פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תקיפת הבדואים בדרום: "החיילים תקפו בלי שקדמה לכך אלימות מצד האזרחים"

      ביהמ"ש הצבאי האריך את מעצרם של 11 מתוך 13 הלוחמים שתועדו בקטטה עם צעירים בדואים בדרום. בהחלטת ביה"ד שהגיעה לידי וואלה! NEWS נקבע שקיים "חשד סביר לעבירות המיוחסות להם". הלוחמים חשודים בתקיפה ושימוש בלתי חוקי בנשק. הסנגוריה הצבאית: "פעלו כדי להגן על עצמם"

      תקיפת הבדואים בדרום: "החיילים תקפו בלי שקדמה לכך אלימות מצד האזרחים"
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: אסף דרורי

      בית המשפט הצבאי ביפו האריך היום (חמישי) את מעצרם של 11 מתוך 13 חיילי גדוד "נצח יהודה" החשודים בתקיפה בנסיבות מחמירות, שימוש בלתי חוקי בנשק ואיומים. זאת, לאחר שהופץ ברשת תיעוד שלהם במהלך קטטה עם צעירים בדואים בתחנת הדלק בצומת דביר שבדרום. בית המשפט קבע כי שניים מהחשודים יהיו במעצר פתוח ביחידה. במהלך הדיון אתמול שוחרר אחד הלוחמים.

      לפי החלטת בית הדין הצבאי ביפו שהגיעה לידי וואלה! NEWS, על בסיס דיון שארך שעות ארוכות והסתיים בשעה 3:22 בלילה, "חומר הראיות אינו מספק תמונה מלאה לגמרי של הקולות, האווירה, והרוחות ששררו בזירת האירוע", אולם, "די בתמונה שהתגבשה כדי להביא לחשד סביר בעוצמה מספקת לפעילות מרבית החשודים בעבירות המיוחסות להם".

      עוד נכתב כי "למרבה הצער, התמונה העובדתית הנלמדת, לפי שעה, היא של תקיפת חלק מן החיילים את האזרחים ממוצא בדואי מבלי שקדמה לכך אלימות מצד אותם אזרחים. היקף החיילים המעורבים באירוע, העובדה כי אחזו בנשקים ועשו בהם שימוש אל מול התנהלות האזרחים - מאפשר לקבל כסבירה את החלטת גורמי החקירה לבכר גרסת האזרחים לעת הזו ולנקוט בפעולות חקירה כנגד החשודים דווקא".

      תיעוד קטטה בין חיילים לבין צעירים בדואים בתחנת דלק בדרום (צילום מסך)
      תיעוד מתוך הקטטה (צילום מסך)

      בסרטון שהופץ נראים החיילים מחטיבת כפיר מתעמתים עם הצעירים מסיבה שעדיין אינה ברורה. לטענת החיילים, הקטטה החלה לאחר ששבו עם מפקד הכיתה מהלוויה בבאר שבע, לאחריה עצרו לזמן קצר בתחנת הדלק בצומת. לדבריהם, אז הגיעו הצעירים הבדואים ותקפו אותם ובין הצדדים התפתחה תגרה אלימה. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "החיילים חשודים בעבירות של תקיפה בצוותא, איומים ושימוש בלתי חוקי בנשק".

      בית הדין התייחס גם לטענת פרקליטיהם של החשודים, לפיה עבר זמן רב בין פתיחת התיק בנושא במשטרת ישראל ובין המעצר בידי מצ"ח. על כן, הם סברו, כי עילת המסוכנות המיוחסת לחיילים לא עומדת, שכן אם הייתה - הם היו נעצרים בו ביום בו הוגשה התלונה. "אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשמוט את הקרקע תחת ההצדקה לבקשת המעצר", נכתב. "מאז הוגשה התלונה, ביצעו גורמי החקירה שלל פעולות ואספו ראיות שהביאו למסקנה כי יש לחקור את החשודים באזהרה. בתווך זמנים זה ניצבו סוף השבוע וימי החג באופן שהקשה, מטבעם של דברים, להשלים בירורים חקירתיים נחוצים".

      באשר לטענות הפליה ואכיפה בררנית שהועלו בידי נציגי החיילים, קבע בין הדין כי אין לקבלן. "ניכר כי התביעה ביקשה לברור בין הנוכחים השונים בזירת האירוע", נכתב. "נוכחות בזירת האירוע עצמה כשלעצמה אין בה כדי להביא מיניה וביה למסקנה כי מאן דהו מעורב בדבר עבירה, ואף שותפות ספונטנית לדבר עבירה יש לבסס בין אם בראיות ישירות ובין אם על דרך התנהגות. מכל מקום, ההבחנה בין המעורבים השונים בולטת וברורה למקרא חומר הראיות".

      אחד החשודים בתקפית בדואים בדרום 23 באוקטובר 2019 (שלומי גבאי)
      אחד החיילים החשודים בתקיפת הבדואים, אתמול (צילום: שלומי גבאי)

      על פי החלטת בית הדין, פרטי שמותיהם של החיילים אסורים בפרסום. "נסיבות המקרה על פניהן אינן שגרתיות שכן מדובר באירוע אלימות רב מעורבים מצד חיילים לובשי מדים כנגד בני מיעוטים, כאשר מדובר בחיילים הבאים במגע עם אוכלוסייה ערבית במסגרת שירותם. לנוכח מכלול הנסיבות, ואף בראי האפשרות כי המשך העמקת בירור החשדות עשוי להביא לשינוי הסטטוס ביחס לחלק מן החשודים, יש לנהוג בזהירות יתרה טרם פרסום שמם".

      מהסנגוריה הצבאית, המייצגת 12 מהלוחמים החשודים, נמסר כי מדובר באירוע מצער, אשר תחילתו בחילופי דברים בין קבוצת בני מיעוטים שנכחה במקום לבין שני לוחמים. בסנגוריה טענו כי החיילים ניסו למנוע את האלימות, ופעלו מטעמי הגנה עצמית. "כאשר החיילים שנותרו באוטובוס הבחינו בכך שהופעלה אלימות כלפי חבריהם, הם ירדו מן האוטובוס על מנת לחדול את האלימות. במהלך האירוע חשו הלוחמים בסכנת חיים ממשית ואף חששו כי בני המיעוטים נושאים עימם נשק, ולפיכך פעלו על מנת להגן על עצמם".

      עוד אמרו בסנגוריה כי "כבר במהלך הדיון אתמול שוחררו מספר לוחמים ממעצרם. אנו סמוכים ובטוחים כי בימים הקרובים יתברר שאין מקום להותיר מי מהלוחמים מאחורי סורג ובריח".

      עו"ד איתמר בן גביר, שמייצג שניים מהחיילים, מתח ביקורת על החלטת בית המשפט להאריך את מעצר החשודים. "מדובר בהחלטה בעייתית שמשדרת מסר שמותר לפגוע בחיילים. למעשה בדיון, התביעה לא הצליחה לשלול את הטענות של החיילים שהיה שם מי מהבדואים שצעק לעברם 'בוא חייל, אני אדקור אותך', ובנסיבות כאלה, כששולחים למעצר את הילדים הללו רק בגלל שהם הגנו על עצמם ועל אזרחים - זו שערורייה ואני מצר על ההחלטה הזו", אמר בן גביר.

      בדואי שהוכה (אתר רשמי)
      סימנים על גופו של אחד מהצעירים הבדואים לאחר הקטטה

      עורך הדין הוסיף כי "אני מקווה שהתביעה תסתפק בימי המעצר. בית הדין רומז ומציע לרשויות הצבא והמשטרה לבדוק גם את הצד השני, ואני מקווה שבדיקה כזו תעשה ויחקרו תחת אזהרה גם את האזרחים הבדואים, ושבסופו של דבר לא תזדקק כאן עוד הארכת מעצר".

      "הילדים האלו נתנו את חייהם לצבא. עד שסוף סוף יצאו הביתה אחרי שעבדו כל כך קשה בכדי שעם ישראל יוכל לחגוג, באו חבורה של פורעים ותקפו אותם בגלל שהם חיילי צה"ל - ואז למחרת באים לבסיס ועוצרים אותם כי בסך הכול הגנו על עצמם", אמרה אמו של אחד הלוחמים החשודים. "אנחנו מקווים שבית המשפט יבין את הטעות שעשתה המשטרה הצבאית וישחרר אותם".

      אביו של אחד הצעירים הבדואים שהיו מעורבים בקטטה, האשים את החיילים בהתגרות ותיאר את השתלשלות האירועים. "ביום רביעי הבן שלי ביקש ממני את הרכב, ונסע עם חבריו לתחנת דלק לשתות קפה", סיפר האב. "החיילים דיברו אליו ולחבריו לא יפה, קראו לאחד מהם מניאק וערבי מסריח, הרביצו לו ודרכו עליו. הם נתנו מכות לכולם, חלקם נזקקו לטיפול רפואי. הבן שלי הגיש תלונה במשטרה והוא בטראומה בבית".

      האב הכחיש את הטענה כי הצעירים הבדואים היו חמושים בסכינים. "הם לא היו עם סכינים, הגרסה של החיילים לא נכונה. הצעירים הבדואים לא עשו כלום, איפה אנחנו חיים? נניח שהבן שלי עושה משהו לא טוב או זרק אבן - יש חוק, לא מרביצים לו. אני מתכוון לתבוע את הצבא, הדבר הזה לא יעבור בשקט".

      (עדכון ראשון: 09:19)