רק מיעוט מהגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגם משתלב בטיפול במסגרת כלשהי - כך עולה היום (ראשון) מדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שעוסק בטיפול בגברים אלימים בישראל. על פי הדוח, חלק מהגברים מופנים לתוכניות טיפול, אולם מסיבות שונות לא משתלבים בהן, ולעומת זאת חלקם כלל לא מגיעים אליהן מלכתחילה.
הדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת נכתב לוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי לקראת ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. במסמך, נסקרים המענים הטיפוליים הניתנים לגברים שנהגו באלימות במערכת יחסים זוגית על ידי המחלקות לשירותים חברתיים, ובכלל אחריות המשרדים הממשלתיים, וכן יישומה של התוכנית הממשלתית למניעת אלימות במשפחה. בישראל אין תכניות טיפול מחייבות לגברים אלימים, ורוב הגברים הנוהגים באלימות כלפי בנות זוגם אינם פונים לטיפול מיוזמתם.
אל תפספס
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי הם פנו לגורמים המטפלים בנושא, אך לא כולם השיבו על פניותיהם. המשרד לביטחון פנים לא העביר נתונים על אסירי אלימות במשפחה הכלואים בבתי הכלא או על אסירים ששוחררו, וכן מידע על הטיפול בהם. כמו כן, לא התקבלו נתונים גם ממשטרת ישראל על עבירות אלימות במשפחה והוצאת צווי הגנה - וזאת בניגוד לחוק הכנסת, המחייב את הגופים המבוקרים להעביר את המידע ללא דיחוי.
שב"ס והרשות לשיקום האסיר טרם החלו ביישום המלצות התכנית
במסגרת המלצות הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, שאומצו עקרונית על ידי הממשלה בשנת 2017, נכללות גם המלצות בתחום הטיפול בגברים אלימים. בין היתר, הן כוללות הרחבה ושדרוג של המענים הניתנים לגברים אלה בקהילה, וכן הרחבת המענים הניתנים לאסירים ולאסירים משוחררים.
יישום ההמלצות תוכנן להתבצע בהדרגה על פני חמש שנים. לדברי משרד הרווחה, רוב סעיפי התוכנית הנוגעים לטיפול בגברים אלימים יושמו, נמצאים בתהליך יישום או נכללים במסגרת תכנית היישום לשנים הקרובות. עם זאת, הממשלה לא קבעה מקור תקציבי למימון התוכנית במלואה - ולכן יישום התוכנית מתבצע בהתאם לתקציבים המוקצים לעניין בכל שנה, ובהתאם לכך נקבעים סדרי עדיפויות חדשים, ועל כן עשויים לחול שינויים בתכנית היישום. עוד עולה מהדוח כי יישום המלצות הוועדה הבין-משרדית על הרחבת המענים הניתנים על ידי שירות בתי הסוהר ועל ידי הרשות לשיקום האסיר טרם החל.
מחסור בכוח אדם, קושי באיוש תקנים
מהדוח עולה כי ניתן מענה נרחב יחסית בקהילה, במרכזים לטיפול ומניעה של אלימות במשפחה: 113 מרכזים ויחידות הפועלים ברשויות המקומיות, חלקם יחידות קטנות המורכבות מעובד סוציאלי בחצי משרה, וחלקם מרכזים אזוריים שנותנים מענה גם לרשויות סמוכות. המרכזים נותנים מענה לגברים, נשים וילדים, אך רק רבע מהמטופלים הם גברים.
חלק מהמטופלים הגברים מופנים למרכזים אלה משירותי המבחן למבוגרים, חלקם מאותרים בתחנות המשטרה, אחרים מגויסים לאחר שנשותיהם פונות למרכזים וחלקם פונים עצמאית. למשרד הרווחה אין נתונים לגבי התפלגות הגברים המופנים לטיפול במרכזים. הוועדה הבין-משרדית זיהתה כי יש בהם מחסור בכוח אדם ייעודי לטיפול בגברים, ובהתאם להמלצותיה הוקצו 60 תקנים נוספים לעובדים שיתמחו בטיפול בכך. עם זאת, קיים קושי באיוש התקנים בפועל.
רק 12% מהגברים שהוגשה נגדם תלונה השתלבו בטיפול בפועל
במסגרת תכנית עו"ס (עובדים סוציאליים) במשטרה, שפעלה בשנת 2018 ב-30 תחנות משטרה, נוכח בתחנת משטרה עובד סוציאלי של מרכז לאלימות במשפחה במטרה לספק שירותי סיוע מיידיים באירוע אלימות בין בני זוג, לערוך מיון ראשוני ולגייס את מחולל האלימות ואת הקורבן לטיפול. לפי נתונים שפרסם משרד הרווחה, רק כ-12% מהגברים שהוגשה נגדם תלונה במשטרה בשנת 2018 השתלבו בפועל בטיפול.
הצפי: עלייה בכמות הפניות לשירות המבחן ולמרכזים לאלימות במשפחה
בשנת 2018 הופנו לשירות המבחן כ-2,330 גברים בגין מעורבות בעבירות אלימות כלפי בנות זוגם. במשרד הרווחה אין נתונים מלאים לגבי מספר המטופלים בפועל, אך לפי ההערכה, באותה השנה טופלו במסגרת צוותים טיפוליים כ-1,200 גברים. מתוכם 400 טופלו בתוך שירות המבחן.
המטופלים שלא טופלו ישירות על ידי שירות המבחן הופנו למרכזים לאלימות במשפחה ולמסגרות לגמילה מהתמכרויות. במשרד הרווחה מסרו כי בשירות המבחן נדרשים תקנים נוספים לאיוש תפקידים בתחום האלימות במשפחה, וכי בעקבות יישום ההמלצות להפחתת צפיפות הכליאה, בין השאר באמצעות מענה בקהילה כחלופה למאסרים קצרים, הם צופים עלייה בהיקף ההפניות לשירות ובדרישה למתן מענה אינטנסיבי ומפוקח.
המשרד לביטחון פנים לא העביר נתונים על אודות היקף המענים הטיפוליים הניתנים כיום בשב"ס לאסירי אלימות במשפחה. יחד עם זאת, הוועדה הבין-משרדית המליצה על הרחבת המענה לאסירי אלימות במשפחה. בהינתן התייחסות משרד הרווחה, כי המלצה זו טרם יושמה על ידי השב"ס, עולה מהדוח כי יש פער בכל הנוגע לטיפול באסירים המוגדרים כאסירי אלימות, למרות ההמלצה להרחיב את המענה עבורם.
האסירים נשפטים למאסרים קצרים ומשוחררים לפני זמן
הוועדה הבין-משרדית ציינה גם כי שיעורים הגבוה של אסירי האלימות במשפחה שנשפטים למאסרים קצרים מקשה על השתלבות בתוכניות השיקום הקיימות. נראה כי הרחבת השימוש בשחרור מנהלי כחלק מהמהלכים להקטנת צפיפות הכליאה עשויה להגביר קושי זה.
עוד עולה מהנתונים שהעבירו ברשות לשיקום האסיר כי לגבי מרבית אסירי האלימות במשפחה המועמדים לשחרור מוקדם, נקבע בוועדה כי רמת המסוכנות שלהם גבוהה, ועל כן הם אינם מתאימים לשחרור מוקדם. בעקבות זאת, אסירים מעטים בלבד משתחררים מוקדם לתוכנית שיקום בפיקוח הרשות לשיקום האסיר, בין אם בשל קביעת רמת מסוכנות ובין אם בשל עיכוב בתהליכי השחרור.
כיום, מפעילה הרשות לשיקום האסיר מסגרת אחת המיועדת לאסירי אלימות במשפחה משוחררים - הוסטל מפתחות המיועד ל-14 מטופלים. מבין 25 הדיירים והבוגרים שטופלו בהוסטל, עשרה היו ערבים, ארבעה ממוצאי רוסי ושניים יוצאי אתיופיה.
לפי הרשות לשיקום אסירים, קיים קושי למצוא מקום מגורים עבור אסירי אלימות במשפחה משוחררים שהוצא נגדם צו הרחקה או צו הגנה. בעבר הופעלו על ידי משרד הרווחה שתי דירות שיועדו לתת פתרון מגורים לגברים שהורחקו מביתם עקב אלימות, אך זה כמה שנים הדירות אינן פעילות עוד.
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא סולימאן, אמרה לוואלה! NEWS עם פרסום ממצאי הדוח כי "כל ההבטחות שהתקבלו מראש הממשלה, שמשמש היום גם כשר הרווחה, לא מולאו. הממשלה, בהיעדר הטיפול בגברים אלימים, מפקירה את אחריותה על אותם גברים, ועוד יותר מכך את הנשים שסובלות מהאלימות ומסכנת את חייהן. השר, שהוא ראש הממשלה, ומשרד הרווחה - אחראים לסבל הנשים והילדים. המידע בדוח הוא חלקי, וחלק מהמשרדים אפילו סירבו למסור מידע עדכני".
"כנראה כי כאשר מתרשלים במילוי ההתחייבויות, מעדיפים להסתיר את הראיות", הוסיפה תומא סלימאן. "אי אפשר לתלות את ההפקרות הזו בקיפאון הפוליטי כל עוד משרדי הממשלה עדיין פועלים, ובעובדה כי הבעיה והפתרונות המוצעים, ידועים כבר שנים רבות. אנחנו דורשות יישום מידי של התוכנית והקצאת התקציבים הדרושים".