פעיל ימין נעצר ללא סיבה בהפגנה נגד ערבים. עכשיו המשטרה תפצה אותו

בית משפט השלום בחיפה קבע כי המשטרה תצטרך לפצות פעיל ימין שעצרה באוניברסיטת חיפה כשהפגין מול אירוע לציון יום הנכבה שנערך ביום העצמאות. בהחלטת השופטת רויטל באום ביום שני, היא מתחה ביקורת קשה על התנהלות המשטרה באירוע, וחרצה כי היא "פגעה בערכי הדמוקרטיה של מדינת ישראל".

האירוע התרחש ביום העצמאות בשנת 2017 כשביוזמת תא הסטודנטים של מפלגת חד"ש באוניברסיטת חיפה קיימו כמה עשרות בני אדם אירוע לציון הנכבה בקמפוס. למקום הגיע פעיל הימין תום ניסני, ראש אגף הפעילים בתנועת "אם תרצו" ש"פועלת לחיזוק הצביון הציוני של מדינת ישראל", המשמש גם כיו"ר התנועה "סטודנטים למען הר הבית". ניסני, בן 31 מהיישוב נוקדים בגוש עציון, אינו סטודנט באוניברסיטה והוא הגיע עם דגלי ישראל ועם שלטי "נכבה - חרטא", כדי למחות נגד הכנס.

הוא הודה כי גם חזר על המילים בדבריו לבאי האירוע, רובם ככולם ערבים. "כמעט ממלמל אותם, הוא אינו צועק והוא אינו מתווכח עם איש", קבעה השופטת שצפתה בסרטונים מהאירוע. אבל מאבטחי האוניברסיטה חששו לביטחונו ומהעובדה שהוא מעורר - כהגדרתם - פרובוקציה, והם ביקשו ממנו לעזוב את המקום. משלא הסכים ללכת, הוזמנה משטרה לשם הרחקתו.

למקום הגיע מפקד נקודת רכס הכרמל דאז רב-פקד רוני כהן, היום קמב"צ תחנת חיפה. גם הוא סבר כי "הערבים היו מסוכנים" לניסני. הוא התפתל על דוכן העדים, טען כי ניסני עוכב ונעצר כי "הפר סדר במקום ציבורי, יצר מהומת אלוהים באוניברסיטה, תקף אותי ותלש לי את התג". ואולם, בחקירה נגדית, טען כי בעצם הציל אותו וכי "אי אפשר היה להשאיר אותו במקום, היה צריך להגן על חייו".

השופטת לא האמינה גם לכך. היא קבעה כי אם היה חשש אמיתי לחייו של פעילי הימין, לא היה השוטר מגיע לבד, ולא היה ממשיך לטפל לבד באירוע מרגע שנוכח לדעת שניסני איננו 'אדם שאפשר לדבר איתו'. היא ציינה כי השוטר לא ביקש סיוע נוסף, והמשיך בשיחה עם פעיל הימין ניסני, כשניכר מהסרטונים שהוא גורם לשוטר לכעס שהולך ומצטבר, בתגובותיו הנינוחות של פעיל הימין.

קצין המשטרה ביקש מניסני להפסיק לצלם, והוא סירב לעשות כן, וכשנכנסו השניים, יחד עם שני אנשי ביטחון מטעם האוניברסיטה לחדרו של הקב"ט אלון גלבוע, לקח קצין המשטרה את הטלפון מידיו של ניסני, והאירוע הידרדר לאירוע אלים בין השניים, כשבמקביל אנשי הביטחון של האוניברסיטה, בהם הקב"ט, מגיפים את וילונות החדר, לבל יצליחו מלוויו של ניסני שבחוץ לצלם את המתרחש.

ניסני נעצר אז בעימות שהפך פיזי מול הקצין, הוא הועבר לתחנת חיפה, נחקר, ואת הלילה עשה מאחורי סורג ובריח. למחרת הביאה אותו המשטרה לבית משפט השלום בעיר, שם ביקשה את הארכת מעצרו בעוד שלושה ימים, בחשד לתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לעובד ציבור. השופט אבישי קאופמן שיחרר אותו בתנאי הרחקה מאוניברסיטת חיפה למשך 30 יום, וכתב אישום מעולם לא הוגש.

על האפיזודה הזו הגיש תום ניסני תלונה למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים שסגרה את התיק נגד קצין המשטרה בהמלצה על העמדתו לדין משמעתי. תחת דין זה של המשטרה זוכה הקצין מהעבירות שיוחסו לו הכוללות שימוש בכוח כלפי אדם והתנהגות שאינה הולמת. "לא היתה תקיפה או שימוש בכוח מצד הקצין", קבע דן יחיד של משטרת ישראל אליו הופנה התיק, "הקצין לאורך כל האירוע פעל בסבלנות, הזדהה כנדרש מספר פעמים למרות שהיה על מדים וגילה קור רוח". ניסני לא ויתר, ותבע את המשטרה בבית המשפט.

השופטת רויטל באום קיבלה את התביעה נגד המשטרה. היא קבעה כי "תפקיד המשטרה אינו למנוע עימותים בכל מחיר. זוהי גם פעולה בלתי אפשרית במציאות המורכבת של מדינת ישראל, בה חיים יהודים לצד ערבים כאשר נכון לעת הזו, וברוב חלקי העמים, ולמרבה הצער, אין האהבה פורחת, בלשון המעטה".

באום תמהה: "מדוע העובדה כי עשרות אנשים (באי הכנס, לכל הפחות - י"א) סוברים שקיומה של מדינת ישראל הם טעות ואסון איננה פרובוקציה, והעובדה שחמישה אנשים סוברים שדעה זו היא שטות חסרת ערך - היא כן?". השופטת אף קבעה כי "מי שהיה חשש כי ינהג באלימות הם באי הכנס דווקא" ותמהה עוד, "איזו הצדקה יש להרחקת מי שמביע מחאה באופן לא אלים מחמת חשש מתגובה אלימה של מי שמוחים כלפיו?".

היא ציינה כי קצין המשטרה בעדותו, "הביע את תדהמתו מכך שכדי להגן על ערכים דמוקרטיים נדרשת לעיתים השקעת משאבים גדולה, וטען כי עליו מוטלת החובה 'להפסיק את ההפרעה שזה הדבר הכי פשוט'", וקבעה כי "תפקידה של המדינה הוא אמנם לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון תושביה, אך זאת תוך כיבוד ערכיה היסודיים של המדינה - ערכי הדמוקרטיה, אשר בלעדיהם אנה אנו באים". היא הדגישה בפסק הדין כי "בכל הכבוד, אם קיים חשש שהמון זועם יתקוף אדם מפאת דעותיו, הדרך הנכונה לפעול היא לעצור את ההמון הזועם, ולא להשתיק את האדם הבודד באמצעות הרחקתו. אין זו הדרך הקלה, אך כבר נכתב כי 'לא קלה דרכנו'".

עוד הביעה פליאה השופטת, ואמרה: "עד כמה הרחקת התובע לא הייתה פשוט השתקה כוחנית של דעה לגיטימית בחברה הישראלית". היא הדגישה כי "אם מותר לאדם במדינה דמוקרטית לטעון כי קיומה של אותה מדינה הוא טעות ואף מהווה 'אסונו הפרטי' של אותו אדם - וזוהי משמעות הכנס שהאוניברסיטה התירה לקיים בתחומה, מותר לאדם אחר באותה מדינה לטעון כי ה'אסון' לאו אסון הוא".

היא קבעה כי לא הוכחה בפניה כל פרובוקציה מצידו של פעיל הימין ניסני. כפי שלא פעם התבטא השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, כי "אסור שדגל ישראל לא יהיה מותר בכל מקום. זה סמלנו הלאומי", קבעה גם השופטת באום: "מחאתו, מכעיסה ככל שתהיה כלפי באי הכנס, לגיטימית - בפרט כאשר בכנס מחו כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל". היא ציינה כי התנהלות המשטרה נגדו "פגעה בזכותו הלגיטימית למחאה שקטה ולא אלימה, ואף פגעה בערכי הדמוקרטיה של מדינת ישראל".

"יש לטעמי מעבר לדרוש כדי לקבוע כי מי שהחל בקטטה במשרדו של אלון היה השוטר, וכי יתר האנשים שהיו בחדר - למעט התובע כמובן - שיתפו פעולה כדי לסייע להסתיר זאת מעין המצלמה", קבעה השופטת. היא גם קבעה כי לא היתה לקצין המשטרה עילה לעצור את ניסני ואף ספק אם היתה לו עילה לעכב אותו. באום סבורה גם כי "בטווח הארוך, פעולות מסוג זה דווקא ישיגו את המטרה ההפוכה, קרי: הפרת הסדר הציבורי, כשאין חופש ביטוי אמיתי, ודעות לגיטימיות מושתקות - אנשים, בפרט אנשים החיים במדינה דמוקרטית, אינם מסכימים לכך ומחאתם הופכת לאלימה יותר וקשה".

ניסני תבע מהמשטרה 30 אלף שקלים. השופטת חייבה את משטרת ישראל בפיצויים של 9,000 שקלים לפעיל הימין, כולל הוצאותיו.

"לצערנו עולם כמנהגו נוהג. בסוף אתה ואני נשלם את המחיר של שוטר שהרביץ לי, שיקר ועצר אותי ללילה. המשטרה פטרה אותו בלא כלום ועוד נתנה לו קידום", אמר לוואלה! NEWS פעיל הימין תום ניסני, בהתייחסות לפסק הדין לטובתו. "ובכל זאת, זה מאד משמח כי ההכרעה המהותית הזו חשובה מאד לאנשים שיהיו במצב שלי, יירצו להביע מחאה דמוקרטית ויעמדו בפני איומים. השופטת אמרה את הדברים חד-משמעית: היתה לי זכות ברורה ודרסו אותה. אני רק מקווה שמישהו בדרגים הגבוהים של המשטרה ילמד את פסק הדין לעומק, ושיפיקו לקחים - שילמדו את השוטרים את תפקידם". הוא הוסיף: "גם האוניברסיטה צריכה ללמוד מזה, שהזכות להביע מחאה בפני אירועים פוליטיים קיצוניים, היא זכות שלא ניתנת לערעור".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "לפני קרוב לשלוש שנים הוזעקה המשטרה למקום על ידי מערך הביטחון של אוניברסיטת חיפה בשל חשש כי אזרח מנסה לפגוע בסדר הציבורי. נשוא פנייתכם נעצר לאחר שהפר את הסדר ופגע בפעילות מוסדרת ומאושרת שהתקיימה באזור. עדות לתקינות פעילותו של הקצין ניתן למצוא הן בזיכויו בהליך משמעתי של דן יחיד שנערך לו, והן בהחלטת בית משפט השלום שהורה על הרחקתו של מר ניסני ל-30 יום לאחר שהובא בפני בית משפט בסמוך למועד המקרה".

"יחד עם זאת אנו מכבדים את הכרעת בית המשפט, שהחליט לפסוק על פיצוי נמוך בהרבה מזה שנתבקש בכתב התביעה", נמסר עוד. "משטרת ישראל תמשיך לסייע לאפשר את חופש הביטוי והמחאה לכל אדם כחוק, הכל תוך שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור, בטיחותו וביטחונו".

עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו, שייצג את ניסני, מסר כי "אירוע זה ממחיש את הגישה הסלחנית של מח"ש ויותר מכך של אגף משמעת במשטרת ישראל לגבי פגיעות מצד שוטרים, ובפרט בכירים נגד אזרחים. השוטר זוכה בדין המשמעתי למרות שקיימים סרטים שמציגים אותו תוקף את התובע בסיוע של שניים אחרים שמגיפים תריסים". עוד עמר עורך הדין כי "גם בית המשפט שקיבל את התביעה נקט ביד רכה בכל הנוגע לגובה הפיצוי, תיק זה היה צריך לחייב את המשטרה ב-20 אלף שקלים לפחות, ולא ב-9,000 ש"ח כולל הוצאות. אנו לא אמרנו את המילה האחרונה בתיק: מעבר לאלימות יש כאן תרבות רמייה ושקר שאחזה במשטרה, ובמקרה זה שוטר שהוא נושא משרה בכירה במשטרה שכתב דוח כזב נגד מרשי וגרם למעצרו. אנו שוקלים את צעדינו להמשך".