בכפוף לשימוע: אפי נוה יואשם בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים

• נוה ניהל קשר אינטימי עם השופטת בזמן שהיה ראש לשכת עו"ד, ובכך השפיע על חברי הוועדה
• השופטת כרייף טיפחה את הקשר עם נוה מתוך מטרה שיסייע לה במינוי
• נוה דאג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט וסייע לה לצלוח מבחן מסנן
• השופטת מחקה מהטלפון בזמן חקירתה התכתבויות עם חברי הוועדה למינוי שופטים

פרקליטות מחוז מרכז הודיעה היום (שלישי) כי תשקול להעמיד לדין את ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים, ואת שופטת בית משפט השלום, אסתר כרייף, בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראייה, בכפוף לשימוע.

על פי כתבי החשדות, באוגוסט 2013 הגישה עורכת הדין דאז כרייף מועמדות להתמנות כשופטת שלום. לאחר כחודש, פנתה כרייף אל נוה בכנס מקצועי ושיתפה אותו בכך שהגישה מועמדות לשיפוט. השניים שוחחו באותו יום מחוץ לכנס והחליפו מספרי טלפון, ובהמשך ביקשה כרייף מנוה לשמור על דבר מועמדותה בסוד. לאחר היכרותם, שמרו השניים על קשר טלפוני במהלך מספר שבועות והחליפו הודעות רבות, במהלך תקופה זו ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה של כרייף. בהמשך, לאורך תקופה של כשנתיים ועד אוגוסט 2015, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות בתדירות של אחת לכחודש-חודשיים, חלקן בעלות גוון אינטימי והבעת רצון הדדי להיפגש. במהלך אותה תקופה לא נפגשו השניים למפגש אינטימי נוסף.

לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה. לפיכך, נטען, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה לפעול לטובתה. כפי שעולה באופן ברור ממכלול ההתכתבויות בין השניים, בד בבד עם טיפוח הקשר ביניהם, היא ביקשה ממנו במספר רב של הזדמנויות לפעול ולהתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט, באופן אשר כרך את הדברים זה בזה. נוה שיתף פעולה עם הפלירטוט מצידה ונענה לקשר, ביודעו שהדבר הוצע לו גם על מנת לקדם את מינויה במסגרת תפקידו. על פי החשד, בד בבד עם קיום הקשר האינטימי, נוה חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש.

כך, למשל, לאחר שלא זומנה ל"ועדת המשנה הראשונה", שלב מהותי בהליך המינוי, במשך שנתיים, ביקשה כרייף מנוה לברר מדוע לא זומנה, והוא הבטיח לה "לזרז" את הנושא ופנה לגורם נוסף בעניין. היא אכן זומנה לוועדה כעבור שלושה שבועות.

עוד נטען בכתב החשדות כי נוה פנה לנציגת הלשכה, עו"ד אילנה סקר, לפעול לכך שכרייף תעבור את את ועדת המשנה השנייה, אף שנכשלה בקורס המועמדים לשיפוט לאחר שקיבלה ציון נמוך. זאת, בהמשך לבקשות חוזרות מצדה של כרייף, ומבלי שנוה דיווח על הקשר ביניהם. הוא פנה בנוגע לכך גם לחברה נוספת בוועדה, חברת הכנסת לשעבר נורית קורן. השתיים הצביעו הוועדה בעדה אל מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, ונכנסה למאגר המועמדים לשפיטה. זמן קצר לאחר מכן, קיימו השניים מפגש אינטימי נוסף בביתה של כרייף. בהמשך, על פי כתב החשדות, ביקש הורה נוה לעו"ד סקר לדאוג להכללתה ברשימת המועמדים לשיפוט שפורסמה באפריל 2016, והיא אכן עשתה זאת - תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים. בישיבה שנערכה במאי 2016, לקראת כינוס הוועדה לבחירת שופטים, בשתתף נוה בישיבה שבה הושגה הסכמה כי הנוכחים יתמכו במינוי כרייף לשופטת. שוב, מבלי לדווח על הקשר ביניהם. לבסוף, מונתה כרייף לשופטת. בגין מערכת יחסים זו הוחלט כאמור לשקול להגיש כתב אישום נגד השניים בעבירות שוחד ונגד נוה גם בעבירת מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע.

כמו כן, תישקל העמדתה לדין של כרייף בכפוף לשימוע בהשמדת ראייה, ועל פי כתב החשדות לאחר שנחקרה באזהרה במסגרת הפרשה והתבקשה למסור את הטלפון הנייד שלה, היא מחקה התכתבויות עם גורמים שונים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים. כשמסרה לחוקרים את הטלפון, היא לא אמרה לחוקרים דבר על כך, והדבר התגלה בשלב מאוחר יותר של החקירה, לאחר חדירה לטלפון על ידי חוקר ששיחזר את ההודעות.

עם זאת, הוחלט שלא להעמיד את נוה לדין בנוגע לכמה קשרים נוספים שנחקרו בפרשה. ההחלטה נוגעת לחקירת קשר בין נוה ועורכת דין נוספת, שגם עימה קיים מערכת יחסים, ובמסגרת החקירה נחשד שניסה לקדם את מינויו של מקורב אליה לכהונה בבית המשפט המחוזי לבקשתה ושהביא למינויה לתפקידים שונים בלשכת עורכי הדין, תמורת שוחד ובתוך בניגוד עניינים, ובאשר לחקירת קשר בינו לבין מתמחה, שעל פי החשד סייע לה במספר עניינים הקשורים להתמחותה תמורת שוחד ובהיותו בניגוד עניינים. "לאחר בחינת חומר הראיות בשני עניינים אלו הוחלט, כי הגם שנוה פעל לכאורה באורח לא תקין, אין מקום להעמידו לדין פלילי בגין מעשים אלו", נמסר בהחלטה.

חלק נכבד מהודעת הפרקליטות מתייחס לתלונה שהגיש נוה בגין פגיעה בפרטיותו, בשל הפריצה לטלפון הסלולרי שלו - שהביאה לפתיחת החקירה. בפרקליטות הוחלט כי על אף שפרטיותו של נוה אכן נפגעה קשות, התיק נגד המעורבים, ובהם עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף, ייסגר.

על פי ההודעה, שטייף פנתה למשטרה ואמרה שבידיה חומרים המצביעים על חשדות חמורים הנוגעים למינוי שופטים. היא מסרה לחוקרים את הטלפון של נוה, תחת הבטחה שהדברים שתמסור לא ישמשו נגדה, ואף תישקל האפשרות להעניק לה חסינות. בהמשך ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להוציא צו איסור פרסום על החומרים שבטלפון.

בסופו של יום הוחלט כאמור לסגור את התיק כנגד שטייף וגורמים נוספים שהיו מעורבים בפריצה. הפרקליטות נימקה זאת בין היתר בהבטחת החסינות, וכן בכך שלולא פנייתה של שטייף כלל לא היה נודע למשטרה על הפריצה - וגם לא על החשדות הנוגעים למינוי שופטים.

"חשוב לציין", נכתב בהודעת הפרקליטות, "כי דחיית פנייתה של שטייף בראשית ההליך עלולה הייתה להוביל לאחת משתי תוצאות: קיום תחקיר עיתונאי במקום חקירה משטרתית ופרסום ברבים של המידע הרלוונטי בסופו של תהליך התחקיר, תוך פגיעה קשה בפרטיות; או אי קיום חקירה או תחקיר כלשהם, והותרת החשד הכבד שהתעורר, בדבר פגיעה חמורה בטוהר המידות, לא מבורר. אף אחת מתוצאות אלה לא היתה משרתת את האינטרס הציבורי. ההיפך הוא הנכון. לכן, ברור ומובן, כי משהובאו הדברים לידיעת גורמי אכיפת החוק לא היה מנוס אלא לתת לשטייף את אותה הבטחה מותנית ומסויגת שתאפשר את הפתיחה בחקירה יעילה, כדי לברר את החשדות החמורים שעלו בנוגע למינוי שופטים בישראל".

עורכי דינו של אפי נוה, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, מסרו בתגובה להחלטה כי "עניין זה לידתו בחטא. כזכור, מכשיר הטלפון הנייד של מר נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה 'חסינות' לפורצים - עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט. לאחר הפגיעה החריפה בזכויותיו של מר נוה, וכדי להצדיק את מחדלה הבסיסי, נהגה הפרקליטות כפי שנהגה. עתה הגיע כתב חשדות זה, שכבר בו הוסרו מעל הפרק שלל טענות מופרכות שהושמעו בעניין מר נוה".

"לגופו של עניין, הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי 'שוחדי' מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת למר נוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין גב' כרייף, מטוב ועד רע. מכל מקום וכזכור, מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון. עוד יצוין, כי כתב החשדות מציג עמדה נוקשה, שלפיה אין לשוחח עם מי מחברי הוועדה בעניין מועמדים לשיפוט. תזה זו מנוגדת באופן חזיתי לפרקטיקה הנוהגת בוועדה לבחירת שופטים מזה שנים ארוכות, ובמידת הצורך, מר נוה יוכיח כך בהליך משפטי. עתה, עם סיום תפקידו של פרקליט המדינה, שהחליט מראשית הדרך על הענקת ה'חסינות' לפורצים על כל המשתמע מכך, ובשים לב לנתונים הבסיסיים בעניין, יש להניח כי שיקול הדעת הנכון ינחה את הנוגעים בדבר".

עו"ד אופיר סטרשנוב, ממשרד כהן-סטרשנוב, בא כוחה של השופטת, מסר כי היא "מכחישה באופן מוחלט ביצוע עבירות כלשהן. בחירתה לשופטת היתה בתמיכת שמונה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים ובכללם נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור. היא לא נזקקה לשום מעשה פסול כדי להיבחר, ולא עשתה שום מעשה כזה. אנו מאמינים כי בשימוע נצליח לשכנע את הגורמים המחליטים בכך, והתיק ייסגר".