קורונליסימו נתניהו: ראש ממשלת מעבר נמלט ממשפט במחיר ריסוק הדמוקרטיה

הקפאת פעולתם של בתי המשפט, כדי שפתיחת משפטו של ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו תידחה, היא כשלעצמה הפרת אמונים בדרגה החמורה ביותר. ולכאורה אף מקימה חשד לעבירה על סעיף 244 לחוק העונשין, "שיבוש מהלכי משפט - העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, בין (בדרכים מסויימות) ובין בדרך אחרת, דינו שלוש שנות מאסר". נתניהו, מפעילו של שר המשפטים אמיר אוחנה, נמצא בניגוד עניינים. הוא נאשם, שבית משפט מחוזי אמור לדון בכתב אישום נגדו בסעיפי פשע (שוחד) ועבירות נוספות.

אחרי שהשופטים דחו את בקשתו לדחות את השקת המשפט, נתניהו התחכם והשתמש בסמכותו השלטונית כדי להתגבר עליהם. הכזב שבאמתלה הרפואית שקוף. גם בבית המשפט העליון אפשר להידבק, אבל שם הדיונים יימשכו באין מפריע, בהתאם להנחיות נאורות של הנהלת בתי המישפט האמורות לחול על כל הערכאות, כי סמכות השר מוגבלת לשלום ולמחוזי.

יחד עם השימוש נגד אזרחים באמצעים טכנולוגיים הנמצאים כיום מעשית רק בידי שירות הביטחון הכללי, זאת תחילת סופה של הדמוקרטיה הישראלית. היום, איד מארס של יוליוס קיסר, מתחילה הספירה לאחור לכינון רודנות נתניהו. המנהיג העליון ייקח לעצמו סמכויות של מצביא בעל שררה מוחלטת, גנרליסימו, כמו צ'יאן קיי-שק, פרנקו או סטאלין. נתניהו יהיה קורונליסימו.

דחייתה של פתיחת המשפט חיונית לנתניהו, כדי לטעון שעדיין אינו באמת במעמד של נאשם, ולכן - אם ירכיב את הממשלה הבאה - ייכנס למרחב החסינות של חוק יסוד הממשלה, לפי פרשנות נוחה לו. אז יאמר שהחוק מאפשר לראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום להמשיך ולשלוט עד לאחר דחיית ערעורו על הרשעתו בקלון וסיום שני הליכים בכנסת, משמע כשנתיים-שלוש.

רק לפני שבועיים היה נתניהו קצר-ראות עד כדי התקפה אישית פרועה ופוסלת על בני גנץ, שאותו הוא מזמין עכשיו לממשלה כדי למנוע מגנץ להרכיב אותה. גנץ לא השתנה בתוך 14 ימי בידוד; גם נתניהו לא. אם לא הבין ערב הבחירות שבעיית הקורונה תחריף כה מהר, אינו יכול לטעון לכשרון מנהיגותי. אם הבין והסתיר את כוונתו להכריז בתוך ימים על מצב חירום, פעל בזדון משיקול פוליטי.

תכסיס ממשלת החירום הוא הבל. שום מדינה בעולם לא שינתה את המשטר או את הרכב הממשלה כדי לטפל בקורונה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא הזמין אישים דמוקרטיים לעמוד בראש משרדים; הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים סיכם עם משרד האוצר של טראמפ עסקת חקיקה. בוריס ג'ונסון לא ביקש מג'רמי קורבין להצטרף לממשלתו, וכך הלאה. נתניהו הוא היחיד בתבל שעושה מהקורונה פוליטיקה, ומה עוד בשירות עניינו האישי.

מושג האחריות המיניסטריאלית, מבריטניה של המאה ה-18 ואילך, הומצא בדיוק למען מצבים כאלה. לדרג הנבחר יש אחריות בפני הפרלמנט והציבור על תחומי משרדו. אם הנבחר רק מאמץ את המלצת הדרג המקצועי, ומתרחשת תקלה, המיניסטר אינו חייב להתפטר, אם כי אפשר שיובע בו אי-אמון בהצבעת הנציגים או הבוחרים. התפטרותו מתבקשת רק אם התעלם מההמלצה המקצועית והחליט בניגוד לה. זאת הייתה הגנתו של שר הביטחון משה דיין בפני ועדת אגרנט.

בתחומי הבריאות, התחבורה והכלכלה נתניהו מקבל את המלצות המומחים והבכירים. לכן אינו זכאי לתהילה אם הכול יבוא על מקומו בשלום ואינו מועד להדחה אם תתרחש תקלה גדולה, אבל גם אין סיבה עניינית לשיתוף גורמים נוספים, יריביו, באחריות. ההחלטות הגדולות כבר התקבלו. עכשיו נותרה רק תחזוקה שלהן, ובבוא הזמן, יאותרו נקודות יציאה מהן. לשם כך לא נחוצה ממשלה רחבה. נחוצה רק ממשלה מתפקדת, ולא בראשות נאשם.

אמש שב נתניהו והתנכר לנציגים הפוליטיים של 40 אלף עובדי רפואה, אזרחיה הערבים של מדינת ישראל. הוא רוצה ממשלה הנשענת על 105 מתוך 120 חברי הכנסת, ללא הרשימה המשותפת. בלי הרופאים, האחיות, הרוקחים, טכנאי המעבדות וכוח העזר שהצביעו למשותפת - תתמוטט מערכת הבריאות. אם תוכרז שביתת מחאה, בסיסמה "אין ריפוי בלי ייצוג", תהיינה לכך תוצאות קטלניות. זה מחיר שנתניהו, בין מתוך שנאת ערבים ובין מתוך חנופה לבוחריו, מוכן לשלם מכיסו של הציבור. כיס המרה, במקרה זה.

להעלות את הערבים לדרגת יהודים אינו מסכים, אך כתחליף הוא יוזם הורדה של יהודים לדרגת ערבים. השימוש באמצעי שב"כ, גם בחקירת פשעים חמורים, נאסר על משטרת ישראל, כי בסוף כל חקירה ממתין תיק פלילי שיידון בבית משפט. הסנגורים ידרשו לחשוף את חומר החקירה, על שיטותיו ותחבולותיו, בדיוק כפי שנתניהו רצה שייחשפו האמצעים שהופעלו לשכנוע ניר חפץ ושלמה פילבר להעיד נגדו. שב"כ חושש שהחשיפה תשבש את מלאכת הניטור, המעקב והסיכול של חשודים בפיגועים ובריגול.

הכול יודעים שהטלפון הסלולרי הוא מקור מידע ושמחקרי תקשורת מאפשרים הצלבת תנועות, בתנאי שהחשוד נשא את המכשיר איתו. פחות מוכרת יכולתה של קהילת המודיעין להפעיל את האלקטרוניקה הניידת והביתית - המיקרוגל הבוגדני של איוב קרא - נגד בעליה. לכן נאלצת המשטרה לעתים להסתפק באגירת מידע מודיעיני, בלי למצות את הדין מפושעים, כולל רוצחים.

ולפתע, הכול מותר, כדי לוודא שחייבי בידוד אינם יוצאים מביתם. ההמשך ההגיוני הוא שימוש במעצרים מנהליים, כמו בשטחים, כי הליך משפטי תקין ייערך בדלתיים פתוחות ויחשוף את היכולות. זאת לא תהיה מדינת משטרה בלבד, אלא מדינת צבא ושב"כ. השרים, חברי הכנסת והשופטים יגלו, להוותם, שחוקי החסינות אינם חלים עליהם, במצב זה. רק בנימין נתניהו ומשפחתו, חסרי הטלפון הנייד וכרטיס האשראי, יהיו חסינים.

רפיונם של היועץ המשפטי לממשלה ובג"ץ, שבזבזו זמן יקר ונרתעו מלעסוק בפסילת כשירותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, תרם לתעוזת נתניהו, שאינו יודע גבולות במאמציו לחמוק מעונש - דומה שאף הוא אינו מאמין שיזוכה. מערכת החוק, כולל המשטרה המונהגת במטה הארצי ובאגף החקירות והמודיעין בידי קצונה חדלת אישים, משותקת מפחד ומשתפת פעולה עם מגמת הרודנות. תפירת תיקים? כפתור לשרוול לא מצליחים לתפור שם.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הזהירה אשתקד, בנאום בנירנברג, מפני חקיקה שתגביל את סמכויות הרשות השופטת, לפי התקדים הנאצי בשנות ה-30. אך מרוב דאגה לרשות שלה, הניחה חיות לנתניהו ליטול לעצמו סמכויות רעבתניות בשתי הרשויות האחרות, עד שהבוקר הוא מתחיל להשתלט, עם פתק מרופא, גם על בתי המשפט.

ביממות האחרונות שינה נתניהו את המופע שלו. לא עוד שריו ופקידיו לידו. עכשיו הפרדה. חוק שני המטרים, החוק היחיד שנתניהו מציית לו. גם זאת הכנה לטענה המגוחכת שהכרח לבטל דיונים משפטיים. כאילו אין שופטי המחוזי בירושלים מסוגלים להתכנס באולם גדול, עם מרווח סביר בינם לבין קהל הנאשמים ובראשם נתניהו, הפרקליטים, העיתונות ובמיוחד הצלמים שינציחו את קלונו של ראש הממשלה היוצאת, בתמונה דוממת או נעה שתשבור את שיאי הצפייה בנתניהו היורד לצוללת ועולה ממנה ותפריך את יומרתו שעדיין אינו נאשם במלוא מובן המילה. לחילופין, אם ישיבת ממשלה ניתנת לביצוע בוויעוד וידיאו, כך גם הדיון הראשון במשפט נתניהו, בלי עדים וחקירה נגדית ובחינת כליות ולב בעיני שופטים מנוסים.

באחת ממערכות הבחירות הקודמות טען אהוד ברק שהברירה בינו לבין נתניהו היא כמו בין מנתח לבין דובר בית החולים. נתניהו הצטיין עד כה כדובר הטיפול במשבר הקורונה, אך זה היה רק מסווה למאמץ העיקרי שלו, לאשפז את הדמוקרטיה כדי להציל את עצמו.

בכתב האישום שהפרקליטות תיקנה בזוטות בשבוע שעבר נפלה שגגה נוספת. שם אביו של הנאשם מס' 1 אינו ציון, אלא בן ציון (בפרקליטות לא הצליחו להקליד "בנימין בן בן ציון"). הנה עוד סיבה לדחות את תחילת המשפט, עד שגנץ יהפוך כדרכו שוב את כחול לבן לדגל לבן. לפי כתב האישום, נתניהו קיבל מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר סיגרים ב-400 אלף שקלים בשלוש שנים.

מילא השחיתות: אם מחירו הממוצע של כל סיגר הוא קצת פחות מ-150 שקלים, המשמעות היא שנתניהו צרך 3,000 סיגרים בתקופה האמורה, כמעט שלושה ליום, או שניים בלבד אם בנדיבותו שיתף גם את אורחיו, כשנחה עליו הרוח. לפי כל המומחים, אמריקנים כישראלים, סיגר מזיק לבריאות לא פחות מסיגריות. המעשנים ממיטים על עצמם סוגים שונים של סרטן, ובהקשר המדאיג במגפת הקורונה - מחלות ריאות.

הקורונה היא בעיקר קששת - מחלה המאיצה תמותת קשישים, במיוחד בעלי רקע פגיע. גילו של נתניהו וסיגריו מכניסים אותו לקבוצת סיכון כפול להידבקות ולקשיי החלמה ממנה. דוברות משרד ראש הממשלה נשאלה אמש אם נתניהו, כמו טראמפ, נבדק מחשש להידבקות בנגיף. תשובה טרם ניתנה, אך זיכוי מחשש היום אינו מבטיח שההידבקות תימנע בכל תקופת המשבר, בעוד שישראל זקוקה להנהגה בריאה, כשירה ונקייה מאישומי שחיתות.

מהלכי הקורונליסימו נתניהו כה מסוכנים, בהיעדר בלמים ועכבות, עד שיש בהם פיתוי לשומרי הדמוקרטיה במפלגות האחרות להיענות לאתגר ולהסכים עקרונית לחיזוריו, שיעניקו לו כרטיס חופשי מעמידה לדין בשנים הקרובות, בתנאים מסוימים - קבלת תיקי המשפטים, הביטחון וביטחון הפנים וראשות ועדות הכספים וחוקה, חוק ומשפט. זאת תהיה טעות אומללה, גלולה נגד כאב ראש לריפוי מקורונה. כשהדמוקרטיה מתפוררת, כשהתובע הכללי רכרוכי ובג"ץ משתבלל, נחוצה ממשלה בלי נתניהו, שתחזיר את השפיות, תפתח את בתי המשפט ותאפשר לראש הממשלה לשעבר להקדיש את כל זמנו לדאגה לבריאותו ולחפותו.