הלווייתה של כרמית סררו בת ה-30, התקיימה היום (ראשון) בשעה 15:30 בבית העלמין "ארץ החיים" בקרית אתא. סררו נהרגה אתמול בבוקר בהתנגשות עם אוטובוס הסעות סמוך לשפרעם, בדרך לברית המילה של אחיינה, במושב גורן שעל גבול הצפון. סררו הייתה תושבת תל אביב שהותירה אחריה שני הורים ושני אחים מקריית אתא. את הודעת הוואטסאפ האחרונה שלה, שלחה כרמית לדודתה אביבה כשבוע לפני התאונה, בעת שעשתה דרכה אל בית החולים לרגל הולדת אחיינה, "אני יוצאת אליהם עכשיו", כתבה.
"לא ידענו שום דבר על התאונה, חיכינו וחיכינו לה וכשראינו שהיא כל כך מתעכבת, ושכל כך הרבה אנשים נאספו, ערכנו את הברית", סיפרה לוואלה! NEWS הדודה אביבה שמיר, פנסיונרית של משרד החינוך מקריית חיים. "אכלנו ושתינו ואז באה הפצצה עם ההודעה. כזה בום". אביבה סיפרה כי לפני הברית, הזמינה את כרמית להצטרף אליה לנסיעה אל האירוע, וכתבה לה בהודעת וואטסאפ: "היי אני יוצאת לכיוון, אם את רוצה תצטרפי אליי".
אל תפספס
שם הרך הנולד הוא עקיבא שלום, בנם של אחיה גולן ואשתו שובל, בתו של שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף. "כולנו היינו שם, בגורן, גם אמא של כרמית, שהגיעה יום קודם לכן. היא מיהרה לברית. 'סעי בזהירות' ביקשה ממנה אמא שלה ביום שישי. כולנו שם במושב גורן לא ידענו שום דבר. אולי בזכות זה שלא ידענו זכינו בכל זאת לשמוח ללא עננה של עצב על לידת התינוק ועל ברית המילה", סיפרה הדודה אביבה.
"אני שלחתי לה בערך ב-08:10 מסרון, הצעתי לה להצטרף אלי לנסיעה", הוסיפה הדודה. "תשובה לא קיבלתי. בדיעבד אני יודעת שממש אותה שעה עשו הפראמדיקים ניסיונות להחיות אותה. בסרטונים משם אין לי אומץ לצפות. ראיתי את התמונות. התנגשות בין אוטובוס לרכב, איזה סיכוי היה לה בכלל. אין לנו מושג איך זה קרה. המשטרה עוד לא אמרה לנו שום דבר. חיכינו חיכינו וב-12 בא שוטר וקרא לאבא, ואחר כך לאחותי. הכול התהפך ברגע".
דודתה אביבה, שהייתה קרובה אל כרמית, תיארה אותה כמיוחדת, טובת לב וצנועה. "היא הייתה 'זכיית מפעל הפיס של המשפחה', ערכית וגם יפהפייה". היא סיפרה שכשהייתה נכנסת למקום, כולם היו עוצרים את נשימתם. "כובשת. תמיד אמרתי לה שזה כי היופי הפנימי הקרין החוצה. אחת שלא היתה צריכה להתאפר, ילדת בר כזו, טבעית תמיד. כל מי שמכיר אותה יספר את זה". כרמית התגרשה לפני כשנה וחצי, ללא ילדים. "לפחות זכתה ללבוש שמלת כלה. גם הגרוש שלה ומשפחתו יושבים עכשיו ובוכים ובוכים".
"כואב מאד שתמיד אמרנו עליה שהייתה הכי זהירה. דווקא בזה היא נפלה", המשיכה אביבה. "זו אבידה גדולה כל כך לכולנו. 30 שנים היא חיה, 30 שנה של חיים. היה צריך לקרוא לה חיה, היא חיה את החיים".
כרמית עבדה כמהנדסת בחברת ישראכרט. בשירותה הצבאי הייתה טכנאית מטוסים בחיל האוויר בבסיס רמת דוד, ועם שחרורה טסה לטיול ארוך בדרום אמריקה. היא למדה הנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל. דודתה אביבה אמרה עליה שהייתה אחראית, ושהיה ניתן לסמוך עליה בכל דבר. "נכונה לכל משימה. אמה ואחיה דתיים, אבל היא הלכה בדרכה, הייתה ציונית, אהבת הארץ היתה טבועה בה".
