פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכי הרבה ילדים בבית שמש, הכי פחות בתל אביב - וכמה נולדים בשנה?

      בשנת 2018 חיו שני מיליון ילדים, מהם 72% מהם יהודים ו-24% ערבים. בתל אביב ובבת ים האחוז הנמוך ביותר של ילדים, לעומת בית שמש, בני ברק וירושלים שעומדות בראש הרשימה. כמה ילדים נולדו לנערות בנות 17 ומטה, כמה מוגדרים כנזקקים וכמה לומדים באוניברסיטה? כל הנתונים

      תלמידי התיכונים בתל-אביב-יפו בכנס בחירות וחינוך לדמוקרטיה, מוזיאון ארץ ישראל , ספטמבר 2019 (ראובן קסטרו)
      תלמידי תיכונים בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר בישראל הוא בבית שמש ועומד על 3.6 למשק בית. לעומת זאת, המספר הנמוך ביותר נמצא בתל אביב עם 1.8 ילדים בממוצע בלבד - כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי.

      על פי תמונת המצב העולה מניתוח נתוני הלמ"ס, בשנת 2018 חיו בישראל 2.960 מיליון ילדים (בני 0-17), המהווים 33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם, כ-2.131 מיליון ילדים יהודים (72%), 731 אלף ילדים ערבים (24.7%) ועוד כ-98 אלף ילדים (3.3%) שאינם יהודים ואינם ערבים.

      מנתוני הלמ"ס עולה כי אחוז הילדים בקרב האוכלוסייה הערבית נמצא במגמת ירידה משנות ה-2000. בשנת 2005, כ-47% מהאוכלוסייה הערבית היו ילדים, ב-2010 - כ-44% ובשנת 2018 - כ-39%. הירידה באחוז הילדים הערבים נובעת בעיקר מירידה ברמות הפריון, מארבעה ילדים בממוצע לכל אישה בתחילת שנות ה-2000 עד ל-3.5 ילדים בשנת 2010 ול-3.04 בשנת 2018.

      באילו ערים יש הכי פחות ילדים - ואיפה יש הכי הרבה?

      בירושלים, חלקם היחסי של הילדים באוכלוסייה עומד על כ-39%, בחיפה ובתל אביב-יפו הילדים הם כחמישית מאוכלוסיית העיר (23% ו- 21%, בהתאמה). יותר ממחצית מהילדים בישראל חיים במרכז הארץ: 689.8 אלף ילדים מתגוררים במחוז המרכז, 382.6 אלף במחוז תל אביב ו-455.9 אלף - במחוז ירושלים. במחוז הצפון מתגוררים 471.0 אלף ילדים, במחוז חיפה מתגוררים 296.0 אלף ילדים, ובמחוז הדרום - 459.3 אלף. כמו כן, באזור יהודה והשומרון מתגוררים 205.2 אלף ילדים.

      בערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (51.8%), ואחריה בני ברק (48.0%) וירושלים (39.4%). בשאר הערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית (33%). אחוז הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב-יפו (21.1%) ובבת ים (21.0%).

      מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית עמד על 2.43 בממוצע ברמה הארצית. בערים הגדולות, מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר היה בבית שמש - 3.67, בבני ברק - 3.50 ובירושלים - 2.99. בתל אביב-יפו ובת ים נמצא הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית - 1.87 ו-1.91 בהתאמה.

      כמה ילדים נולדו בשנה וכמה לנערות בנות פחות מ-17?

      בשנת 2018 נולדו 184,370 ילדים. שיעור הפריון הכולל של הנשים בישראל נאמד ב-3.09 ילדים בממוצע לאישה.

      במהלך 2017 נישאו בישראל 621 נערות עד גיל 17. כ-95% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות. 89% מהנערות המוסלמיות שנישאו בשנה זו היו ממחוז ירושלים.

      בשנת 2018, חלה ירידה של כ-30% במספר הנערות עד גיל 17 שילדו, והוא הגיע ל-234 נערות, מתוכן 191 מוסלמיות ו-36 יהודיות. ל-6% מהנערות זו לא הייתה הלידה הראשונה.

      כ-7% מהילדים גרו כילדים יחידים במשפחה, ללא אחים בכל גיל שגרים בבית. מדובר ב-8% מהילדים היהודים ו-4% מהילדים הערבים. אחוז זה גבוה במיוחד בקרב עולי ברית המועצות לשעבר, והוא עומד על 17%.

      רק ב-18% מהמשפחות שבהן יש ילדים עד גיל 17, מתגוררים ילדים יחידים. מדובר ב-19% מהמשפחות היהודיות לעומת 11% מהמשפחות הערביות, ובקרב עולי ברית המועצות לשעבר - 30%.

      כ-88% מהמשפחות שבהן יש ילדים עד גיל 17 הן משפחות של זוגות עם ילדים. היתר, 12%, הן משפחות חד-הוריות. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אימם (87%). בקרב הילדים היהודים במשפחות חד-הוריות, כ-61% גרו עם הורה גרוש, 17% עם הורה יחיד נשוי החי בנפרד מבן או מבת הזוג, 16% עם הורה רווק וכ-6% נוספים גרו עם הורה אלמן. בקרב הילדים הערבים במשפחות החד-הוריות, 36% גרו עם הורה גרוש, כ-34% גרו עם הורה נשוי החי בנפרד מבן או מבת הזוג ו-28% עם הורה אלמן.

      כמה ילדים רשומים ברווחה ולכמה הורים לא מועסקים?

      כ-400 אלף ילדים רשומים ברווחה בשנת 2018. מתוכם, 191 אלף ילדים חיו בבתים שהוריהם מובטלים. 47,608 ילדים מתגוררים במוסדות לינה, ש-80% מהם בנים. כשני שלישים נמצאים במוסדות דתיים או חרדים.

      בשנת 2018, 6.9% מכלל הילדים עד גיל 17, המהווים כ-191 אלף ילדים, חיו במשקי בית ללא מועסקים - 5.0% באוכלוסייה היהודית ו-12.9% באוכלוסייה הערבית. כ-400 אלף ילדים (14% מכלל הילדים) היו רשומים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. שיעור הרשומים בני 17-0 עמד על כ-135 לאלף נפשות. בני 17-0 היו כשליש 33% מסך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בכל הגילים.

      פערים גדולים נמצאו גם בשיעורים לפי קבוצת אוכלוסייה: 191 ילדים מתוך אלף ילדים ערבים רשומים במחלקות לשירותים חברתיים לעומת 114 מתוך אלף בקרב היהודים והאחרים. ל-44% מהילדים הרשומים הוגדרה נזקקות. יתר הילדים רשומים עקב השתייכותם למשפחה שבה לפחות אדם אחד מוגדר כבעל נזקקות.

      בקרב ילידם בעלי נזקקות, הסוג השכיח ביותר - כ-59% - הייתה "תפקוד לקוי של הורים או ילדים/נוער". נזקקות זו כוללת ניהול לקוי של משק הבית, בעיות בתפקוד האם או האב, חינוך ובעיות התנהגויות, בעיות ביחסים בין ההורים לילדים או בין הילדים או ניצול כלכלי. כמו כן, נזקקות זו כוללת יתמות, שכול במשפחה, נטישת ילדים או דרות רחוב והזנחה.

      קבוצת הנזקקות השנייה בגודלה, המהווה כ-20%, היא "סיבות רפואיות ומוגבלות" הכוללת בעיות הנובעות ממחלות אקוטיות או כרוניות, נכות, פיגור שכלי, מחלות נפש מאובחנות, הפרעות התנהגות, אוטיזם ומצוקה רגשית. קבוצת הנזקקות השלישית בגודלה, המהווה כ-10%, היא עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה.

      כמה בני נוער לומדים לתואר ראשון וכמה עמדו לדין?

      בשנת הלימודים תשע"ט למדו 2,106 בני נוער (בני 12-17) לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. רובם, 82.8%, למדו בתשע"ט מקצוע בתחום המדעים וההנדסה - מה שמראה על עלייה לאורך השנים, לעומת 61.2% בשנים 2008-9 (תשס"ט). מיעוטם למד מקצוע בתחום מדעי הרוח והחברה. לעומת זאת, 41% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בכלל הגילים למדו מקצוע בתחום המדעים בהנדסה.

      40.4% מבני הנוער הלומדים לתואר ראשון בתשע"ט מגיעים מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים - 8-10. האחוז היה גבוה יותר מאחוז כלל הסטודנטים לתואר ראשון שגרו ביישובים באשכולות אלה - 26.7%. רק 14.8% מבני הנוער הסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות נמוכים (אשכולות 3-1). מדובר באחוז נמוך יותר מכלל הסטודנטים לתואר ראשון מיישובים אלה בכל קבוצות הגילאים, 22.6%.

      תלמידים מתחילים את שנת הלימודים תש"פ בבית הספר ישגב בתל אביב. 1 בספטמבר 2019. (ראובן קסטרו)
      תלמידים מתחילים את שנת הלימודים (צילום: ראובן קסטרו)

      בשנים האחרונות, מספר הקטינים שעמדו לדין במשפטים פליליים הצטמצם באופן ניכר - מ-5,279 קטינים שקיבלו פסק דין ב-2005 ל-2,797 קטינים שקיבלו פסק דין ב-2017. מדובר בירידה של 47.0%.

      לפי דיווחי המשטרה, בשנת 2018 נפגעו בתאונות דרכים עם נפגעים 2,652 ילדים בגיל 14-0 (11.5%). במספר הילדים שנפגעו חלה ירידה של כ-11.3% לעומת שנת 2017 (אז נפגעו 2,999 ילדים, שהיו 12% מהנפגעים).