העיריות הפעילו תחבורה ציבורית בשבת, אך החרדים לא מערימים קשיים

חבר מועצת העיר תל אביב-יפו הרב נפתלי לוברט הוא נציג סיעת מאמינים בעירייה ואחד מהחברים הבולטים בקואליציה המקומית. כשהמועצה אישרה בשבוע שעבר את התקציב לתחבורה ציבורית בשבת, שהופעלה בסוף השבוע האחרון לראשונה, לוברט הצביע נגד, התעמת עם ראש העיר רון חולדאי, אבל נותר חבר בקואליציה. הוא לא פרש ולא מתכוון לפרוש ממנה בקרוב.

ההחלטה הזו מפתיעה לאור השתייכותו לחסידות גור, מהחסידויות החזקות בישראל, שהובילה בשנים האחרונות את המאבקים הגדולים ביותר נגד חילול שבת מצד הממשלה, חברות במשק וגורמים עירוניים. נציג חסידות גור בממשלה, סגן השר יעקב ליצמן, היה ממחוללי המשבר הפוליטי הגדול במהלך הכנסת ה-19, ששיאו היה בהתפטרותו מהממשלה בעקבות ריבוי עבודות ממשלתיות בסופי שבוע.

לוברט סירב לספק הסבר, אבל טען כי "מספיק מדברים על זה, לא צריך לשמוע גם את העמדה שלי. אני בדיוק כמו ש"ס, מה שהם יגידו, זה מה שאני יגיד לך". אלא שש"ס איננה חלק מהקואליציה העירונית בתל אביב-יפו. חבר המועצה אלחנן זבולון מטעם המפלגה, אמר כי "ההתנהלות הזו טעונה בדיקה". לדבריו, "אני ברמה האישית והציבורית לא ממש מבין את זה אבל צריך להפנות אליו את השאלה".

חברו לסיעה של לוברט הוא חיים גורן, נציג הבית היהודי. השניים רצו יחד בבחירות האחרונות, ולגורן יש הסבר מנומק יותר. "אני חי בתל אביב, מייצג בה מיעוט דתי, והעיר מתנהלת בשונה ממה שמתנהלת מדינת ישראל". הוא הסביר כי "כשרוב המועצה שבה אתה חבר הולכת לכיוון מסוים, ואתה הולך לכיוון אחר, אין לך את הפריבילגיה לפרוש. זה לא ישפיע בשום דבר".

"איך אדאג לציבור שלי מהאופוזיציה?", שאל גורן. לטענתו, ממקומו בקואליציה הוא הצליח להשיג סיכום עם חולדאי לפיו הנהגים באוטובוסים שיפעלו בשבת יהיו לא יהודים, והמסלול שלהם לא יעבור בקרבת שכונות עם רוב דתי מובהק.

השאלות סביב הפער בין הפוליטיקה הארצית למקומית התעצם לאחר שבשבת האחרונה החל לפעול מערך היסעים בגוש דן, ביוזמת עיריית תל אביב-יפו. למיזם, שכולל שישה קווים, 300 ק"מ של מסלולים ויותר מ-500 תחנות, הצטרפו גבעתיים, קריית אונו ורמת השרון. בדומה לערים אלה, רמת גן מפעילה מערך עצמאי, כשגם בקואליציה שלה חברים נציגים חרדים, שאחד מהם הוא סגן ראש העיר מש"ס דוד מנחם. "פרישה לא תמנע את ההחלטה של נסיעה בשבת", הוא הסביר.

ראש העיר כרמל שאמה-הכהן טען כי "חוק כזה בכנסת היה מוביל לפרישה אוטומטית של הנציגים החרדים". למרות זאת, הוא סבור, "ברשויות המקומיות זה שונה, הנציגים החרדים פה הם יותר פרגמטיים". הוא הסביר כי "דוד מנחם יודע שלמרות הכותרות שמציירות אותנו כ'רודפי דת', המציאות היא הפוכה. הדאגה שלנו למוסדות החינוך הדתיים, בתי כנסת ומקוואות היא לא פחות מהדאגה לתחבורה ציבורית".

לדבריו, "הרשות הארצית צריכה לקבוע את גבולות הקצה אבל אסור לה להתערב בנקודות האיזון של המרחב הציבורי. בבני ברק יום שבת הוא כמו יום כיפור, ולעומת זאת, רמת גן הסמוכה אליה היא בעלת רוב חילוני, ולא יכולה לקבל מצב של אפס התניידות לתושבים שאין להם כלי תחבורה פרטי". שאמה הכהן הוסיף כי "כל עיר יודעת מה טוב לה, אבל בכנסת ובממשלה לעומת זאת הדיון הוא יותר מורכב ומסובך וכולל הגדרות כמו מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית, שיש להם השלכות רחבות יותר".

בהיעדר ממשלה וכנסת מזה קרוב לשנה, לנציגי ש"ס ויהדות התורה אין הרבה איך להילחם בכך. הם מתקשים לקדם חקיקת נגד או לדרוש שינויים בשטח והמציאות משתנה אל מול עיניהם. כמו רמת גן ותל אביב, גם ברמת השרון ובערים נוספות יושבים נציגים המזוהים עמם, וגם הם חלק מהקואליציה העירונית ולא מתכוונים לעזוב אותה בקרוב.

"לא מפתיע לראות כי במקום שבו נכשלים הפוליטיקאים בפוליטיקה הארצית, ולא מצליחים להגיע להסכמות ופשרות בנושאי דת ומדינה - נציגים מקומיים דתיים מגלים גמישות ופרגמטיות ולא שוברים את הכלים", אמר תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

פרנק הוסיף כי "היינו מצפים גם מנבחרי ציבור דתיים ברשויות המקומיות לא לתת יד לכפייה דתית ולצאת ידי חובת התנגדות בלבד, אלא לחתור לעיצוב המרחב הציבורי בשבת באופן מוסכם". הוא אף הציע לנציגים בכנסת ללמוד ממה שקורה ברמה המקומית. "במקום להגיע לפשרות בנושאי דת ומדינה, במסגרתן יוסדר גם מעמדה של השבת במרחב הציבורי בישראל, חברי הכנסת מתעלמים מהצורך בשטח, מה שמוליד פעולות חד-צדדיות בלתי מוסדרות", הסביר פרנק. "פעולות כאלו מתאפשרות ברשויות חזקות כלכלית בלבד וממילא לא מחזקות את השבת כיום מנוחה לאומי".