פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פעם בדור: מדוע רשות המים ממהרת לפתוח את סכר דגניה?

      הרשות קבעה כמה נקודות ציון במפלס הכינרת, שבהן תינתן הוראה לפתוח את הסכר לראשונה מאז 1995. ואולם מבדיקת וואלה! NEWS עולה כי מדובר ברמות הנמוכות משמעותית ממה שהיה נהוג בעבר. ברשות טוענים: יש לקחת מרווח ביטחון מהקו האדום

      פעם בדור: מדוע רשות המים ממהרת לפתוח את סכר דגניה?
      צילום: שי מזרחי, רשות הכנרת

      נקודות גובה מפלס המים שנקבעו לפתיחת סכר דגניה נמוכות משמעותית ממה שהיה מקובל בעבר - כך עולה מבדיקת וואלה! NEWS. הנקודות הקריטיות, שנקבעו אתמול (רביעי) על ידי רשות המים, מייצגות מצבים שבהן תינתן ההוראה לפתיחת סכר דגניה, בהתאם למפלס המים בכנרת, על מנת למנוע הצפה אפשרית ביישובים הסמוכים. הנקודות הנמוכות לעומת החורפים בעבר עשויות להביא לפתיחת סכר דגניה מוקדם מדי השנה, לראשונה מאז שנת 1995, ולשחרור מים שחיוניים למשק המים הישראלי.

      בישיבה שקיימה אתמול הרשות, הוגדרו הפרמטרים לפיהם נקבעו הנקודות הקריטיות לפתיחת הסכר בהתייחס לתאריך מוגדר בעונה, ספיקת השחרור של המים מהכנרת וההסתברות הנדרשת לאי-חציית הקו האדום העליון. כך לדוגמה, נקבע כי סכר דגניה יפתח אם בסוף פברואר (בתאריך 29 בפברואר) תחזית מפלס הכנרת לחמישה ימים הבאים תעבור את מפלס 209.3- מ' (50 ס"מ מתחת לקו האדום העליון). נקודת ציון נוספת שנקבעה אתמול היא מצב שבו ב-21 במרץ, תחזית מפלס הכנרת לחמשת הימים הבאים תעבור את מפלס 209.0- מ' (20 ס"מ מתחת לקו האדום העליון).

      אולם, מבט בנתוני מפלס הכנרת בחורף של תחילת 2004 מראה כי הנקודות הקריטיות שעליהן הוחלט אתמול נמוכות באופן משמעותי ממפלס הכנרת באותו החורף לפני 16 שנה, ובכל זאת אז לא פתחו את הסכר ומפלס האגם לא הגיע אז לרום העליון שלו.

      סכר דגניה (אלי אשכנזי )
      ההוראות מגדירות את גובה המים בכנרת שבו ייפתח הסכר לפי תאריכים. סכר דגניה (צילום: אלי אשכנזי)

      ב-29 בפברואר 2004, עמד מפלס הכנרת על 209.135- מתחת גובה פני הים התיכון. במשך חמשת הימים הבאים המשיך עלה המפלס בחמישה סנטימטרים נוספים והגיע ל 209.055-. כלומר, בתחילת מרץ 2004 מפלס הכנרת היה גבוה ב-24.5 סנטימטרים ממה שנקבע אתמול כנקודה קריטית, ובכל זאת הסכר לא נפתח.

      נקודה קריטית נוספת לחורף הנוכחי מדברת על גובה של 209- בתאריך 21 במרץ, כלומר - 20 סנטימטרים מתחת לקו האדום העליון. בחינה של חורף 2004 מראה כי אז, בין הימים 21-26 במרץ, הכנרת עלתה מ-209.93- ל-209.91- והסכר נותר סגור. כאמור, גם בהמשך, כשהמפלס עלה והתקרב לרום העליון, הסכר לא נפתח.

      בסוף אותו החורף, היה הרום העליון של הכנרת נמוך בשישה סנטימטרים מהקו האדום העליון. המשמעות של כל סנטימטר מים באגם היא 1.7 מיליון קוב.

      גם בחורף 1992 נקבעה נקודות קריטית גבוהה יותר מזו שנקבעה השנה: בתחילת מרץ 1992 המפלס הגיע לגובה 209.15- כשהסכר נפתח. כך שנתנו לכנרת לעלות 15 סנטימטרים יותר ממה שייתנו לה השנה, ורק אז פתחו את הסכר. בשיאו של אותו חורף עמד מפלס הכנרת על 208.79-, כלומר - חריגה כלפי מעלה של סנטימטר בודד.

      שנה אחר כך, הסכר נפתח מוקדם יותר משום שהכנרת נכנסה אל החורף כשנקודת הפתיחה של המפלס הייתה גבוהה מאוד. כבר בתחילת החורף המפלס היה נמוך רק ב-1.62 מטר מהרום המרבי. למרות ששוחררו מים דרך הסכר, בסוף החורף המפלס היה נמוך מהקו העליון רק ב-4 סנטימטרים.

      הרחק מהקו האדום

      תחילת חורף 1995 היא דוגמה לקביעת נקודה קריטית נמוכה מדי, דבר שהביא לפתיחה מוקדמת של הסכר ולשחרור עשרות מיליוני קוב מים. ב-9 בפברואר של אותה השנה, עמד המפלס על 209.28-, כלומר- 44 סנטימטרים מתחת לקו האדום העליון. אז הוחלט כי יש לפתוח את הסכר. הסכר היה פתוח כתשעה ימים. בסופו של דבר, הכנרת הגיעה לשיאה באותו חורף למפלס של 209-, כלומר- רחוקה 20 סנטימטרים מהרום המרבי אליו הייתה יכולה להגיע.

      ברשות המים ציינו אתמול כי ההחלטה על קביעת הנקודות הקריטיות התקבלה מתוך הבנה כי לא ניתן להמתין עם פתיחת הסכר עד למצב בו הכנרת מגיעה לקו האדום העליון, שהינו 208.8- מ', וזאת מאחר וקצב עליית המפלס עשוי להיות מהיר משמעותית מיכולת שחרור המים מהכנרת דרך סכר דגניה.

      צילומי רחפן מהכנרת 3 בפברואר 2020 (אתר רשמי , שי מזרחי רשות הכנרת)
      המשמעות של כל סנטימטר - 1.7 מיליון קוב מים. הכנרת מצילום רחפן (צילום: שי מזרחי, רשות הכנרת)

      הסכר מווסת את זרימת מי הכנרת דרומה לנהר הירדן ובהמשך לים המלח. בשנה גשומה במיוחד, בה מפלס הכנרת עולה ומתקרב לקו האדום העליון, על רשות המים להחליט אם לאשר את פתיחת הסכר בכדי למנוע הצפות ביישובים השוכנים לחופי הכנרת.

      עוד לקחו בחשבון כי פתיחה מירבית של הסכר יש ספיקות מים גדולות מאוד ומתחילים להיגרם נזקים לתשתיות ושטחים חקלאיים במורד הירדן. כמו כן, הזכירו כי במקביל לשחרור מים מהכנרת בסכר דגניה, יכולים להיות אירועי זרימה קצרים יחסית בנחלים נוספים המתנקזים לירדן הדרומי - נחל יבנאל, נחל חרוד, נהר הירמוך ועוד. על מנת למזער נזקים במורד נהר הירדן, ברשות המים אמרו כי הם מתכננים במצב עניינים שכזה לצמצם את הזרמת המים מהכנרת למורד ובכך לצמצם את הסיכון לנזקים בתשתיות שנמצאות במורד הכנרת.