בית המשפט המחוזי בנצרת גזר ביום ראשון שנתיים מאסר בפועל על מנהל סניף ביטוח לאומי בעיר בצפון, שהורשע במעשים מגונים בכוח באישה שהועסקה כעובדת ניקיון במקום. הדיונים בתיק התנהלו בדלתיים סגורות ובית המשפט התיר את פרסום גזר הדין ללא פרטים מזהים של הנאשם ושל המתלוננת.
בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אליזבט קדמון מפרקליטות מחוז הצפון, יוחסו לנאשם עבירות של חטיפה לשם ביצוע עבירת מין, אינוס, מעשה מגונה בכוח וכליאת שווא. בהכרעת הדין שניתנה לפני שלושה חודשים החליט בית המשפט לזכות את הנאשם, המיוצג על ידי עורכי הדין משה גלעד, רינת גלעד וזיו גלעד, מהעבירות החמורות; הוא זוכה מחמת הספק מעבירת האינוס וכן זוכה מחמת הספק גם מעבירת החטיפה לשם ביצוע עבירת מין ומעבירת כליאת השווא.
המקרה אירע לפני כשנתיים, אז המתלוננת עבדה באמצעות חברה חיצונית שסיפקה שירותי ניקיון לסניף של המוסד לביטוח לאומי בצפון. בכתב האישום נטען כי הנאשם, שהיה מודע למצוקה הכלכלית בה הייתה מצויה עובדת הניקיון, הציע לה לעבוד בעבודה נוספת, מעבר לשעות עבודתה בסניף. היא נענתה להצעה בחיוב. בעקבות כך, הגיע הנאשם לביתה ואסף אותה במכוניתו והסיעה לצימר ששכר מראש, בטענה כי הוא מסיע אותה לראות את מקום העבודה הנוספת עליה דיברו.
אל תפספס
על פי כתב האישום, לאחר שנכנסו המתלוננת והנאשם לצימר, נעל הנאשם את הדלת מבפנים והניח את המפתח בכיסו. בשלב זה אמר הנאשם למתלוננת, כי הוא מעוניין לקיים עמה יחסי מין. בתגובה, ניסתה המתלוננת לצעוק וביקשה מהנאשם לאפשר לה לצאת מהצימר. הנאשם הורה למתלוננת להימנע מלצעוק, הושיב אותה בפינת הצימר, התמקם בסמוך אליה באופן שמנע ממנה לקום, ביקש ממנה נשיקה וניסה לנשקה, אך המתלוננת סירבה והסבה פניה.
בכתב האישום נטען כי הוא ביצע בה מעשים מגונים בכוח ואנס אותה. שהותם של הנאשם והמתלוננת בצימר נמשכה שעה וחצי, במהלכן ניסה הנאשם לקיים יחסי מין עם המתלוננת, שמצידה הדפה אותו כל העת והבהירה לו שוב ושוב כי היא אינה מעוניינת בקיום יחסי מין עמו.
עוד עולה מכתב האישום כי בשלב מסוים הסכים הנאשם לחדול ממעשיו, לקח אותה חזרה לעיר מגוריהם ואמר לה כי בעוד תקופת מה ישובו לדון בנושא יחסי המין ביניהם. מנהל הסניף הכחיש בחקירות את הדברים ואמר כי כלל המעשים המיניים שאירעו בינו לבין המתלוננת, שהסתכמו על פי טענתו בליטוף חלקי גופה השונים ונישוקה בחזה, נעשו בהסכמתה המלאה ומרצונה החופשי.
עוד טען כי מלכתחילה הציע למתלוננת לנסוע עמו לצימר למטרת קיום יחסי מין, והיא מצדה נענתה להצעה, כשרק בשלב מאוחר של השהות בצימר אמרה כי איננה מעוניינת בקיום יחסי מין עמו. השופטים - אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז-מוקדי - קבעו כי גרסת מנהל הסניף התבררה כבלתי מהימנה והם דחו את הניסיון להציג את המתלוננת כמי שידעה מלכתחילה כי מטרת הנסיעה עמו ברכבו למקום האירוע, היא לצורך קיום יחסי מין.
בהכרעת הדין נדחה גם הניסיון לייחס למתלוננת חוסר יציבות נפשית שבגללה לא הבינה את המתרחש בצימר. עם זאת, ביחס לעבירת האונס קבעו השופטים התביעה לא הצליחה להוכיח את ביצוע מעשיו של מנהל הסניף מעבר לספק סביר, וזיכו אותו מחמת הספק.
12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בעשרות אלפי שקלים
הרכב השופטים גם זיכה את הנאשם מעבירת החטיפה והכליאה, משום שלדבריהם "נותר ספק מה האם הגבלת החרות עלתה עד כדי שלילת החירות הדרושה ליסודות אותן עבירות, בדגש לאפשרות היציאה מהצימר, לרבות שעה שנותר ספק סביר לטובת האפשרות שהמפתח הושאר בדלת הנעולה".
על הנאשם נגזרו גם 12 חודשי מאסר על תנאי וכן נפסק כי עליו לשלם פיצוי למתלוננת בסך של 40 אלף שקלים. שניים מהסניגורים, עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד, אמרו בעקבות גזר הדין כי "בית המשפט המחוזי בנצרת הכריע את דינו של הנאשם ,מנהל מוסד ציבורי גדול בצפון. בתום משפט שנמשך כשנתיים, זיכה אותו בית המשפט מן העבירות החמורות של אינוס, חטיפה לשם ביצוע עבירות מין, כליאת שווא ומעשים מגונים. בית המשפט הרשיעו בביצוע עבירה אחת של מעשה מגונה והמיוחד הוא שכל זה בגין אותו אירוע".