הכי קרוב לשדה הקרב: בגבעתי נערכים למערכה מול חיזבאללה וחמאס

אלוף-משנה איציק כהן הוא תמצית הלוחם הרובאי של צה"ל. כזה שפעל במגוון משימות ביטחוניות בכל הגזרות, מכיר את נפש הלוחם בחטיבות החי"ר והוביל לוחמים נגד חוליות חיזבאללה בלבנון ונגד קבוצות הטרור ביהודה ושומרון וברצועת עזה. הוא איבד לוחמים בשדה הקרב, חילץ פצועים בקרבות בטווח אפס ולקח חלק במבצעים מורכבים שהפתיעו את האויב בשל חשיבתו היצירתית.

אך בחצי השנה האחרונה כמפקד חטיבת גבעתי, המשימה שלו שונה לגמרי: הכשרת דור לוחמים, מפקדי מחלקות, מפקד פלוגות וסגני מפקדי גדודים, לפעול, ייתכן שתוך ימים, בעומק השטח הפלסטיני בעזה וגם בעומק שטח לבנון.

האתגר הגדול של מח"ט גבעתי, כמו שאר מפקדי החטיבות הסדירות, יהיה להטמיע בקרב הלוחמים והמפקדים בדרגים השונים את התפיסה הרב-זירתית, בלשון צה"ל. תרחיש לפיו גבעתי תוביל לחימה בעזה, ואם תתפתח זירה נוספת בצפון - תוקפץ גם ללבנון, לא מנותקת מהמציאות ומחייבת עיסוק משמעותי בפן המנטאלי. ובצפון, האתגר יהיה אחר לחלוטין: חיזבאללה נחשב לאויב מיומן מאוד, בעל ניסיון מבצעי גדול מהלחימה בסוריה נגד דעאש והמורדים, וקטלני הרבה יותר מחמאס - הפועל על גבי טנקים ונגמ"שים בחוליות קטנות וממודרות.

גם מבחינה טופוגרפית, שתי הזירות שונות לחלוטין. בשונה מהבוץ העזתי התחום באורך של 64 ק"מ וים, המתאר הלבנוני כולל הרים, ואדיות ונקיקים, צמחיה עבותה וכפרים על פני מרחבים עצומים. המחשת האתגר באה לידי ביטוי בתרגיל החטיבתי של גבעתי תחת המח"ט הקודם, בו היו פערים משמעותיים בחציית ציר הררי במתאר צפוני.

אל"מ כהן מנסה לדמות את אימוני החטיבה הסגולה בצורה שתהיה הכי קרובה למציאות המורכבת. הוא שם דגש על תכנון לפני מבצע תוך מתן מגוון של התאמות, בלי משפטים מפוצצים וסיסמאות. בכך הוא מכתיב את קצב ההשתנות למפקדים בתהליך מבוקר וסדור.

בכדי להבין עד כמה נכון היה אל"מ איציק כהן להשתנות ולשנות, צריך לחזור לראשית ימיו כמפקד חטיבת יהודה (חברון). יומיים לפני קבלת התפקיד נרצחה הלל יפה אריאל בת ה-13 במיטתה שבקריית ארבע, על ידי מחבל חמוש בסכין. יממה לפני טקס הכניסה נרצח הרב מיכאל מרק בפיגוע ירי בדרום הר חברון. אל"מ כהן, עם הרבה יוזמה ויצירתיות ובדחיפה ואישור של מפקד פיקוד המרכז האלוף, רוני נומה, שינה את התפיסה המבצעית מהגנה על מרחב ההחזקה להגנה קדמית.

במסגרת גישה סיכולית חדשה, הוא הקים מוצבים בלב האוכלוסייה הפלסטינית, כמו גם מעברים חדשים במוקדי חיכוך, וקידם סיורי לוחמים הרחק מהיישובים היהודיים. 69 פיגועים התרחשו במשך שנתיים, ממוצע 3.5 פיגועים בחודש - אך עם אפס הרוגים. מאוחר יותר יסביר אל"מ כהן למפקדי הגדודים בגבעתי שהכול קרה בזכות כושר למידה ותחקור בתנועה המצופה מהמפקדים גם בקרב.

במוקד ההכשרה של חטיבת גבעתי נמצאת הלחימה בשטח בנוי שלפי הערכות תהיה מלווה ברחפנים ובמזל"טים מתאבדים, פצצות מרגמה, טילי נ"ט, דימוי צלפים ומחבלים היוצאים ממנהרות עם מטעני חבלה. על כן, השאלות סביב תהליך ההכשרה הן קריטיות. במיוחד משום שחלק ממפקדי הגדודים הסדירים בצה"ל כיום לא נלחמו במסגרות גדולות בשדה הקרב. כך למעשה האתגר הופך גדול יותר עבור מפקדי החטיבות המנוסים והחניכה הופכת לקרובה יותר.

"רק מי שיחשוב מהר, ילמד ויבין מהר מה קורה בשדה הקרב, גם בגזרה מקבילה, יגשר על הפערים בלחימה וינצח", הסביר קצין בכיר בגבעתי. "כדי להיות מוכנים צריך לדמות את האימונים הכי קרוב לשדה הקרב". כצעד משמעותי בהעמקת האימון המדמה מציאות, שודרג מתקן החטיבה ללחימה בשטח בנוי סמוך למושב כמהין על גבול ישראל מצרים ואושר לאימון באש חיה.

בנוסף לכך, לכל מפקד גדוד בגבעתי הוצמד מח"ט גבעתי לשעבר שישמש כמנטור. הצדדים דנים בדילמות לחימה ובפתרונות יצירתיים בקרב. עוד החליט מח"ט גבעתי על הקמת בית ספר למפקדים במצודת יואב, שיעלה את רמת הכשירות של מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגות וסמג"דים ויסייע בהטמעת לקחים, שיטות ו'תפיסות סגולות'.

השדרוג השני של גבעתי הוא נגמ"ש ה"נמר". שני גדודים בגבעתי עברו תהליך הסבה מנגמ"ש ה'אכזרית' הישן לנגמ"ש נמר עתיר הטכנולוגיה, המאובזר במעיל רוח המגן מפני טילי נ"ט ומאמצעי לחימה נוספים. בעתיד הנראה לעין ישולבו בנגמ"ש חיישנים מתקדמים ואולי גם רחפנים. תפיסת ההפעלה של נגמ"ש הנמר מתבססת על ניתוח מעמיק וסדרת אימונים מורכבים שביצע מח"ט גולני בעבר, תא"ל שלומי בינדר (כיום מפקד עוצבת הגליל). התובנות שכתב בינדר שהגדירו את הנגמ"ש כמערכת לחימה ולא 'מונית', משמשות אבן יסוד לכלל גדודי הנמר בצה"ל.

בתוך כך, החליט מח"ט גבעתי שמפקד נגמ"ש הנמר לא יהיה לוחם אלא מפקד כיתה שיידרש לבצע באמצעותו פעולות לחימה משמעותיות. כדי לבסס את ההחלטה סיפר מח"ט גבעתי למפקדים על מבצע 'פרשי הלילה' בשנת 2003, בו כיהן היה מפקד פלחה"ן גבעתי. במסגרת המבצע פעלה חטיבת גבעתי לפיצוץ ביתו ברפיח של מפקד בכיר בזרוע הצבאית של החמאס, מחמוד אבו-שמאלה. ההגעה אל הבית בוצעה בהפתעה. במקום להגיע מציר פילדפי, הגיעו החטיבה בפיקודו של תא"ל במיל' עימאד פארס דרך חאן יונס.

בביתו של אבו-שמאלה אותרו אמצעי לחימה רבים. גם בארון הבגדים שבחדר השינה. לא הרחק ממיטתו אותרו תכניות מבצעיות של פיגוע עתידי ביישוב מורג בגוש קטיף. בזמן ההיערכות לפיצוץ הבית, נפתחה אש לעבר פלוגת החה"ן משלושה כיוונים שונים. ממכת האש הראשונה נהרג צלם דובר צה"ל ליאור זיו, שמצלמתו, שהייתה על מצב אוטומט, המשיכה לתעד את שדה הקרב. בנוסף לו, ארבעה לוחמים נפצעו במבצע. אך זה לא נגמר שם. חובש שהגיע לטפל בפצוע נפצע באורח אנוש, והרופא שהיה בדרך עלה על מטען ונפגע. רק כעבור 35 דקות של לחימה הגיע נגמ"ש לחלץ את הפצועים. במערכה הבאה, יידרשו לוחמי גבעתי להגיע תחת אש לחילוץ אך גם להילחם.

בגבעתי מצפים לתרומה משמעותית של הנגמ"ש במערכה הבאה. לקח שנלמד מלחימה בשכונת תל-אל הווא במבצע עופרת יצוקה בשנת 2008. אז היה אל"מ כהן קצין האג"ם של החטיבה. ניתוח השטח בשילוב מודיעין מהשב"כ העלה כי קיים ריכוז של מחבלים וחמ"לים במבנים בני שמונה קומות. כוח לוחם בפיקודו של מפקד הצוות שראל בניה (שנהרג במבצע צוק איתן), טיפס אל הקומות העליונות באחד הבניינים. מספר מחבלים השליכו לעברם מספר גדול של רימוני רסס כדי למנוע מהם חתירה למגע, ולוחמי גבעתי נותרו נצורים בין פתח הכניסה למבנה לגרם המדרגות.

מפקדי החטיבה התלבטו האם להורות ללוחמים לחתור למגע למרות הנחיתות הפיזית, אולי להקפיץ טנק כדי לירות לעבר המבנה, או להורות לנהג אכזרית לנגח את הבניין ולזעזע אותו. לבסוף הוחלט להזניק מסוק קרב שירה בדיוק לעבר נקודה נבחרת שטלטלה את המבנה. כמה מהחבלים קפצו מהחלונות והשאר נהרגו מאש הלוחמים.

לפי שיטת ההפעלה של הנמר יוכלו בעתיד הלוחמים לעמוד במיקום נוח ומתוך בטן הנגמ"ש - וזאת מבלי להוציא את הראש החוצה. בעזרת "סטיק" שמפעיל מקלע על הנגמ"ש יירו לעבר נקודה מדויקת במבנה.

השלב הקשה ביותר יהיה הבקעת הקליפה הראשונה, והוא פאתי השטח הבנוי. לשם מכוון האויב בצפון ובדרום כוח גדול מאוד שחלקו יסתתר במנהרות ובמבנים. את החוויה המורכבת ביותר בעשור האחרון חוותה חטיבת גולני בפאתי סג'עיה במבצע צוק איתן. במרחב זה פעל אחד הגדודים החזקים ביותר בזרוע הצבאית של החמאס. אז נערכו המחבלים בקו הבתים הראשון בשלל תצורות שהקשו על התקדמות כוחות גולני, וגבו מהם מחיר כבד כולל פציעתו של המח"ט שנזקק לפינוי מהשטח. "מכת האש הראשונה חייבת להיות עוצמתית מאוד ומדויקת. באופן שלא רק תרתיע את האויב אלא תפגע בו ובתשתיות שלו", אמר קצין גבעתי. "מקסימום כוח במינימום זמן. זה יהיה חייב להיות קטלני - אם הגעת חלש, יצרת תנאים טובים לאויב".

אחרי הבקעת קו הבתים הראשונים יהיה על הכוחות להתקדם לעומק שטח האויב. תוך כדי התמרון, מעריכים בצה"ל, יארבו להם כוחות במבנים או מתחת לקרקע וינסו לזנב בהם מאחור. לשם כך מכשירים בגבעתי כוחות בפיקוד קצינים או מפקדי כיתות שיידעו להתפצל מהכוח המרכזי כדי לטפל באירועים מהסוג הזה.

"הרבה זמן מחנכים בגבעתי לראייה של 360 מעלות", הסביר קצין בכיר בגבעתי, והוסיף כי "כדי להתמודד עם תופעות כמו מנהרות או אויב שממתין במבנים שאותם עברנו, אנחנו נצטרך איסוף ותצפיות ברמה גבוהה, והכשרה נכונה כדי להתנתק מכוח ולהילחם באפקטיביות". לדבריו, מדובר באירוע מאוד מורכב פסיכולוגית, בו יודעים הלוחמים כי מחבלים עשויים לצוץ מתחת לאדמה, "תהיה לנו משימה לעמוד בלוח זמנים. אנחנו נדע לזרוק עליהם בחזרה כדורי אש".

תהליך ההשתנות, התפיסות והשיטות החדשות בגבעתי יתורגלו בתרגיל חטיבתי רחב היקף בצפון הארץ בשילוב הנמרים, אמצעי ראיית הלילה בהיקף גדול, כוונות לילה ומספר חסר תקדים של טילי הנ"ט בהן הצטיידו כוחות היבשה. גם שימוש במערכות התקשוב במטה החטיבה, ובכלל מכלולי האש מבוססי מודיעין של הגדודים המאפשרים יחדיו סגירת מעגלי אש. וכך, 11 שנה אחרי המבצע של גבעתי ברפיח, נסגר המעגל. מחמוד אבו-שמאלה נהרג בסיכול ממוקד במהלך מבצע צוק איתן, לא הרחק מביתו שפיצץ אל"מ כהן בשנת 2003.