הטיפים של לי: איך מתגברים על חוסר הוודאות ומוציאים את הטוב מהסגר?

אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.

בצל הקורונה, אני רוצה לספר לכם על ההתמודדות שלי עם המצב. ברור שאני מבינה שזה מצב מאוד בעייתי ושאין לדעת מתי יסתיים. אורח החיים של כולנו נפגע בדרך כזאת או אחרת - אם מדובר בילדים שנשארים בבית, לימודים שהופסקו, מקומות עבודה ריקים או כל דבר אחר. אני חושבת, שהדבר שהכי קשה לכולנו הוא חוסר הוודאות - מה יקרה, מתי כל זה ייגמר, ומה יהיה ביום שאחרי?

אני חושבת שביום שאחרי ארגיש בעיקר הקלה שכל השינוי הקשה והכפוי הזה נגמר. זה יהיה דבר מאוד משמח בשבילי ואני מניחה שבשביל כולם. תהיה כמובן גם השאלה האם כל העניין יכול לחזור על עצמו שוב ושוב, אבל כל צרה לשעתה.

אז מה ממש עוזר לי עם כל המצב הזה? קודם כל מוכנות נפשית ועניינית לכל מצב. הצוות שלי ואני התכוננו לכל תרחיש אפשרי. אני מקווה שאני מוכנה לכל מצב שיקרה. אני חושבת שאני יודעת להתמודד עם סגר ומה אעשה במצב כזה. זה שהכול ידוע ומסודר לי מראש, מוריד ממני את הלחץ ואת חוסר הוודאות. אני שמחה מאוד לדעת שיש לי תכנית ברורה. הסדר לקראת הצפוי מאפס אותי. אני מאוד ממליצה לכל ההורים עם ילדים על הספקטרום לארגן ולתת להם מראש תכנית מעשית וברורה לגבי העתיד הצפוי להם. ממש ברמה של פירוט לוח זמנים יומי לפי ההתפתחויות האפשריות. אני חושבת שזה יעזור להם לשמור על אנרגיות טובות.

חשוב גם שנשמור על פעילות גופנית במצב כזה. ברור שחדר כושר עכשיו הוא לא אופציה בכלל, אבל יש לא מעט פעילויות גופניות שאפשר לעשות בתוך הבית, וכל עוד אפשר לצאת קצת - גם מסביבו.
אשתף אתכם במה שאני עושה בתחום הזה בדרך כלל: קודם כל, פותחת כל בוקר עם תרגול יוגה במרפסת שלי. יוגה זאת דרך מרגיעה לפתוח את הבוקר. פעילות נוספת שאני אוהבת היא עלייה במדרגות. אני גרה בקומה תשיעית ואני עולה הכול בקלות כל יום. לפעמים כמה פעמים. לא חייבים לגור גבוה, אפשר לעלות ולרדת אחר כך הביתה. אלה פעולות שממש מנקות לי את הראש. יש גם כמובן את שלל התרגילים הקלאסיים כמו כפיפות בטן. אני אישית מעדיפה לעשות זאת בליווי של מוזיקה. והדבר האהוב עלי הוא הריקוד. אני חושבת שריקוד זה דבר ממש משחרר ומתבקש במצב הנוכחי. הריקוד פשוט משנה לי את מצב הרוח בשניות. כיף שיש משהו שפותר את כל הבעיות ברגע, גם אם לא באמת.

בנוסף, הצטיידתי במאגר ספרים שאני רוצה לקרוא. כל מיני קלאסיקות שעדיין לא קראתי, כמו "האלכימאי" ו"צלה של הרוח". יש עוד כל מיני ספרים שאמנם כבר קראתי, אבל תמיד כיף לקרוא אותם שוב. בכלל, ספר הוא חבר טוב בתקופה הזו.

אני חושבת שמה שבעיקר חשוב בצל ההסגר, זה לנסות לנצל את הזמן הזה לבילוי משפחתי. לבלות זמן איכות אמיתי, כזה שאף אחד לא ממהר בו לשום מקום או משימה, כמעט בלי הסחות דעת. מתי במהלך השגרה שלנו אנחנו מוצאים זמן פנוי כזה? כמעט ולא קורה.

הדבר האחרון שאני ממליצה לכם עליו כרגע, הוא לנצל את הזמן וללמוד משהו חדש. אם תמיד רציתם ללמוד כימיה, אסטרונומיה, לצייר או לנסות להבין איך נוצר העולם, יש לכם עכשיו מספיק זמן פנוי לעשות זאת. הדבר הזה נכון גם בעיקר לנוכח העובדה שהרבה אתרים, וכל מיני גורמים אחרים, פותחים עכשיו את הידע שלהם, את המאגרים שלהם ומפיצים אותו או מציעים אותו בחינם. אני מאחלת לכולנו שנשרוד את הסגר שנכפה עלינו בבית, שנפיק ממנו את המיטב ושנשאר שפויים. אני חושבת שנצליח. מילה של לי.