סבא יחיה יותר בכפר סבא: אלו הפערים בתוחלת החיים בישראל

(בווידאו: מנכ"ל משרד הבריאות על ההנחיות למאבק בקורונה)

נשים בישראל חיות עד גיל 84.8 לעומת 80.9 בקרב גברים - כך עולה מתקציר דוח אי השוויון של משרד הבריאות המתפרסם היום (חמישי). בקרב ערבים-מוסלמים, נשים חיות עד גיל 82.3 לעומת הגברים, שחיים עד גיל 78. הדוח המלא צפוי להתפרסם בשבוע הבא.

בשנת 2017 תוחלת החיים לפי השכלה הגיעה ל-84.5 שנים בקרב גברים בעלי השכלה אקדמית או על-תיכונית, ול-87.9 בקרב נשים באותה רמת השכלה. בכך הגיע הפער בתוחלת החיים בין בעלי השכלה גבוהה לבעלי השכלה נמוכה ל-7.8 שנים בקרב גברים ולשש שנים בקרב נשים. בהשוואה ל-OECD, תוחלת החיים בקרב גברים בישראל גבוהה יותר מהממוצע האירופאי ב-5.2 שנים, ותוחלת החיים בקרב נשים גבוהה יותר ב-2.1 שנים.

באשר לתוחלת החיים בהתייחסות למגורים בערים הגדולות, עולה כי באר שבע נמצאת במקום הנמוך ביותר עם תוחלת חיים של 81.1 שנים. אחריה בת ים עם 81.3 ואשקלון עם 82.1. במקום השלישי נמצאת רחובות עם תוחלת חיים של 84.1 שנים, במקום השני רמת גן עם 84.5 ובמקום הראשון כפר סבא עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר - 84.5.

עוד עולה מהדוח כי חלק משמעותי מהיישובים עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הם ישובים ערבים וישובים יהודים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, או יישובי פריפריה דרומית וצפונית. השוואה עם הממוצע לשנים 2017-2013 מלמדת על ירידה בתמותה ברוב היישובים, כולל בג'סר א-זרקא, יישוב בעל שיעור התמותה הגבוה ביותר. בכל הנוגע לתמותה מסרטן ומחלות לב, שתי סיבות המוות המובילות בישראל, הרי שתמותה ממחלות לב גבוהה יותר בקרב ערבים, ואילו התמותה מסרטן - בקרב יהודים.

השיעורים הגבוהים ביותר של ביקורים במחלקות לרפואה דחופה, על פי משרד הבריאות, נצפו באזור הצפון, ובפרט באזור עמק יזרעאל, כנרת וצפת. שיעורי הביקורים הגבוהים ביותר בשל מחלה נרשמו בעמק יזרעאל בפער משמעותי ביחס לאזורים אחרים. נפות כנרת וצפת מובילות משיעור הביקורים עקב סיבה חיצונית. השיעורים הנמוכים נצפו בנפת ירושלים ויהודה ושומרון.

בהתייחס לשיעור המבוטחים בביטוחי הבריאות המשלימים, ניתן לראות כי ישנם אחוזים גבוהים של מחזיקים בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, אך יש הבדלים מובהקים בין קבוצות אוכלוסייה. כך נמצא כי שיעורי הבעלות גבוהים יותר על שירותי בריאות נוספים (שב"ן) אך נמוכים יותר על ביטוח מסחרי בקרב הנשים לעומת הגברים, המבוגרים לעומת הצעירים והחולים לעומת הבריאים. הם גבוהים יותר גם בבעלות על השב"ן וגם על המסחרי בקרב היהודים לעומת הערבים.

מרואיינים שדיווחו שיש להם תוכנית שב"ן כלשהי נשאלו בידי משרד הבריאות מהי הסיבה העיקרית להחזקתה. שיעור גבוה יותר של החיים בעוני אמרו שהסיבה העיקרית היא "כדי לקבל הנחות והטבות מהקופה" (23% בקרב החיים בעוני בעלי שב"ן לעומת 15% בקרב מי שלא חי בעוני), ו"שכנעו אותי לעשות" (8% לעומת 5%, בהתאמה). מרואיינים שדיווחו שאין להם תוכנית שב"ן נשאלו איך לדעתם משפיעה העובדה שאין להם שב"ן על רמת היחס והשירות שהם מקבלים מן הקופה. רוב המרואיינים ציינו כי לדעתם אין השפעה, אך יש הבדלים בין החיים בעוני לאחרים. 17% מן החיים בעוני לעומת 12% מן האחרים אמרו שהעובדה שאין להם תוכנית שב"ן משפיעה לרעה.

מי שדיווחו שיש ברשותם ביטוח בריאות מסחרי כלשהו נשאלו האם הם השתמשו בו בשנתיים האחרונות. באופן כללי, שיעורי השימוש בביטוח המסחרי הם נמוכים, כאשר רק אחד מכל ארבעה שיש לו ביטוח מסחרי דיווח שהשתמש בו בשנתיים האחרונות. אולם המצב בקרב אנשים החיים בעוני הוא חמור אף יותר - רק 6% מהם דיווחו כי השתמשו בביטוח.