שר החוץ האמריקני מייק פומפאו הביע היום (חמישי) זעם על פרסום "הרשימה השחורה" על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם. הוא הצהיר כי ארצות הברית לא תספק מידע עבור הרשימה, הכוללת 112 גופים עסקיים שלהם יש קשרים להתנחלויות, וקרא למדינות נוספות לדחות אותה אף הן. "ארצות הברית התנגדה זה זמן רב לפרסום רשימה זו", הצהיר השר האמריקני. לדבריו, פרסומה "רק מאשר את ההטיה חסרת הרחמים נגד ישראל הרווחת באו"ם".
על רקע פרסום "עסקת המאה" של הנשיא דונלד טראמפ, הוא הוסיף כי המהלך של האו"ם רק יפגע במאמצים לשלום. "הניסיון לבודד את ישראל הולך נגד כל המאמצים שלנו לייצר את התנאים למשא ומתן ישראלי-פלסטיני שיובילו לשלום מתמשך בין הצדדים", טען פומפאו.
לקריאה נוספת בנושא:
הדוח, שכולל 94 גופים בישראל ו-18 ממדינות אחרות, פורסם אתמול אחרי עיכוב ממושך. בין החברות שכלולות ב"רשימה השחורה", חברת דלק, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בזק, קפה קפה, Airbnb ורמי לוי. "בעוד שההתנחלויות אינן חוקיות תחת החוק הבינלאומי, הדוח הזה אינו קובע אם הפעילויות האלו או המיזמים העסקיים המעורבים בהן, חוקיים", אמרו בלשכתה של נציבת זכויות האדם של האו"ם, מישל בצ'לט.
פרסום הדוח גרר תגובות חריפות מצד ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אתמול כי "מי שיחרים אותנו - יוחרם בעצמו. מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא גוף מוטה וחסר השפעה. לא בכדי כבר הוריתי לנתק כל קשר עם הגוף הזה, ולא בכדי הממשל האמריקני עשה צעד זה יחד אתנו". בנוסף אליו, נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי החרמת חברות ישראליות "אינה תורמת לשלום ולבניית אמון בין הצדדים", וגם יו"ר כחול לבן בני גנץ הגיב ברוח דומה ואמר כי מדובר ב"יום שחור לזכויות האדם".
במשרד החוץ הבהירו אתמול כי הם מתכוונים לפעול מול אצרצות הברית, בריטניה, צרפת ומדינות נוספות כדי לקבל גיבוי ותמיכה פומבית להמשך הפעילות של החברות שנכללו ברשימה. עוד טענו במשרד החוץ כי חברות שיפסיקו את פעילותן כתוצאה מפרסום הרשימה, עשויות להיות חשופות להליכים משפטיים במדינות אמריקניות שחוקקו בשנים האחרונות חוקים נגד החרם על ישראל. השר ישראל כץ תקף את מועצת זכויות של האו"ם בעקבות פרסום הרשימה, ואמר כי זוהי "כניעה מבישה ללחצי מדינות וארגונים המעוניינים לפגוע בישראל וזאת על אף שרוב מדינות העולם סירבו להצטרף למסע הלחצים הפוליטי הזה".
ההחלטה המקורית של מועצת זכויות האדם של האו"ם על הרשימה השחורה התקבלה במרץ 2016, וקבעה כי נציב זכויות האדם של האו"ם הקודם, זיאד ראיד אל-חוסיין, יגבש רשימה של כל החברות הישראליות והבינלאומיות שפעילות באופן ישיר או עקיף בהתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים ורמת הגולן. לפי ההחלטה המקורית, הרשימה הייתה צריכה להתפרסם כבר במהלך 2017, אך ישראל וארצות הברית עסקו בניסיון למנוע ולסכל את פרסום הרשימה.
לצירוף לרשימה אין השלכות משפטיות מיידיות על החברות. למרות שהפלסטינים וחלק גדול מהעולם רואים בהתנחלויות כלא חוקיות על פי החוק הבינלאומי, ארצות הברית וישראל חולקות על כך. אולם הנושא רגיש ביותר, מכיוון שחברות שכלולות ברשימה עלולות לעמוד במוקד של חרם, במטרה להגביר את הלחץ על ישראל ועל ההתנחלויות שלה בגדה המערבית.