הצעת נישואים או משחק ילדים? שליפת הטבעת בפריז שהעסיקה את בתי הדין הרבניים

(מסורבות גט בבית הדין הרבני בשנת 2015)

חבורת צעירים יהודיים טיילה בקניון בפריז לפני כשלוש שנים, כשלפתע שלף אחד מהנערים טבעת על המדרגות הנעות, נתן אותה לחברתו דאז בת ה-15 ושאל אותה האם היא רוצה להתחתן עמו. הנערה השיבה בהומור - שכן.

חברי בית הדין האזורי באשדוד, הרב דוד לבנון, הרב משה אמסלם והרב יצחק לוי נדרשו השבוע לחקור לעומק את האירוע, כדי להחליט האם הצעירה, כיום בת 18 ועומדת בפני נישואים, נחשבת לנשואה ומכאן גם האם יש להתיר לה להינשא לבחיר ליבה.

בית הדין שוחח ארוכות עם הצעירה, שתיארה בפרטי פרטים את הסיטואציה כפי שהיא זוכרת אותה על אודות הרקע והנוכחים בה. בית הדין איתר את הנער שהגיש לה את הטבעת, אך בשיחה טלפונית מצרפת אמר כי הוא אינו זוכר את האירוע. עוד עלה מהבדיקה כי במעמד "טקס הנישואים" היה נוכח עד אחד בלבד, שהיה נער יהודי דתי, ולא שני עדים, כפי שמחייבת ההלכה היהודית בקידושין תקינים.

דייני בית הדין סקרו את נושא "נישואי שחוק" בהיסטוריה ההלכתית, והתבססו במחקרם על עשרות רבות של מקורות, ובעיקר על פסקי דין של הרב עובדיה יוסף והרב שלום משאש. בהחלטתם, קבעו הדיינים כי לא הייתה כוונה אמיתית לנישואים, לא מצד הנער ולא מצד הנערה. כמו כן, לא הועמדה חופה, ומדרגות הקניון אינם מקום מתאים לנישואי אמת על פי ההלכה.

בנוסף, מתנת הטבעת קדמה להצעת הנישואין ולא ההיפך. במסגרת טקס נישואים תקין, יש לומר קודם "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ורק לאחר מכן לענוד את הטבעת על אצבע הכלה. לאור זה, החליטו הדיינים כי "המבקשת מותרת להינשא כדת משה וישראל לכל מי שתחפוץ". יחד עם זאת, שיגרו הדיינים עצת אזהרה לנערים ונערות להימנע ממשחקי נישואין מיותרים.