התביעה בהאג: יש בסיס לחקירת פשעי מלחמה של ישראל בעזה ובגדה

• תובעת בית הדין: קיימת עילה לחקור חשד לפשעי מלחמה ע"י ישראל
• עם זאת, התובעת ביקשה חוות דעת נוספת לעניין סמכות השיפוט
• נתניהו: "יום שחור לאמת ולצדק, ניאבק על זכויותינו בכל דרך אפשרית"
• מנדלבליט הבהיר את עמדתו: להאג אין סמכות שיפוט בנוגע לישראל
• משרד החוץ הפלסטיני בירך: "זכותנו לדרוש את כל הסיוע והצדק"

התובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה היום (שישי) כי קיימת עילה לפתוח בחקירה בעקבות חשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. "לאחר הערכה עצמאית ואובייקטיבית של כל המידע הזמין למשרדי, החקירה הראשונית לסוגיית המצב הפלסטיני הוכרעה בהחלטה כי כל הנתונים עומדים בכל הקריטריונים לפתיחה בחקירה תחת אמנת רומא", הסבירה. עם זאת, התובעת הוסיפה כי היא ביקשה חוות דעת נוספת של שופטי בית הדין לעניין סמכות השיפוט בטרם הפתיחה בחקירה.

הודעתה של התובעת מגיעה זמן קצר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרסם חוות דעת רשמית בנוגע לסמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לקבל החלטות הנוגעות למחלוקות הטריטוריאליות שבין ישראל ולרשות הפלסטינית. לפי הודעת היועץ, לבית הדין בהאג אין סמכות שיפוט בנוגע לישראל, שאינה חברה בבית הדין, וכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי. "לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים", כתב היועץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את החלטת בית הדין בהאג "שערורייתית וחסרת בסיס". לדברי נתניהו, "זהו יום שחור לאמת ולצדק. לבית הדין הבינלאומי אין שום סמכות לדון בנושא. יש לו סמכות לדון רק כשמדובר בתביעות שמוגשות על ידי מדינות ריבוניות. אבל מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית. החלטת התובעת בהאג הופכת את בית הדין הבינלאומי לעוד נשק פוליטי במלחמת הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל".

עוד הוסיף כי "התובעת התעלמה לחלוטין מנימוקים משפטיים רציניים שהצגנו בפניה. היא גם מתעלמת מהאמת ומההיסטוריה כשהיא אומרת שזהו פשע מלחמה שיהודים חיים במולדתם, ארץ התנ"ך, ארץ אבותינו. לא נשקוט ולא נרכין ראש בפני העוול הזה. נמשיך להילחם בו בכל הכלים העומדים לרשותנו".

בעקבות ההחלטה, נתניהו שלח מכתב למנהיגים בעולם ובו כתב כי "הפכו את בית הדין לנשק פוליטי נגד ישראל ונגד הקשר לארצנו. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ מולדתם לפשע מלחמה. זה אבסורד. ניאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית".

מנגד, משרד החוץ הפלסטיני בירך על ההחלטה. במשרד החוץ הפלסטיני העריכו כי "צעד זה מבטא את כוונת התובע לפתוח בחקירה פלילית של המצב בפלסטין, מיד לאחר שהמעגל המקדים מסיים את דיוניו". במשרד הוסיפו כי "לעם הפלסטיני יש את הזכות לדרוש את כל הסיוע והצדק שמספקים המשפט הבינלאומי, נוכח הצורך הדחוף והגודל של המצב בפלסטין".

שר החוץ ישראל כץ גינה אף הוא את ההחלטה וטען כי היא "חמורה, מקוממת ונוגדת את החוק הבינלאומי". לדברי כץ, "אנחנו דוחים את ההחלטה וקוראים למדינות נוספות לעשות זאת, ולעצור את בית המשפט מלהפוך לכלי פוליטי בידי הפלסטינים במאבקם נגד הקיום של ישראל וזכותה להגנה עצמית".

ממשרדי החוץ והמשפטים נמסר כי "החלטת תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי שלא לסגור את התיק הפלסטיני הקורא לחקירה פלילית של ישראלים היא מופרכת ומקוממת. התובעת נגררה אחרי המניפולציה הפלסטינית שמטרתה ניצול לרעה של בית הדין כ'כלי נשק' פוליטי".

"ישראל, כמדינה שקמה לאחר זוועות השואה שפקדו את העם היהודי, הייתה בין הראשונות לתמוך ברעיון של הקמת בית דין פלילי בינלאומי", הוסיפו בהודעה המשותפת. "עם זאת, ישראל, כמו מדינות אחרות, לא הצטרפה לאמנת רומא בשל החשש הממשי כי בית הדין ינוצל ככלי פוליטי ולא ימלא את ייעודו. היום הוכיח משרד התובעת כי חששות אלה, והביקורת הגוברת על בית דין שאיבד את דרכו וסמכותו המשפטית והמוסרית, היו נכונים וצודקים".

התובעת בבית הדין הפלילי בהאג ניהלה בדיקה מקדמית בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני מאז 2014, לאחר שהפלסטינים הצטרפו לבית הדין. בדיקה מקדמית היא שלב ראשון שבו התובעת שוקלת אם יש מקום לפתוח בחקירה, בוחנת שאלות הנוגעות לסמכות החקירה.

בירושלים חוששים שהתובעת תפרסם את ההחלטה שלה לגבי הבדיקה המקדמית מבלי לקחת בחשבון את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. לכן היועץ החליט לפרסם את העמדה בפומבי כי במשרד החוץ סבורים שהתובעת עשויה לקבל החלטה מבלי לראות את העמדה המשפטית המפורטת של היועץ.

מספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, אמר כי "הודעת התובעת בהאג היא כניעה לתעמולת השקר והשטנה של הטרור הפלסטיני. כמי שהיה חבר קבינט וכחבר ועדת חוץ וביטחון אני יכול להעיד שבכל תולדות המלחמות לא היה צבא שעשה יותר מצה"ל כדי להמנע מפגיעה בחפים מפשע".

ח"כ צבי האוזר (כחול לבן) תקף את ראש הממשלה והסביר כי "‏זה הסיפור מאחורי הכשלון היום בהאג: באפריל 2015 בחר נתניהו להבליג ולא להפעיל לחץ אמיתי על אבו מאזן והרשות להמנע מלהצטרף לבית הדין הבינלאומי בהאג. הבטיחו ש'יהיה בסדר' ומדיניות ה'הכלה' אומצה אז בשאננות. היום אנו מתחילים לאכול את פרי הבאושים של המחדל ההסטורי של 2015. ביבי קח אחריות".

יו"ר הימין החדש ח"כ איילת שקד תקפה את הודעת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג, ומסרה כי "החלטת בית הדין היא החלטה פוליטית, צבועה וצפויה לצערי". היא הוסיפה כי "אין לה סמכות לעשות זאת ועל ישראל להיאבק בה בכל הכלים העומדים לרשותה".

מנגד, בארגון "בצלם" בירכו על ההחלטה. בהודעה מטעם הארגון נמסר כי "החלטת התובעת שההפרות החמורות של זכויות האדם של הפלסטינים בידי ישראל מחייבת פתיחה בחקירה מתבקשת ומתחייבת מהמציאות. האקרובטיקה המשפטית של ישראל בניסיון לטייח את פשעיה אינה משכנעת איש".

ההודעה של היועץ מתבססת על עבודת מטה של צוות בין-משרדי, הכולל את אנשי משרד המשפטים, משרד החוץ, והמטה לביטחון לאומי. נציגי המשרדים גיבשו את הודעת היועץ בשנה האחרונה, זאת בהמשך לבדיקה מקדמית שמנהלת תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי בשנים האחרונות בפניות של הפלסטינית בנוגע לחוקיות ההתנחלויות ופשעי מלחמה בצוק איתן.

היועץ מסביר בחוות הדעת כי הרשות הפלסטינית אינה מוגדרת כמדינה ריבונית מבחינת החוק הבינלאומי ולדבריו, "רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית". עוד כותב היועץ כי גם לישראל יש טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים דורשים התערבות של בית הדין לגביהם. "ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן". לדברי היועץ, "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי-פלילי".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי, רועי שיינדרוף, אמר בתדרוך לכתבים כי "הפלסטינים מנסים לא בפעם הראשונה לגרור את הסכסוך הישראלי פלסטיני לתוך בית הדין. עמדת מדינת ישראל היא שלבית הדין אין סמכות שיפוט בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני". לדבריו, היועמ"ש הודיע לפני שנה שהוא מתכוון לפרסם מסמך מנומק עם העמדה הישראלית, ומאז במשך חודשים רבים "עובדים על גיבוש נייר מעמיק עם מכלול הנימוקים שמסבירים למה לשיטתנו אין לבית הדין סמכות, ותוצר העבודה מתפרסם היום. חשוב לנו שבעולם והארץ יכירו את העמדה שלנו ויכירו שהיא נשענת על אדנים משפטיים מוצקים. היועמ"ש ואנשיו יעשו הכל כדי להגן על האינטרסים של מדינת ישראל בכל זירה משפטית".

היועץ המשפטי של משרד החוץ, טל בקר הסביר כי "סמכות של בית דין הוא לא ענין טכני אלא ענין מהותי, מה שמבחין בין מוסד שיפוטי לגוף פוליטי. אם בית הדין והתבועת תחליט שיש סמכות, לדעתנו זה חושף אותם לטענה שהם פועלים מתוך מניע פוליטי".

"בית הדין הוקם כדי לטפל בזוועות הכי חמורות של האנושות וזה ייתפס כניצול פוליטי של המוסד", אמר. בקר תקף את הפלסטינים על פניותיהם לבית הדין ואמר "יש כאן ניסיון פלסטיני לעשות פלייליזציה של הסכסוך, זה רק ירחיק את הצדדים יותר אחד מהשני ויתמרץ האשמות בין הצדדים. זו טעות גם מבחינת התהליך המדיני לגרור את בית הדין לתוך הסכסוך הזה".

(עדכון ראשון, 13:53)