וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עשרות טורבינות בגובה 200 מטר: התכנית שמאיימת על הדרוזים בגולן

1.12.2019 / 10:10

ביישובים הדרוזים ברמת הגולן חוששים כי בישיבת הממשלה תאושר תכנית להקמת טורבינות רוח ענקיות, שלדבריהם עלולות להוות סיכון ממשי לבריאות התושבים ולפרנסתם. בוועד הפעולה פנו לשר האוצר: "לא ניתן לפגוע באדמותינו, בילדינו ובקהילות שלנו"

המשטרה מנעה מעבר של משלחת בת כ-170 אנשי דת דרוזים שניסו לחצות את הגבול לשטח סוריה במעבר הגבול נהר הירדן/עריכה: אביעד בללי

רבים מהתושבים הדרוזים ברמת הגולן חוששים כי בישיבת הממשלה היום (ראשון) תאושר התכנית להקמת מיזם טורבינות הרוח הענקיות בסמוך ליישוביהם. אתמול נודע לוועד הפעולה כי התכנית תעלה היום להצבעה בממשלה ובקבות כך פנו לשר האוצר, משה כחלון, בבקשה "להקשיב לנו ולהיפגש איתנו בטרם תקבל החלטה בעניין".

מדובר במיזם של להקמת 31 טורבינות רוח במורדות החרמון, סמוך לגבול ישראל עם סוריה. גובה כל טורבינה עתידית יהיה כ-200 מטר.

לפני כמה שנים נחתמו חוזים עם חקלאים להקמת הטורבינות בשטחי החקלאות שלהם, רובם מטעי תפוחים. אולם, כעבור זמן מה החלה להתעורר התנגדות לפרויקט.

טורבינות טחנת רוח המייצרות חשמל מוצגות בזמן הזריחה בפארק רוח ברועי צרפת, 21.08.2019. רויטרס
טורבינות רוח. אילוסטרציה/רויטרס

לדברי נביה חלבי, ממובילי ההתנגדות לטורבינות, "חקלאים חתמו כשלא הראו בפניהם את כל הנתונים. עם הזמן החלו להבין את הנזקים הרבים של טורבינות רוח והסיכון הממשי לבריאותם של התושבים, אם זה בבתי המגורים שלהם או בעבודתם הממושכת בתוך המטעים".

בפנייתו לשר האוצר אמש ציין עוד כי "הטורבינות מסכנות את בעלי הכנף שהם המדבירים הביולוגים ואת המאביקים של פירות עצי התפוחים והדובדבנים, שהם מקור פרנסה עיקרי באזור".

מאז החלה להתעורר ההתנגדות למיזם ופורסמו נתונים הטוענים לנזקים עתידיים נוכח פעולת הטורבינות, נוצר קרע חברתי עמוק בין בעלי השטחים שהסכימו להקמת הטורבינות לבין המתנגדים למיזם.

בפניה לשר האוצר מצוין כי הוצא פסק הלכה של השיח'ים הדרוזים וכי "כל ההנהגה הדתית הדרוזית במדינה מתנגדת בכל תוקף לפגיעה באדמותינו. תעשה עוול גדול לדת שלנו במידה שתוביל מהלך של אישור הממשלה על תוכנית שתפגע בנו".

עוד בוואלה

"אסון בלתי נתפס": ציפי ונועם התינוקת נהרגו בתאונה הקטלנית בכביש 443

לכתבה המלאה
מג'דל שמס ליד גבול ישראל סוריה ברמת הגולן ב-25 במרץ 2019. רויטרס
מג'דל שמס/רויטרס

הפנייה לכחלון מסתיימת בבקשה להיעתר לבקשה להיפגש עמם בטרם תעלה התכנית להצבעה בממשלה. "אנחנו מקווים מאוד שתיעתר לבקשתנו ומקווים מאוד שלא נגיע למצב שבו יהיה אישור של הממשלה שבוע הבא על הפרויקט, שכאמור אנו רואים בו איום על קיומם של הדרוזים בגולן. אנו מעוניינים להמשיך לחיות בדו קיום ואף לייצר חשמל מאנרגיות סולאריות, אולם לא ניתן לפגוע באדמותינו, בילדינו, בקהילות שלנו ולהרוס את אדמות אבותינו", נחתם המכתב.

למאבק המקומי הצטרפו גם מובילי הגוף הצפוני שנקרא "מאבק 2020" שאנשיו מתנגדים למה שהם מגדירים "מפעלים מזהמים".

לדברי אורי השילוני, ממובילי המאבק, "טורבינות הרוח למרגלות החרמון, מעבר לכל הסיבות הבריאותיות, הסביבתיות והחברתיות, מהוות סכנה לביטחון המדינה ובכייה לדורות. לחסום את נתיבי הטיסה של חיל האוויר על קו הגבול עם סוריה ולבנון-זה דבר שמנוגד להגיון וסכנה לביטחון המדינה".

משה כחלון בכנס פעילי ליכוד בחדרה, 11 בספטמבר 2019. שלומי גבאי
"להקשיב לנו ולהיפגש איתנו בטרם תקבל החלטה". שר האוצר משה כחלון/שלומי גבאי

מחברת אנרג'יקס, יזמית הפרויקט, נמסר כי "החברה מצרה על הטענות המופרכות והעובדות המטעות, שנועדו רק במטרה לייצר חשש בלתי מבוסס בקרב תושבי האזור והציבור בכללותו. בכל העולם טורבינות רוח נחשבות לאנרגיה המתחדשת שבפוגעת באופן המינימאלי ביותר בסביבה מכל אנרגיה מתחדשת אחרת, ופועלת בכל המדינות המפותחות בעולם במודל דומה. גם בארץ כבר החל פרויקט דומה על שטח חקלאי בעמק הבכא באזור מרום גולן וישנן חוות רוח נוספות המקודמות באזור".

"לגופו של עניין, כל הטענות שהועלו בכתבה נבחנו לעומק ונדחו ברובן המוחלט במסגרת דיוני הועדה הלאומית לתשתיות בתהליך מוסדר ומעמיק, והפרויקט אף זכה לתמיכת כל משרדי הממשלה הרלבנטיים ובהם משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומשרד הביטחון", נמסר מהחברה. "כך שאין שחר לטענות לגבי פגיעה בבריאות, בסביבה או בביטחון המדינה. ולא רק זאת, בכתבה מתעלמים מהערך הלאומי של הפרויקט אשר אינו שנוי במחלוקת ותרומתו לייצור אנרגיה ירוקה שאינה מזהמת, והכל תוך כדי שדרוג תשתיות ותמיכה בקהילה הדרוזית באזור".

עוד הוסיפה חברת אנרג'יקס כי "מתוך רגישות ומודעות סביבתית בכוונת החברה להפעיל את הפרויקט תחת משטר הפעלה שנותן מענה לטענות שהועלו בכתבה, לרבות השפעת הפרויקט על התושבים הדרוזים ומזעור הפגיעה בבעלי כנף. שטח הפרויקט צפוי לתפוס פחות מ- 2% מתוך אלפי דונמים רבים של שטחי גידול שנותרים ללא שינוי לרשותה של הקהילה הדרוזית ברמת הגולן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully