הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט המחוזי מרכז פסק השבוע כי לא ניתן לקבוע כי עמי פופר, שרצח שבעה פלסטינים, ביצע מעשה טרור. המשמעות היא כי פופר יוכל להופיע בפני ועדה שתבחן אם להעניק לו שחרור מוקדם. בשנת 1990 רצח פופר שבעה פועלים פלסטינים בצומת גן הוורדים בראשון לציון, וניסה לרצוח עשרה נוספים.
על פי העובדות בהן הודה, הוא הגיע למקום שבו התקבצו בשעות הבוקר פועלים פלסטינים מהשטחים, דרש מהם לשבת בשורות ובדק את תעודות הזהות שלהם. לאחר מכן פתח באש אוטומטית. במשפט העלה טענות לפיהן היה במצב נפשי קשה בעת האירוע בשל אונס שעבר כשהיה נער, בידי פועל ערבי, אך נקבע שהוא כשיר לעמוד לדין. בסופו של המשפט נגזרו עליו שבעה מאסרי עולם, שנקצבו ב-1999 בידי נשיא המדינה עזר ויצמן ל-40 שנות מאסר.
בשנותיו בכלא חזר פופר בתשובה, התחתן, ואשתו ובנו נהרגו בתאונת דרכים קשה בעת שנהג ברכב בהיותו בחופשה מהכלא. הוא עבר תהליכי שיקום, ובשנים האחרונות ביקש לבחון את האפשרות להעניק לו שחרור מוקדם. על פי החוק שנכנס לתוקף ב-2019, מי שרצח או ביצע ניסיון רצח במסגרת מעשה טרור לא יוכל לזכות בשחרור מוקדם, והוקמה ועדה מיוחדת שתדון במקרים שאירעו לפני כניסת החוק לתוקף.
הפרקליטות ביקשה מהוועדה להכיר במעשה של פופר כמעשה טרור, כך שלא יוכל להשתחרר, אלא שהוועדה החליטה לדחות את הבקשה. הוועדות השונות שדנו בעניין בחנו את כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו, וציינו כי לא היתה בהם קביעה לגבי המניע שהביא את פופר לרצוח, ולכן לא ניתן לקבוע כי מדובר בטרור.
הפרקליטות החליטה לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, אך השבוע החליטו השופטות דנה מרשק מרום, זהבה בוסתן וחנה קיציס לדחות את הערעור. הוועדות ובית המשפט המחוזי ציינו את טענתו של פופר, שלא נשללה בבית המשפט העליון, על כך שביצע את המעשה כנקמה באדם שאנס אותו לעיני פלסטינים נוספים שראו זאת. פופר סיפר אז כי ראה את האנס כמה פעמים בזירת האירוע ולכן בחר לבצע את מסע הירי דווקא שם. שופטות המחוזי ציינו כי שתי חוות דעת פסיכיאטריות הן של ההגנה והן של התביעה, מצאו בזמנו את טענתו של פופר כאמינה וקבעו כי אכן נראה שעבר טראומה קשה של מעשה סדום וכי קיימת זיקה בינה לבין מעשי הרצח.
"מפסק הדין שניתן בעניינו של המשיב בבית המשפט העליון ניתן ללמוד שהמשיב היה חדור רגשות נקם כלפי אדם ערבי ואחרים ערבים שצפו במעשה במהלך אירוע מיני טראומטי שחווה מצעירותו", כתבו השופטות בפסק הדין. "בנסיבות אלו, כמו הוועדה, גם אנו איננו יכולות לקבוע כיום, האם מעשיו של המשיב בוצעו על רקע של מניע לאומני כמשמעותו בחוק הספציפי בו עסקינן".
חומר החקירה בתיק הושמד
במהלך הדיונים עלה כי כל חומר החקירה בתיק הושמד, בניגוד לחוק, על ידי המדינה. השופטים מתחו ביקורת חריפה על העניין. "לא מן הנמנע כי לו היה בפני הוועדה חומר נוסף והיו בו אינדיקציות אחרות, ההחלטה יכול והיתה משתנה", כתבנו. "נציגי היועמ"ש פנו מספר פעמים לנציגי הפרקליטות על מנת לקבל חומרים נוספים על מנת להיערך לתגובה ראויה, אז התגלה שהתיק בוער - וזאת בניגוד לתקנות הארכיונים המחייבות שמירת התיק לצמיתות. התנהלות לא חוקית זו של המדינה הביאה לנזק ראייתי קיצוני, כלומר, חסר במסמכים המצויים בליבת הדיון והטענות".
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, שמייצג את פופר, מסר בתגובה: "בית המשפט דחה בפעם שניה את עתירת המדינה. התנהלות המדינה מהווה רדיפה חסרת תקדים נגד אסיר שנשפט לפני שנים רבות והמדינה מנסה להחיל נגדו חקיקה חדשה באופן תקדימי. בית המשפט פנה פעם אחר פעם למדינה ואמר בפניה שמדובר בעתירה שאינה במקומה. אולם המדינה המשיכה והתנגדה ועמדה על שלה. בסופו של דבר בית המשפט דחה את עתירת המדינה, קיבל את הטענות שלנו והורה כי הליכי השחרור בוועדות השחרורים בעניינו של עמי פופר ימשכו".