בקשה לדיון נוסף בעניין שוטר שירה למוות בתושב כפר כנא: "אפקט מצנן"

הפרקליטות הגישה היום (שלישי) לבג"ץ בקשה לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, בהוראה להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר חיר א-דין חמדאן בכפר כנא. בבקשה טוענת המדינה כי פסק הדין כולל קביעות שסותרות הלכות קודמות ומגבשות הלכה חדשה שיש לדון בה בהרכב מורחב. כמו כן, נטען כי ההלכה החדשה קובעת שיש להגיש כתבי אישום גם במקרים שבהם התובע לא השתכנע כי קיים סיכוי סביר להרשעה.

תקרית הירי התרחשה ב-7 בנובמבר 2014, כשכוח של שוטרי יס"מ הגיע לכפר ברכב סוואנה כדי לבצע מעצר, כאשר לפתע רץ אל הרכב חמדאן, בן 22, כשבידו סכין באורך 29 ס"מ, ותוך שהוא קורא "אללה אכבר". חמדאן החל להכות את החלונות הממוגנים של הרכב עם הסכין ונורה למוות על ידי השוטר נאור יצחק כשהחל לסגת.

מח"ש חקרה את האירוע, ובמאי 2015 הודיעה למשפחת ההרוג כי הוחלט לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה. המשפחה הגישה ערר אך היועמ"ש דחה אותו והוגשה עתירה לבג"ץ. לפני כשבועיים קיבל בג"ץ את העתירה בדעת רוב של השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא. השופט גרוסקופף קבע כי החלטת היועמ"ש "אינה מגלה התייחסות נאותה לאינטרס החברתי החשוב שבבירור אשמתו של השוטר שגרם למותו של חמדאן".

עוד הוסיף השופט כי "כל המתבונן בסרטון המזעזע שבו מונצח האירוע נותר עם תהיות וסימני שאלה. קיים אינטרס חברתי ראשון במעלה כי אלה יתבררו בהליך שיפוטי פומבי, שבו יוצגו וינותחו הדברים לפני ולפנים, כך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה".

השופט נועם סולברג התנגד לדעת שני חבריו להרכב, ואף ביקר אותם בחריפות. הוא טען כי החלטת מח"ש והיועמ"ש היא סבירה, וכי לא מדובר במקרה כה קיצוני שמצדיק התערבות של בג"ץ בהחלטות של רשויות התביעה.

היום הגישה הפרקליטות בקשה לדיון חדש בעתירה, עליה חתומים פרקליט המדינה, שי ניצן, ומנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן. לעמדת המדינה, "פסק דינם של שופטי הרוב סוטה מהלכות קודמות - לרבות כאלה שנקבעו בהרכבים מורחבים, וכולל שורה ארוכה של קביעות אשר מצדיקות דיון נוסף בהרכב מורחב של בית המשפט, כל אחת לבדה, לא כל שכן בהצטברותן", נכתב בבקשה.

עוד נטען כי בהלכה החדשה שגובשה כי יש "כדי להביא להעמדה לדין של שוטרים ואנשי כוחות הביטחון רק בשל מראית עין, גם אם התביעה סבורה שאין די ראיות נגדם, ואף עלולה ליצור 'אפקט מצנן' אשר סופו להרתיע את כוחות הביטחון והמשטרה מהפעלת כוח, גם כאשר הדבר מוצדק והכרחי במסגרת פעילות מבצעית". לבסוף מציינת הפרקליטות כי "דעת הרוב שגתה בניתוח החלטת מח"ש והחלטת היועץ המשפטי לממשלה בערר, וטעות זו בניתוח גם הביאה למסקנות חריפות בעלות השלכות רוחב".