"התחילה את החיים": תמר שנדרסה למוות על ידי הרכבת הקלה הובאה למנוחות

עשרות בני משפחה, חברים וקרובים הגיעו היום (רביעי) לבית העלמין ירקון שבפתח תקווה, כדי ללוות למנוחת עולמים את תמר פניגשטיין בת ה-19. פניגשטיין, תושבת פתח תקווה, נהרגה הלילה בתאונה ברכבת הקלה בירושלים כשנלכדה תחת אחד הקרונות, לאחר שלקתה בהתקף אפילפסיה.

אחיה של תמר, אבינועם, ספד לה וסיפר כי "כששאלו אותי איך זה להיות בן בין אחיות תמיד אמרתי שאני אוהב אתכן כמו אחים שלי". הוא תיאר את אחותו כצעירה שהחיוך לא מש מפיה. "תמר אנחנו אוהבים אותך, באמת. אני לא יודע כמה אמרנו לך את זה, אבל אהבנו אותך. כולם כולל כולם אהבו אותך. כולם הסתכלו עלייך בעין טובה, כי את הסתכלת על כולם בעין טובה, וכשמישהו עושה את זה אתה פשוט אוהב אותו".

"איך עוברים דבר כזה בלעדייך? תני לנו כוחות לשמור על הבית", המשיך האח. "אם היית פה היית מבקשת שנמשיך הלאה ולא נתקע. הייתי רוצה שכל הקהל הזה שבא לכבד אותך ברגעים האחרונים פה שייקח על עצמו לחייך יותר, לשמוח יותר, לאהוב יותר".

האחות רעות הוסיפה כי "אם הייתי בוכה היא הייתה צוחקת. כל כך אהבת להיות בשמחה ולהיות עם כולם. כל כך פרחת ורצית שכולם יהיו בסדר. תשמרי על כולם מלמעלה. אני בטוחה שתעשי את זה מעולה. תבואי אליי בחלומות קצת, אני אוהבת אותך כל כך תמרוש".

לאחרונה החלה פניגשטיין את שנת השירות שלה במחלקת נשים בבית החולים שערי צדק בירושלים, שם תיארו אותה כצעירה ש"האירה את המקום".

רב השכונה בפתח תקווה שבה גדלה הנערה סיפר בהלוויה על הקושי להיפרד מהנערה שרק התחילה את החיים. "עומדים אני פה ללוות, להפרד ולהפסיד את תמר. נערה טהורה שהתחילה את החיים, ולתרום לכל מי שמסביבה. היא נולדה זמן לא רב אחרי שהקמנו את קהילתנו. עד לפני שבוע דיברנו באזכרה של חבר יקר מהקהילה על המאבק לזכות בהמשכיות בעולם הזה, המשכיות שניתן לרוות ממנה נחת. לא העלנו על דעתנו שנצטרך לדבר על דבר הפוך, שילד הולך בדמי ימיו, ושהוריה, במקום ללוות אותה לחופה, מלווים אותה לבית עולמה".

הוא הוסיף כי יש מסר למוות הנורא הזה של הנערה הצעירה: "כולנו עלה נידף, צל עובר. כל אחד יכול להיעלם בשניה אחת מהעולם, וכל זמן שזה לא קורה אנחנו צריכים לנצל כל רגע. לחבק את ההורים והחברים שלנו ולא להתעסק בשטויות".

ראש ישיבת גבעת שמואל, שבה עובד אביה של תמר סיפר בהלוויה כיצד הגיעה אליו הבשורה הקשה על מותה. "ראיתי הודעה ממשה בשעה ארבע ורבע בבוקר, 'המוות הכה בחלונינו'. כמה כאב, כמה צער. בכל שנה שהיינו מגיעים לסניף עזרא תמר היתה יוצאת לקראת משה ולקראתי, לראות איפה החניכים בשמחה, בלבביות. אי אפשר היה שלא להתחבר אליה. ילדה שמושכת את כל החוטים בשקט, בענווה, גם באולפנה וגם בעזרא".

יוני הלחמי, המחנכת של תמר נפרדה מתלמידתה האהובה וספרה על הקשר המיוחד איתה. "מחנכת היא לא אמא, אבל היא קצת אמא. את תמיר נכנסת לי לווריד, היית קצת הבת שלי. כמה נלחמת, כמה נחישות. ,כמה אתגעגע לחיוך שלך, לאור שלך שבא מבפנים. הצחוק שלך היה ככ מיוחד. כמה אהבה ונתינה היתה בך. תמיד לעזור, תמיד להיות שם. תמיד ידעתי שעלייך אוכל לסמוך".

"תמר הייתה בחורה שאוהבת אנשים באשר הם", אמר נדב אפרי, גיסה של תמר. "במסגרת השירות הלאומי שלה היא התנדבה במחלקה להריון בסיכון בשערי צדק מתוך אהבה לאנשים". הוא סיפר כי הייתה פעילה ומדריכה בתנועת עזרא. "תמיד היה לה חשוב של המשפחה והחיבור של החברות. שאלה מתי אנחנו מגיעים לשבת".

חברתה, אחינועם בואנו, שחזרה את התאונה הקשה שאירעה בעת שפניגשטיין חוותה פרכוס אפילפסיה. שהיו בדרכן חזרה מצפייה בסרט. "היינו ביחד תשע בנות מהשירות הלאומי של שערי צדק, הלכנו לראות סרט בסינמה סיטי", סיפרה. "היה לה התקף כשהרכבת הגיעה בשניות. חשבתי שהיא צוחקת עליי, חשבתי שהיא רוקדת. היא התחילה להסתובב סביב עצמה והתחילה ללכת אחרונה, סוג של נופלת ופשוט קרסה בין הקרונות. ניסיתי לתפוס אותה בבגד ולא הצלחתי".

בואנו תיארה כי אחת החברות התקשרה למד"א, והעידה כי היא בקושי זוכרת דברים. "צרחנו שם וחלק לא הבינו שזו היא, ואני ראיתי שזו היא, זה היה ממש מהר. אני היחידה ואמרתי תמר תמר... ".

הצעירה סיפרה כי הכירה את תמר מהשירות הלאומי בשערי צדק. "היא התחברה ממש לכולם ואין מישהי שלא הכירה אותה", אמרה. "היא הייתה תמיד שמחה".

(עדכון ראשון: 15:02)