כמו מעיין לנפש: לראות דרך החורף את המורכבות שלנו | מילה של לי

אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.

אחרי שחיכינו לו כל כך, החורף הגיע אלינו. זה מצחיק שרק בחודש דצמבר הוא מואיל להגיע ואנחנו זוכים לו. אני אישית יותר אדם של קיץ, אבל עדיין אפשר לחוות את היתרונות שלו. הרבה אנשים לא מתחברים לחורף בגלל האפרוריות שלו או בגלל הגשם. אני יכולה להבין את זה. לפעמים, זה ממש מדכא להיות מוקף בגווני שחור לבן, בלי צבע ואור שמש שמאירה אותנו ועלינו.

אבל, אני רוצה להתחיל מהטוב שבו. אולי היתרון הראשון של החורף הוא שזה הכי כיף לשבת מול הטלוויזיה ולהתכרבל עם שמיכה ושוקו חם. לדעתי, להיות ככה כל השבת זה חלום. זמן איכות נהדר עם עצמך ועם המשפחה.

עוד משהו שאנו ממש אוהבת בחורף הן הסופות שיש לאורך חוף הים. לשמוע את הטבע משתולל זאת פשוט חוויה. ככה אולי אפשר להבין כמה הטבע חזק. לשמוע את הרעמים ולראות את הברקים בליווי גשם חזק זאת פשוט חוויה מלאת אנרגיות ורגשות. זה כיף שאני מרגישה תחושות חזקות. אני אוהבת את הזרמים שעוברים לי בגוף כשזה קורה. זה כמו להיות במסיבה כשהמוזיקה חזקה ואת מרגישה אותה בכל הגוף.

ועוד לא אמרנו כלום על השלוליות בחוף. הן כמו אגמים קטנים, שפזורים בכל מקום. הן כמו מקורות מים יפים שנמצאים ליד הבית ובכל מקום. לאוהבת מים שכמוני, זאת פשוט חגיגה. לא בכדי אנחנו נחשפים לא מעט לילדים עם מגפיים, ולפעמים בלי, שמשתוללים בשלוליות ומסביבן. יש בהן משהו מיוחד ומהנה.

כמובן שהחורף טומן בחובו גם חסרונות. למשל, צריך ללבוש מלא שכבות של בגדים או העובדה שלרוב נמצאים במקומות סגורים, כי קר מדי או גשום. זה מאוד מבאס. כמו שכבר אמרתי, אני מעדיפה את החום ואת הצבעים של הקיץ, כי אין דבר יותר כיף משמש על הפנים.

ממש כיף לראות את הים בחורף. התחושה היא של כמו מעיין לנפש. זה מראה את נפש האדם שעולה ויורדת וגועשת. זה מבטא את המורכבות שלנו. יש לכולנו רגעים טובים, אך גם רעים. אנחנו בעליות ובירידות בדיוק כמו הגלים, וגם אנחנו מידי פעם מתנפצים. בדיוק כמו הים, אנחנו לא צפויים. רגע אחד ממש אוהבים ורגע אחר כך סוחפים או נסחפים אל האסון.

צריך להגיד את האמת - החורף בארץ הוא לא ממש חורף. לפי דעתי, אפשר לקרוא לו חורפון, כלומר חורף ממש קטן. הייתי שמחה לחוות פעם חורף אמיתי, כמו זה באירופה. חורף שמלווה בשלג. חורף כזה שהוא לבן ויפה, כשהשלג מצטבר ונערם. שכל צדי הדרכים עם שלג, שמכסה הכול, ורק הכביש והמדרכה נקיים ממנו. חורף כזה שאפשר לבנות איש שלג ולעשות מלחמת כדורי שלג, כמו שתמיד רואים בסרטים. הייתי רוצה להיות במדינה כזאת, בה יש חוויה כזאת כל חורף, שאוכל לצאת החוצה לשאוף אוויר קר ולנהל שיחות על כוס קפה רותח, שיחמם לי את הגוף. ממש כמו בקולנוע. אני רוצה להאמין שעוד אחווה את זה, מה שיצריך ממני להתגבר על קשיי הטיסה הצפויים לי.

אני קוראת שוב את מה שכתבתי, ואולי אני לא כל כך מעדיפה את הקיץ, לא יודעת, בעצם. לכל עונה יש את היופי שבה, והיתר תלוי למעשה רק בנו.

אני מאחלת לכם, שתחוו חורף מהסרטים, הכי חשוב לצבור חוויות בחיינו והחורף מספק לא מעט מהן. מילה של לי.