גשר לטראמפ: סודאן "החדשה" הבינה שהדרך לארה"ב עוברת דרך ישראל

כשכלכלתה מפורקת, ההנהגה החדשה של המדינה נואשת לשינוי ביחסים עם וושינגטון. זאת, לאחר התרחקותה מטהראן בשנים האחרונות והפלת הרודן עומר אל-בשיר. קשה לדעת מה יניב הסכם הנורמליזציה המעורפל, אך עבור ישראל - כל יחסים עם מדינה ערבית נוספת הם משמעותיים

גיא אלסטר
03/02/2020
צילום: לע"מ, עריכה: עמית שמחה

הרבה סמליות היה במפגש החשאי - לפחות בישראל - בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מנהיגה של המועצה הזמנית של סודאן, הגנרל אל-בורהאן.

היא התקיימה באנטבה, אוגנדה, שאין מה לפרט על חשיבותה בהיסטוריה הישראלית ובהיסטוריה הפרטית של נתניהו; היא התקיימה עם מנהיגה של המדינה שאירחה את ועידת חרטום המפורסמת מ-1967, אחרי מלחמת ששת הימים, שבה הסכימו מדינות ערב על "שלושת הלוואים" ששללו כל הכרה בישראל, משא ומתן עמה וודאי שלום עמה; והיא התקיימה פחות משבוע אחרי הצגת "עסקת המאה", שנדחתה באופן רשמי על ידי הליגה הערבית בשל הטייתה לטובת ישראל מול הפלסטינים, אך בפועל התגובות הרשמיות של מרבית מדינות ערב היו מתונות ופתוחות לדיון בתכנית השלום.

קיבל הזמנה מפומפאו. אל-בורהאן, אוגוסט האחרון(צילום: רויטרס)
סודאן סבורה שיחסים עם ישראל, ברמה כזו או אחרת, יסייעו לה מול הממשל האוהד של טראמפ

קשה לדעת מה יניב בסופו של דבר אותו הסכם נורמליזציה מעורפל בין שתי המדינות, אך עצם הפגישה היא מאורע משמעותי עבורן. סודאן, תחת המשטר הצבאי-אזרחי הזמני שקם אחרי הפלתו של הרודן עומר אל-בשיר, נואשת לצאת מרשימת הטרור של ארצות הברית, שאליה הוכנסה כשאותו אל-בשיר אירח את אל-קאעדה ואוסמה בן לאדן בשנות ה-90. כלכלתה מפורקת, והישארותה כמדינה מצורעת מבחינת היכולת לעשות עמה עסקים ולהעביר לה סיוע כלכלי של גופים בינלאומיים.

בחודשים האחרונים חלה התקרבות בין חרטום לבין וושינגטון, כולל הודעה על החלפת שגרירים לראשונה זה 23 שנה וביקור של ראש ממשלת סודאן, עבדללה המדוק, בוושינגטון. המועצה הריבונית בחרטום הודיעה רק אתמול, בתזמון שמתבהר כעת, על יציאה צפויה של אל-בורהאן אל ארצות הברית אחרי הזמנה שקיבל משר החוץ של ארצות הברית מייק פומפאו. בהודעה הרשמית על הביקור של נתניהו, נמסר כי הוא מאמין שסודאן "נעה בכיוון חדש וחיובי", וכי הוא הביע את השקפתו בפני פומפאו. ובתמצית: סודאן סבורה שיחסים עם ישראל, ברמה כזו או אחרת, יסייעו לה מול הממשל האוהד של טראמפ. אל-בשיר אמר בעצמו בינואר אשתקד, עוד כשניסה לדכא את ההפגנות העממיות נגדו, כי גורמים עלומים "הציעו לו" להתקרב לישראל.

מדינה חדשה

אל-בשיר התרחק בשנים האחרונות למשטרו בן ה-30 שנה מטהראן, עם החרפת המתיחות בינה לבין ערב הסעודית, ואף שלח כוחות שנלחמו עבור הקואליציה הערבית בתימן נגד המורדים החות'ים הפרו-איראנים. עם זאת, בסופו של דבר הוא נזנח על ידי מדינות המפרץ, אולי בשל קרבתו לטורקיה ולקטאר, יריבות בעצמן של ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ומצרים. המועצה הצבאית - הכוללת גם את מפקד מיליציות הג'נג'וויד, מוחמד חמדאן דקלו, שנחשב למעשה לאיש החזק ביותר בסודאן ופיקד למעשה על רצח העם בדארפור - הייתה זקוקה ללגיטימציה בינלאומית אחרי ההפיכה, וריאד ואבו דאבי קראו לוושינגטון להסיר את הסנקציות מעל סודאן.

סמליות היסטורית אישית. נתניהו עם נשיא אוגנדה, היום(צילום: אתר רשמי, חיים צח /לע"מ)

עבור ישראל, כל יחסים עם מדינה ערבית או מוסלמית נוספת הם משמעותיים, כחלק ממה שתיארו בלשכת נתניהו כ"מגמה כללית של מדינות מוסלמיות, ערביות ואפריקניות שרוצות בקרבתה של ישראל", בהמשך לחידוש היחסים בשנה שעברה עם צ'אד, שכנתה של סודאן.

חרטום צריכה להתיידד עם וושינגטון. טראמפ(צילום: רויטרס)
יש לפי ההערכה כמה אלפי שונים בלתי חוקיים מסודאן בישראל, שנמנעה עד כה מגירוש עובדים זרים לסודאן כי לא היו יחסים דיפלומטיים עם חרטום

זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר במדינה בעלת חשיבות אזורית רבה כמו סודאן, ששימשה נתיב להברחת נשק איראני לרצועת עזה ואף הקימה בתחומה מפעל נשק שכזה. אותם יעדים הותקפו, לפי דיווחים זרים, על ידי ישראל. בנוסף לכך, האפשרות שטיסות מישראל יוכלו לעבור דרך סודאן ולקצר את זמני הטיסה לדרום אמריקה, במקביל להיתכנות למגעים על החזרת פליטים, הן שתי התפתחויות מדיניות שנתניהו ישמח לקצור בתקופת הבחירות.

אם אכן יכוננו יחסים דיפלומטיים עם סודאן זה עשוי לשנות את מדיניות גירוש הפליטים והמסתננים של ישראל. יש לפי ההערכה כמה אלפי שונים בלתי חוקיים מסודאן בישראל, שנמנעה עד כה מגירוש עובדים זרים לסודאן כי לא היו יחסים דיפלומטיים עם חרטום. אם יחודשו היחסים בסופו של דבר, ישראל תנסה להגיע להבנות על גירושם של חלק מהשוהים הבלתי-חוקיים מהמדינה.

המדינה נואשת להיחלץ מהמשבר הכלכלי. הפגנה בסודאן, באפריל האחרון(צילום: רויטרס)

ההנהגה הנוכחית בסודאן מנסה לצייר את עצמה כמי שמקימה מדינה "חדשה". בכירי המשטר הקודם, בראשם אל-בשיר, נכלאו ועומדים לדין, הרשויות הבטיחו להעניש גם את האחראים להרג עשרות המפגינים בתקופת המחאה ולבסס דמוקרטיה בתום תקופת המעבר בת שלוש השנים, שתהיה רצופת אתגרים ומהמורות. רבים, בסודאן ומחוצה לה, מטילים ספק בנכונות בכירי הצבא לפנות את מקומם לטובת שליטים אזרחיים, וייתכן שהם מתכננים מהלך דומה לזה שעשה עבד אל-פתאח א-סיסי במצרים השכנה. בכל מקרה, כדי לצלוח את העידן הזה, חרטום צריכה להתיידד עם וושינגטון והיא הבינה שהגשר לשם עובר גם דרך ירושלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully