עופר מקסימוב שהורשע בפרשת מעילת הענק בבנק למסחר, זכה לשחרור מוקדם מבית הסוהר מעשיהו אחרי 17 שנה. בפרקליטות לא התנגדו לכך, והדרך ליציאתו לחופשי נסללה בעיקר בזכות תהליך השיקום הארוך שעבר מקסימוב בכלא, והודות לאזיק האלקטרוני שנכנס לשימוש נרחב בשנים האחרונות ומשמש חלופת כליאה - המאפשרת לשירות בתי הסוהר לפקח עליו מרחוק בכל רגע נתון עד שיסיים לרצות את תום תקופת המאסר. מקסימוב, המוגדר כאסיר ברישיון, היה יוצא בכל בוקר, כחלק מתהליך השיקום שעבר בכלא, לעבודה כפועל מן המניין באחד המפעלים שמשתף פעולה עם שירות בתי הסוהר, ובערב היה שב לתאו בכלא.
את שנת המאסר האחרונה שאותה היה אמור לרצות בתא המאסר, מרצה מקסימוב בביתו. מקורביו סיפרו בשיחה עם וואלה! NEWS כי גם לאחר השחרור וכחלק מתהליך השיקום אותו הוא עובר, הוא ממשיך לצאת בכל בוקר אל אותו מפעל ולעבוד כאחרון הפועלים. לאורך כל הזמן מפקחת עליו באופן אלקטרוני יחידת "מעוז", כמו גם על ראאד סלאח ועל עוד מאות בני אדם ברחבי הארץ - עצורים או אסירים שמפוקחים באמצעות האזיק האלקטרוני כתוצאה מהחלטת בית משפט או ועדת שחרורים. צוות וואלה! NEWS זכה להצצה מיוחדת לפעולות היחידה.
עוד בוואלה!
יחידת "מעוז"' שעברה בשנת 2015 מהמשרד לביטחון פנים לאחריות מלאה של שירות בתי הסוהר, מפקחת על כמה סוגי אוכלוסיות: עצורים עד תום ההליכים ונאשמים שבית המשפט פסק שההליך המשפטי בעניינם יתנהל בחלופת כליאה בפיקוח אלקטרוני, ולחילופין אסירים ששוחררו באמצעות ועדת שחרורים, שהחליטה כי יהיו אזוקים אלקטרונית כחלק מתנאי השחרור. כך מתאפשרת מידה מסוימת של חופש למפוקחים, ומצד שני יכולת פיקוח הדוקה של שירות בתי הסוהר, בפרט לאור העומס בבתי הסוהר בישראל וצמצום מרחב המחיה של האסירים בשנים האחרונות.
על פי ההגדרות, מפוקח שמפר את תנאי המעצר שלו חוזר לכלא מידית. אם השתחרר לפני חצי שנה והיה אמור לסיים עם האיזוק בעוד חודש, הוא ירצה מחדש בכלא את כל ששת החודשים בהם היה עם איזוק.
"מי שעבד בתוך בית סוהר יודע שלמעצר יש נזקים והשלכות. לכן מאפשרים במקרים מסוימים להמיר את המעצר למעצר בית, עם ערבים ואזיק אלקטרוני על הרגל", הסבירה מפקדת היחידה, סגן-גונדר אלונה ז'רז'בסקי על עבודה היחידה. "יש גם מצבי חירום שבהם העצור או האסיר חייב לצאת מהבית בשעה שאסור לו. החוק מסמיך אותי ומאפשר לי במצבי חירום, במקרים מסוימים, לפתוח 'חלון' שמאפשר לאותו אדם לצאת ולחזור, זה קורה בדרך כלל בשעות הלילה, אנחנו זמינים עבורם 24 שעות. כשמפוקח רוצה לצאת הוא בדרך כלל ידבר עם המברר שלו, ויבקש אישור. המבררים הם עובדים שלנו שנמצאים בקשר רציף עם המפוקחים".
"זה מאפשר להם לנהל חיים כמעט תקינים ועדיין להיות בפיקוח של גורם כליאתי, אך עם זאת זה קשה", היא המשיכה. "תמיד יש ערבים בתמונה, בני משפחה או חברים שהם ערבים מול בית משפט ואז לא רק המפוקח נמצא כל היום בבית אלא גם הערב שלו ביחד איתו, סוג של כלוא. מדי פעם אנחנו מקבלים שיחות אלינו למרכז השליטה שאימא או בן או בת זוג שאומרים לנו 'בואו תיקחו אותו, אני לא מסוגל יותר', ואלו אנשים שכן רצו להיות ערבים וחתמו - אבל החיים קצת יותר מורכבים".
"זה מה שנקרא 'הסוהר החדש', עבודה שהיא מחוץ לבתי הסוהר", אומר רס"מ א' - מברר ביחידה שעבד בעבר בעצמו בתור סוהר באחד ממתקני הכליאה של שב"ס. "אנחנו פוגשים בבתים את המשפחה, את הילדים. אנחנו מכבדים אותם. יש לי מפוקח שהוא קטין. לראות ילד בן 15 שנמצא באיזוק על מכירת סמים, אז זה לא קל: אתה רואה ילד ומרגיש כאילו זה אחיין שלך או בן משפחה שלך".
"בתוך בית סוהר יש כללים מאוד ברורים ויש גבולות וענישה ברורה", מסביר מברר נוסף, רס"מ ע' "ומחוץ לכותלי בית הסוהר - זה בעצם בית פרטי. אנחנו מחויבים לפקח, אבל מצד שני צריך לדעת לכבד את המשפחה. יש רגישות ומורכבות שברורה לנו. זה מרקם עדין".
"לי זה מאוד עזר, זה נותן טעם לחיים"
"ביום הראשון כשהתעוררתי בבית, הפתיע אותי שאין סורגים על החלון", סיפר אלכס (שם בדוי), עצור עד תום ההליכים. במקום לשבת במעצר באחד מבתי הכליאה של שירות בתי הסוהר, הוא שוהה בבית כשנה וחצי עם אזיק אלקטרוני. אלכס היה עד לפני כמה שנים בכיר באחת מהרשויות המקומיות במרכז הארץ והיה מעורב ביחד עם אחרים בפרשיית שחיתות שנחשפה בעבר ברשות מקומית ונחקרה על ידי יחידת להב 433 של המשטרה. הוא נעצר ונחקר ולאחר ששוחרר טס לפנמה, לדבריו "להשתחרר" ממה שאירע. כשבמשטרה גילו את עובדת יציאתו לחו"ל החלה פעילות מאומצת של נציגי המשטרה בחו"ל והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לאתרו. ביולי 2016 נעצר אלכס בפנמה על ידי האינטרפול והוסגר לישראל.
"ישבתי בבית המעצר ניצן במשך שנתיים, כאשר המשפט אפילו לא נפתח. פניתי לבתי משפט עד שהגעתי לבית המשפט העליון שאישר לשחרר אותי, תחילה למעצר בית מלא עם אזיק אלקטרוני. לא ממש ידעתי מה זה לפני כן אבל מאוד שמחתי", הוא סיפר. "עם הזמן פניתי לבית המשפט שיאפשר לי חלונות אוורור. בהתחלה קיבלתי אישור לצאת פעמיים ביום, שעה וחצי בכל פעם. כיום אני יכול לשהות בחוץ רוב שעות היום. דיני נגזר וקיבלתי 76 חודשי מאסר שאותם אני ארצה בקרוב בבית סוהר". התקופה שבה עצור שוהה במעצר בית עם איזוק אלקטרוני אינה מתקזזת עם ימי המאסר.
"ישבנו שמונה אנשים בתא מעצר קטן, שמונה אנשים זה שמונה קווי אופי, לא פשוט בכלל. הרעיון הזה של איזוק מאפשר לאדם במדינה דמוקרטית להתכונן, להכין את עצמו לתיק, לקרוא חומרים באופן חופשי, להתבונן בתוך עצמו כשאף אחד אחר לא מפריע לו, להבין איפה הוא טעה. לי זה מאוד עזר, זה נותן טעם לחיים", סיפר אלכס בהתרגשות. "המלווים של שירות בתי הסוהר מגיעים אליי על לבוש אזרחי, כך שאף אחד מהשכנים שלי לא שם לב שמגיעים אליי משירות בתי הסוהר".
עם זאת, לעתים האיזון העדין, שעליו מתבססים יחסי המבררים והמפוקחים, מופר. "אני צריכה לקבל החלטות קשות לא אחת", סיפרה ז'רז'בסקי, ושיתפה במקרה שטלטל אותה: "הייתה לנו מפוקחת שהייתה אימא לתינוק בן יומו, ולא אחת היא ביצעה הפרות קטנות של תנאי המעצר שלה. ניסינו להכיל את זה כי אם היינו מחליטים לעשות לה שימוע על הפרת תנאי המעצר, המשמעות הייתה שהיא תיכנס לכלא בחזרה עם התינוק - ואת זה ניסינו למנוע ולסייע לה. יום אחד קיבלנו התראה למרכז השליטה על 'התחממות' בצמיד האלקטרוני שלה. מיד שלחנו את המבררים שלנו אליה, הם נדהמו לגלות שהיא למעשה נרדמה עם הרגל על הרדיאטור, התינוק שלה היה בחדר אחר ובכה, הערב שחתם בבית משפט והיה אמור לשמור עליה היה זרוק שיכור בסלון הבית. זו הייתה סיטואציה מטלטלת ופה היינו צריכים לקבל החלטה. עשינו לה שימוע והחזרנו אותה ביחד עם הפעוט לבית סוהר, זה היה קשה אבל לא הייתה ברירה אחרת".