וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

100 מיליון איש ב-8% מהשטח: מצרים מתקרבת לפיצוץ אוכלוסין

במדינה הצפון אפריקנית יירשם בחודש הקרוב האזרח המאה מיליון. באו"ם מזהירים מפני קריסת תשתיות בעקבות העומס, והתושבים מייחלים לעתיד טוב יותר במיזמי הדיור שבונה הממשלה

צילום: רויטרס

בקרן האוכלוסין של האו"ם מזהירים מפני התפוצצות אוכלוסין במצרים, כשבמרשמי כמדינה הערבית יירשם בחודש הקרוב האזרח המאה מיליון, שמקום מגוריו יהיה הבירה קהיר. בכך, אומר אלכסנדר בודירוזה, נציג הקרן במדינה, יצטרף הרך הנולד לאומה שבה שישה בני אדם מתוך עשרה נמצאים מתחת לגיל 29.

בודירוזה הסביר כי הרבה מדינות ערביות ואפריקניות נמצאות במאבק מול אחוזי הילודה הגבוהים באותן חברות, אך במצרים המצב חמור הרבה יותר כש-97% מתושביה חיים ב-8% משטחה הכולל של המדינה, רובם בצפיפות רבה על גדות נהר הנילוס.

כדי לנסות ולהתמודד עם התופעה, כך על פי נציג קרן האוכלוסין, על מצרים לשים בראש סדר העדיפויות יצירת מקומות דיור חדשים, בתי ספר ובתי חולים, שכן אוכלוסיית המדינה גדלה בכ-2.5 מיליון תושבים בשנה, ובאזורים מיושבים ניתן למצוא כ-1,400 איש בכל ק"מ רבוע.

שוק במרכז קהיר, מצרים, 28 ינואר 2020. רויטרס
העיר עשויה לקרוס. שוק במרכז קהיר, ינואר/רויטרס

במסגרת ההתמודדות עם המצב, במצרים החלו לבנות מיזמי דיור מסביב לעיר הבירה, ותושבים רבים שואפים לעבור לדירות החדשות. רניה, תושבת העיר בת 36 ואם לשני ילדים, מתגוררת בדירת אחותה במרכז קהיר. היא מקווה שיום אחד תצליח לעזוב, שכן אותה צמיחת האוכלוסייה מעיבה על חיי התושבים. היא מעוניינת לעבור לאחד מיישובי הלוויין הנבנים סביב קהיר, שהנשיא עבד אל-פתח א-סיסי זיהה כאחד האתגרים הגדולים ביותר של מצרים, זאת לצד הטרור.

"אני רוצה להעביר את שני ילדיי למקום שבו יש לתושבים מנטליות טובה יותר, היכן שיש חינוך טוב יותר", אמרה בת ה-36 המתגוררת ברובע ארד אל-ראווה בבירה, אזור מגורים מאובק שרחובותיו אינם סלולים. "לרוע המזל, התנאים מאוד קשים במקום כמו זה (...) אז אני מקווה שאוכל לעזוב כדי שאוכל לחיות בסטנדרט חברתי טוב יותר".

עוד בוואלה!

באבו דיס לא מתלהבים מעסקת המאה: "אף פעם לא נהיה ירושלים"

לכתבה המלאה

הבעיה - מקומות עבודה

הבנק העולמי מזהיר כי כוח העבודה במצרים יגיע ל-80 מיליון איש בתוך עשר שנים ובכך, העסקת עובדים הופכת להיות אחת הבעיות המרכזיות במדינה. ראדוואה אל-סוואפי, מנהל מחקר בנושא תעסוקה במצרים מטעם חברת פיננסים גדולה בקהיר, אמר כי כדי ליצור מספיק מקומות עבודה, הצמיחה הכלכלית השנתית צריכה להיות לפחות כפול שלוש משיעור גידול האוכלוסייה.

בנוסף, כלכלת מצרים עלולה להיפגע ממחסור במים שייגרם כתוצאה משינויי האקלים ומסכר שבונה אתיופיה במורד נהר הנילוס. כמו כן, תשתיות כבישים ותחבורה ציבוריות עשויים גם כן להיפגע בלחץ גדילת האוכלוסייה.

"לפני 30 שנה כל האזור הזה היה אדמה חקלאית", אמר נביל רוואש, תושב אל-ראווה בשנות ה-60 לחייו. "אבל עם העלייה בצפיפות וצמיחת האוכלוסייה, התחילו להגיע לכאן ולבנות בתים", הוסיף, תוך שהוא עמד ברחוב עמוס וצפוף בכלי רכב ועוברי אורח.

צפיפות בתחבורה הציבורית בקהיר, מצרים, 29 ינואר 2020. רויטרס
הלחץ רק יגדל עם צמיחת האוכלוסייה. צפיפות בתחבורה הציבורית בקהיר, ינואר/רויטרס

גורמי שלטון במצרים אמרו כי קמפיין "שניים מספיקים", שמטרתו לשבור את מסורת אחוזי הילודה הגדולים במשפחות באזורים כפריים, הצליח להוריד את שיעור הפריון. הקמפיין מכוון ליותר ממיליון משפחות עניות המונות יותר משלושה ילדים. תחת קמפיין זה, משרד הסולידריות החברתית מאמן מתנדבים לעודד אנשים להביא פחות ילדים.

"במהלך שנת 2019 ערכנו 2,680,000 ביקורי בית", אמרה דזירי לאביב, מנהלת הפרויקט במשרד הממשלתי. "בין הביקורים הללו ביקשו 407,000 נשים לפנות למרפאות לתכנון המשפחה". דזירי ציינה מחקר בבריטניה שמצא כי שיעור הפוריות ירד מ-3.5 בשנת 2014 ל-3.1 בשנת 2018.

פקק תנועה בקהיר, בירת מצרים - ה-28 לינואר 2020. רויטרס
פקק תנועה בקהיר, שבוע שעבר/רויטרס

"אם נוכל ליצור יותר משמעת, כך שלמשפחות יהיו פחות ילדים, נוכל להגיע לשיעורי פריון של 2.1 עד שנת 2032", אמר עבד אל-חאמיד שרף א-דין, סטטיסטיקאי בכיר מטעם הממשלה. שרף א-דין הסביר כי גם אם תצליח התכנית למאבק בילודה, אוכלוסיית מצרים תגדל ל-153 מיליון עד 2052. אך אם שיעור הפוריות יצמח שוב ל-3.4, היא עשויה להגיע ל-191 מיליון.

כך או כך, על הממשלה צריכה לעשות דבר מה בקשר לעומס בקהיר, בו מתגוררים בערך אחד מכל חמישה מצרים, וכבר בחודש יוני מתוכנן מעבר של כמה משרדי ממשלה מעיר הבירה.

עם זאת, עבור רבים, מעבר מקהיר אינה אפשרות אמיתית, שכן התחבורה הציבורית לקויה וישנו חוסר במשרות, כך על פי טימות'י קאלדס, עמית מחקר במכון תחריר למדיניות המזרח התיכון. "ריכוזיות יתר של כלכלת המדינה הביאה לריכוז המוגזם של האוכלוסייה במטרופולין אחת", הוסיף קאלדס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully