אם יש מי שעדיין מפקפק בתופעת התחממות כדור הארץ, שיסתכל על תמונות השיטפונות אצלנו והשריפות באוסטרליה הממלאות את המסכים.
כבר ביוני 1992 בוועידת האו"ם בריו דה ז'נרו, חתמו אומות העולם, בהן ישראל, על אמנת האקלים, והתחייבו לפעול לייצוב ריכוז גזי החממה באטמוספירה, האחראים ליצירת אפקט החממה וההתחממות הגלובלית. ב-1997 נכתב פרוטוקול קיוטו שנגזר מאמנת האקלים בו התחייבו המדינות להפחית את גזי החממה.
הסיבה שהמדינות התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה היא כי המדענים קבעו כבר לפני יותר מ-20 שנה כי בעקבות שינוי האקלים תתגבר הסכנה מסערות, הצפות ומופעי גשם בפרקי זמן קצרים שהנזק שלהם ילך ויתגבר, צפוי מחסור במים ופגיעה באיכות המים, יתרבו בצורות קשות ושריפות, גובה פני הים יעלה ויאיים על תשתיות חופיות, גבולות המדבריות יתרחבו ויביאו למלחמות על מקורות מים והגירה מהכפרים אל הערים. הפגיעה בטבע ובמגוון הביולוגי תכלול פגיעה בדיג ובבעלי חיים שונים שבתי הגידול שלהם ייעלמו וישתנו כמו מוות של דובי הקרח והרס שמורות האלמוגים ואף צפויה עלייה בתחלואה של מחלות מסוימות.
עוד בוואלה!
שינויי האקלים ישפיעו בעיקר על אוכלוסיות מעוטות יכולת ועל קבוצות באוכלוסייה הרגישות לאירועי מזג אוויר קיצוניים ומצבי קיצון כמו קשישים וחולים כרוניים.
כבר במסקנות הדוח החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים ה-IPCC שהוגש ב-2014 נכתב כי ההתחממות והשפעותיה כפי שנחזו אכן מתקיימות ברמת ביטחון גבוהה ובהסכמת רוב המדענים. כך למשל נקבע כי מאז אמצע המאה ה-19 הממוצע העולמי של גובה פני הים עלה ב-19 ס"מ ושינוי הטמפרטורה על פני כדור הארץ עד סוף המאה ה-21 צפוי להיות גדול יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס ביחס לסוף המאה ה-19.
לצערנו התחזיות הפסימיות מתממשות אל מול עינינו. השבוע האחרון גבה מחיר כבד בחיי אדם ובהרס תשתיות. אני מקווה שההכרה בחומרת תוצאות ההתחממות תזרז מהלכים להפחתת גזי החממה במדינה כמו למשל חקיקת חוק אקלים, הטלת מס פחמן, החלפת השימוש בפחם בתחנות ייצור החשמל בגז כך שייפלטו פחות גזי חממה בשל שריפה יעילה יותר, מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ושיתופית, בניית בתים ירוקים המפחיתים את צריכת האנרגיה ועידוד טכנולוגיות ירוקות שיספקו פתרונות מתקדמים להפחתת הפליטות. יש לעודד גם את החינוך הסביבתי להגברת האחריות של כל אזרח ואזרחית לפעול לצמצום ההתחממות בהתנהגות סביבתית נכונה.
ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן של כנס סביבה 2050, עומדת בראש ההתמחות באיכות סביבה בקריה האקדמית אונו, מנכ"לית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה.