עבודי פוקס)

בכחול לבן מקדמים בימים האחרונים את האפשרות לחוקק חוק נורבגי על בסיס מפלגתי, שיאפשר למועמדים מטעם המפלגה להיכנס במקום שרים שיתפטרו במסגרת החוק הנורבגי, ולעקוף את הבאים בתור ברשימה, שהם מטעם יש עתיד ותל"ם. לוואלה! NEWS נודע כי ח"כ אבי ניסנקורן (חוסן לישראל) קיים התייעצויות עם אנשי הייעוץ המשפטי של הכנסת בנושא בימים האחרונים וגם יו"ר המפלגה, בני גנץ, העלה בשיחות סגורות את האפשרות לעשות "חוק נורבגי מדלג". עם זאת, גורמים בכנסת אומרים כי ההצעה עשויה להיתקל בקשיים משפטיים לנוכח העובדה שהחוק הנורבגי מתבסס על רשימת מועמדים שהוגשה לכנסת ולא נתקל עד כה באפשרות של פיצול סיעות.

החוק הנורבגי מאפשר לשרים להתפטר ולפנות את מקומם לבאים בתור ברשימותיהם, ומחוקק לרוב כהוראת שעה עם הקמת הממשלה, במטרה להכניס ח"כים פעילים שיקדישו את כל זמנם לעבודת הכנסת במקום שרים שנאלצים לחלוק את זמנם ועיסוקם בין הכנסת למשרד הממשלתי. החוק קובע כי במקום השרים המתפטרים ייכנסו מועמדים לפי סדר הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית ושהועמדה לבחירת הציבור.

ינסה לקדם את חברי מפלגתו. יו"ר הכנסת בני גנץ במליאה (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

רשימת כחול לבן כללה ריצ'רץ' של שלושת המפלגות, חוסן לישראל, יש עתיד, ותל"ם, שהתפצלו בתחילת השבוע לשתי סיעות שונות, כשחוסן לישראל שומרת על השם והמותג כחול לבן ויש עתיד-תל"ם חברו לסיעה משותפת. רק שבמידה ויקודם חוק נורבגי רגיל, ושרים מטעם חוסן לישראל/כחול לבן ירצו להתפטר, שני המועמדים הבאים בתור ברשימה הם נציגי יש עתיד (יוראי להב הרצנו) ותל"ם (מיכל קוטלר וונש). רק אחריהם מגיעות ארבע מועמדות של חוסן לישראל/כחול לבן: עינב קאבלה, שמשמשת גם היועצת של ח"כ ניסנקורן, תהלה פרידמן, שבתחילת השבוע הודיעה כי היא עוזבת את יש עתיד לטובת חוסן לישראל, הילה שי וזאן ויעל רון בן משה, גם הן מטעם מפלגתו של גנץ.

לכן, בכחול לבן בוחנים את האפשרות לחוקק חוק נורבגי "מדלג" על בסיס מפלגתי, שיאפשר להכניס במקום שרים מתפטרים מועמדים מטעם המפלגה, ולעקוף את הבאים בתור ברשימה, שמייצגים מפלגות אחרות. גורמים במערכת הפוליטית העריכו את הסבירות שההצעה שתתקבל היא הנמוכה ביותר ואמרו שיש בהצעה "פגיעה בעקרון הדמוקרטי הבסיסי של רשימת נבחרים לכנסת שעל בסיסה הציבור הולך לבחור".

עוד בוואלה! NEWS

סיפוח, גודל הממשלה והקשר למעצמות: המחלוקות במו"מ בין הליכוד וכחול לבן

לכתבה המלאה
יישארו מחוץ לממשלה. לפיד ויעלון (צילום: אמיל סלמן)

בכחול לבן ממשיכים בהתייעצות כדי לגבש גרסה חוקתית להצעת החוק הנורבגי "המדלג", שיהיה רלבנטי רק לפרישה לשם מינוי שר בלבד, ולא אם יש התפטרות רגילה מהכנסת שלא למטרת מינוי שר.

לפי המתווה הנידון כעת בין הליכוד וכחול לבן, הממשלה הבאה צפויה לכלול כ-30 שרים לפחות. 15 מתוכם יוקצו לגוש שבראשו עומד גנץ, שמונה כ-19 ח"כים - 15 של חוסן לישראל, 2 של סיעת דרך ארץ, יועז הנדל וצביקה האוזר, ו-2 של מפלגת העבודה, עמיר פרץ ואיציק שמולי. המשמעות היא שרוב חברי הכנסת של חוסן לישראל ימונו לתפקיד שר או סגן שר, ורק ח"כים בודדים יאיישו את עבודת הכנסת. חקיקת חוק נורבגי מורחב תאפשר למספר שרים להתפטר ולהכניס במקומם ח"כים לכנסת, אך כדי שאלה יהיו מועמדים מטעם חוסן לישראל ולא מטעם יש עתיד-תל"ם, שנותרו מחוץ לממשלה, יש צורך בחקיקת חוק נורבגי "מדלג" על בסיס מפלגתי. בנוסף, גנץ מתכוון למנות לחלק מהתיקים שרים מקצועיים וחיצוניים למערכת הפוליטית.

הממשלה צפויה לכלול לפחות כ-30 שרים - מספר השרים הגדול ביותר בממשלה מאז 2009, והגדלה משמעותית לעומת הממשלה הנוכחית שמונה כ-24 שרים. הגדלת מספר השרים נועדה לאפשר מענה בעיקר לצרכים הקואליציוניים של נתניהו מול הליכוד ובלוק הימין, שצריכים כעת להתחלק ב-15 תיקים על 58 חברי כנסת. עלות לשכת שר מוערכת בכ-5-6 מיליון שקלים לשנה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully