פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרעי ליועמ"ש: הגדרת מילת נשים כעילה למעמד פליט תגרור השלכות קשות

      שר הפנים יפנה למנדלבליט בבקשה לקיים דיון נוסף בבית המשפט העליון, אחרי שמשפחה מחוף השנהב קיבלה מעמד פליט בישראל מחשש שהבנות ייאלצו לעבור מילת נשים בכפייה. דרעי הסביר כי "פסק הדין עלול לשנות לחלוטין את מדיניות ההגירה". נציגת המשפחה: "חשש מנותק מהמציאות"

      דרעי ליועמ"ש: הגדרת מילת נשים כעילה למעמד פליט תגרור השלכות קשות
      צילום: רוני כנפו, עריכה: טל רזניק

      שר הפנים אריה דרעי הודיע היום (שני) כי הוא יפנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כדי שיבקש דיון נוסף בבית המשפט העליון בעניין פסק הדין שפורסם אתמול, שהעניק מעמיד פליט בישראל למשפחה מחוף השנהב. על פי הפסקה, מילת הנשים יכולה להוות עילה לקבלת מעמד פליט.

      דרעי הסביר כי "מדובר בפסק דין שעלול להיות בעל השלכות קשות מאוד ולשנות לחלוטין את מדיניות ההגירה של ישראל. בעקבות פסק הדין, יכולות להגיע לישראל נשים רבות מאפריקה ואנחנו נצטרך לקלוט אותן אם באזור מגוריהן מתבצעת מילת נשים. זה בלתי מתקבל על הדעת ואני מתכוון להיאבק בכך. אסור לשנות את מדיניות ההגירה הקיימת".

      אריה מכלוף דרעי בישיבת ממשלה, 5 בינואר 2020 (פול צלמים , עמית שאבי)
      "מדובר בפסק דין שעלול להיות בעל השלכות קשות מאוד". דרעי (צילום: עמית שאבי, פול צלמים)

      אתמול, בית המשפט העליון החליט להעניק למשפחה מחוף השנהב מעמד של פליטים בישראל, ובכך הפך החלטה קודמת של משרד הפנים. עו"ד מיכל פומרנץ, שייצגה את המשפחה, אמרה כי "נדמה כי שר הפנים אינו מבין את פסק הדין". לדבריה, החידוש בפסק הדין הוא לא בעילה לקבלת מעמד פליט, אלא בשאלה האם המשפחה יכולה להיות מוגנת גם במקום אחר בחוף השנהב. "על זה בית המשפט קבע כי עמדת משרד הפנים אינה סבירה והתערב בה", אמרה.

      בנוסף לכך, פומרנץ אמרה כי טיעונו של דרעי, לפיו יכולות להגיע נשים רבות לישראל, אינו ברור. "ראשית, אמנת הפליטים לפעמים מגנה גם על קבוצות רבות של אנשים. העובדה שיש עניין מספרי אינו שיקול רלוונטי על פי ההיגיון הזה. אף אחד לא היה נותן מעמד פליט ליהודי מהשואה", אמרה. היא הוסיפה כי "מדינת ישראל לא נותנת להיכנס כל כך בקלות לארץ, אז החשש הזה הוא מנותק מהמציאות".

      השופטים: "מעשה אלים המבוצע בכפייה"

      העתירה עסקה בזוג תושבי חוף השנהב שנכנסו לישראל באופן לא חוקי בשנים 2004-2005, ושתי בנותיהן בנות שבע ו-13 שנולדו כאן. ההורים טענו בעתירה, באמצעות עו"ד מיכל פומרנץ ואסף וייצן, כי בנותיהם ייאלצו לעבור הליך של מילת נשים בכפייה, כפי שאירע לאם עצמה בילדותה, וכפי שביצעה סבת המשפחה לאחת מנכדותיה. עוד נטען כי משפחת האם מאיימת על ההורים ודורשת מהם לערוך לבנותיהם את ההליך מטעמים של "כבוד המשפחה" וכי לנוכח סירובם להטיל מום בבנותיהם, הם עצמם צפויים להיות מצויים בסכנת רדיפה.

      מילת נשים מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כפעולה כירורגית שכרוכה בהסרה חלקית או מלאה של איבר המין הנשי החיצוני, או בכל פגיעה אחרת באיבר המין המתבצעת שלא מסיבות רפואיות, אלא כחלק ממנהג דתי או ממסורת קהילתית תרבותית. השופטת דפנה ברק ארז ציינה כי מדובר "במעשה אלים המבוצע בכפייה, בדרך כלל בקטינות רכות בשנים, באופן הגורם להן נזק חמור ובלתי הפיך".

      בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
      העניק מעמד פליט למשפחה מחוף השנהב. בית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

      פסיקת בית המשפט העליון הגיעה אף שבקשת בני הזוג נדחתה בעבר על ידי בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי. בית הדין הכיר בכך שפחד ממילת נשים כפויה עשוי להוות עילה לקבלת מעמד פליט, אך שהמשפחה יכולה להתמודד עם הסיכון על ידי העתקת מקום מגוריהם בתוך חוף השנהב.

      לאחר שההורים ערערו לעליון, המדינה טענה כי בני המשפחה יכולים לאיין את הסיכון על ידי מעבר למרכז או לדרום חוף השנהב, שם כביכול יכולה הממשלה המקומית לספק הגנה אפקטיבית, בעוד בני המשפחה טענו כי "הגורם המשפיע ביותר על הסיכון הוא הדת והמוצא האתני של הקטינה, ולא אזור המגורים".

      לבסוף היה זה השופט גרוסקופף שהכריע את הכף. "לא השתכנעתי כי רמת האיום לפגיעה במערערות הקטינות באזורים האחרים היא נמוכה דיה על מנת להצדיק קביעה כי הם מהווים חלופת מגורים סבירה", כתב בפסיקה שהתקבלה אתמול. בניגוד אליו, השופט יוסף אלרון, שנותר במיעוט, סבר כי יש לדחות את הבקשה.

      (עדכון ראשון: 9:17)