עשר דקות נדרשו לשופטים במוסקבה כדי להחליט שגזר הדין של הצעירה הישראלית נעמה יששכר יישאר על כנו, וזאת לאחר שהקשיבו במשך שבע שעות לשורת הטיעונים שהציג בפניהם צוות ההגנה בראשות עו"ד ואדים קלוגבנט, שועל קרבות ותיק ומי שלא פעם העז לייצג את יריביו של פוטין בבית המשפט. קלוגבנט, עורך דין בעל ניסיון של שנים, נותר המום מהדיון, וקבע בצאתו מהאולם: "היום לא נעשה צדק. לא יודע למה אני לא יודע למה זה קרה, את השאלה הזאת צריך להפנות לשופטים. הצגנו את כל הטענות שלנו, אך פאנל השופטים לא התכוון להקשיב לנו".
צוות ההגנה של יששכר מנה ארבעה עורכי דין, שעלו בזה אחר זה וירדו לפרטי פרטים, חשפו ראיות חדשות, הביאו חוות דעת, הציגו הוכחות לתרגום הלקוי שניתן לנעמה והסבירו כיצד עורכי הדין הקודמים הטעו אותה כדי לגרום לה לחתום על פרוטוקולים שהיא איננה יודעת מה כתוב בהם. כל זה לא הטריד את מנוחתו של התובע המנומנם, שדקלם שורות מהדף שאותו אחז באדישות, ואף לא זכר את שמה של נעמה וקרא לה "נאם" כמה פעמים, מה שגרם לצחוק מכיוון ספסלי העיתונאים הרוסים.
עוד בנושא:
לא רק התובע היה מנומנם. שלושה שופטים נכנסו אל האולם - שתי נשים וגבר, שלא הוציא מילה לאורך כל הדיון ואף לא הניע שריר בפניו. שתי הנשים לא הביעו עניין בטענות שעלו במהלך הדיון, אלא אם נדרשו לכך. לזכותן ייאמר כי הן השתדלו שיששכר תקבל את התרגום הראוי ביותר, אך לא הביעו התעניינות כדי להתעמק ולבחון מחדש באופן מסודר את הסתייגויות ההגנה. "אלה לא שופטים, אלה בובות ששמו אותן כדי להנהן", אמר אחד האנשים בקהל.
לא כאן הסתכמו המאפיינים מעוררי התמיהה היחידים של המשפט. בישראל, עבירה של שימוש בסם ואפילו הברחה הייתה מביאה את יששכר במקסימום עד לדיון באולם המעצרים של בית משפט השלום, בטח שלא בתא מזכוכית עם שני שומרים מכל צד לבל תעביר מסרים למשפחתה, כאילו חומרת העבירה הייתה רצח. אי אפשר שלא לשכוח כי בדיון הקודם יששכר השתתפה באמצעות שיחת וידיאו, כשהיא כלואה מאחורי סורג ובריח. הפעם, נאותו השופטים לאשר לה להגיע באופן פיזי ולהשמיע את דבריה.
לראשונה, יששכר ציינה בקולה בבית המשפט כי החומרים שנמצאו אצלה אינם שלה, אך היא מביעה צער על כך שהם נמצאו בתיקה. ייתכן שמדובר בגישה חדשה, שהוכתבה על ידי עורכי דינה שהאמינו כי זאת הגרסה שהייתה צריכה להיות מוצגת מלכתחילה. לא ברור מדוע יששכר עשתה את כל הטעויות האפשריות שהביאו אותה לכלא. מנגד, קשה להאשים אדם שנקלע למדינה זרה, שזכויות האדם אינן עומדות תמיד לנגד עיניה.
התפילות לא עזרו
אל האולם הקטן שהוקצה לדיון הגיעו עשרות אנשים, הכוללים אנשי תקשורת זרה, עיתונאים רוסים, בלוגרים אנטי-ממסדיים שהתעניינו במשפט וכן עיתונאים ישראלים ויהודים אורתודוכסים תושבי רוסיה. חלקם שמעו על המקרה והגיעו מיוזמתם כדי לסייע, לפגוש את אמה של נעמה ואף להתפלל, כשאחד מהם אף הניח תפילין במהלך הדיון.
בתשובה לשאלה מה הקשר שלו לנעמה, השיב האדם החרדי: "אני אחראי על בתי התפילה בבתי הסוהר בסנט פטרסבורג, בכל האזור שם יש שמונה בתי סוהר. כתבתי מכתב לממשלה, שבמידה שיהיה גזר דין וישלחו אותה לכלא, שיעבירו אותה לכלא בסנט פטרסבורג כדי שאוכל לעזור לה". לא היה ברור האם הוא צוחק או רציני, אך כנראה שגם התפילות הללו בבית המשפט לא עזרו לנעמה.
בסוף הדיון עלו השערות שונות מאחר שהיה ברור שהשופטים לא יזכו את יששכר באופן מוחלט, מה שהיה עלול להשליך על ההרשעה המוקדמת בעניינה ולהציג את בית המשפט באור רע. סברה נוספת שעלתה היא שההודעה על שחרורה לא יששכר לא תיעשה דרך בית המשפט, אלא לקראת ביקורו המתוכנן של נשיא רוסיה בינואר הקרוב לרגל ציון המצור על לנינגרד. כפי שהדברים נראים כרגע, קיצור העונש או חזרה מידית לישראל יגיעו רק ברמה המדינית, ולאו דווקא בעוד ערכאה משפטית. אף שבמשפחתה זכאים להגיש ערעור נוסף, לא ברור עד כמה הצגה נוספת תשפר את מצבה של נעמה.
