הבריטית בפרשת המין בקפריסין: "הכריחו אותי לחתום על הודאת השווא, נאנסתי"

הצעירה הבריטית, שהתלוננה שהנערים הישראלים ביצעו בה אונס קבוצתי באיה נאפה, העידה היום (שלישי) בבית המשפט ומסרה לראשונה את גרסתה בפומבי בנוגע להשתלשלות האירועים. בעדותה, הסבירה התיירת מדוע בחרה ב-27 ביולי, עשרה ימים אחרי ליל האירוע, לחזור בה ואחר כך לחזור בה שוב. "הכתיבו לי את הודאתי שאני כאילו חוזרת בי", אמרה מעל דוכן העדים. "הכריחו אותי לחתום על הודאת השווא הזו. אני נאנסתי, ממש כפי שמסרתי למשטרה" כמו כן, היא התייחסה למסרונים ששיגרה מחדר החקירות ובהם דיווחה לקרובים וחברים על אודות הלחץ המופעל עליה.

בבית המשפט העיד גם סמל מריוס כריסטו ממשטרת קפריסין, החוקר הראשי בתיק החשד לאונס ומי שבסופו של דבר באישון לילה אחד גבה את הודאתה של הבריטית שלכאורה בדתה את הסיפור, כנקמה על כך שצילמו אותה. כריסטו אמר בבית המשפט כי היא "סיפרה לנו שנאנסה בגיל 13 על ידי חבר קרוב. אמרה את זה כדי להסביר שהיא סובלת מפוסט-טראומה מאז ושהיא לא יודעת להבחין בין מין בהסכמה או לא. אחר כך חזרה בה מזה".

צוות ההגנה סבור שעדויות השוטרים והעובדת הסוציאלית היום היו מתואמות, שלא לומר שקריות. הם לא מאמינים להשתפכות כביכול בעניין האונס בגיל 13, שלדבריהם לא היה ולא נברא. צוות ההגנה אמרו לוואלה! NEWS כי "היא לא סיפרה לחוקר בשום שלב על אונס כזה ולא היה אונס כזה".

התביעה הגישה דוח מסכם של סריקת 11 הטלפונים שתפסה מ-12 הנערים. השופט קיבל לידיו מעד התביעה שהוא מומחה טלפונים של המשטרה, את כל האודיו והוידאו מהסלולריים. מומחה הטלפונים מסר כי ישנו וידאו אחד שרלוונטי והוקלט בליל האירוע. השופט ביקש להציג אותו והסניגורית התנגדה. השופט הסכים שלא יוצג באולם ושרק ישאלו עליו שאלות.

בהמשך באו טיעוניהם המשפטיים של הסנגורים, זאת במסגרת "משפט זוטא", בו למעשה טוענים הסניגורים עורכי הדין המייצגים אותה כי אותה הודאה בתלונת שווא שחתמה עליה בפני החוקר מריוס אינה ראייה קבילה. המשפט יתחדש מחר בשעה 11:00, בחקירה נגדית שלה על ידי התביעה.

את הבריטית מייצג עו"ד מייקל פולק, ממייסדי ארגון "צדק בחו"ל" עם דייויד סווינדל, לשעבר בכיר בבולשת של משטרת סקוטלנד שעבד בעבר על פרשות סבוכות שהובילו למשפטי רצח מפורסמים, ודייויד וולטרס, לשעבר דיפלומט בכיר. גם בימים אלה הצוות הזה עובד לצדם של בריטים אחרים שנקלעו לצרות משפטיות הרחק מארצם. הוא מודה שהתיק הזה הביא לארגון עניין רב, אולי יותר מכל תיק אחר שטיפלו בו עד היום.

"ברור שהחוק פה הוא החוק הקפריסאי, אבל החוק הבריטי ישים פה גם כן", סבור עו"ד מייקל פולק המכיר את האתגרים שלו מחוץ לבריטניה. כך למשל, הוא כלל לא משוכנע שיתאפשר לו להעיד פסיכולוגית באמצעות שיחת וידאו, כמקובל מאד באנגליה. "הצעירה מדווחת כי היא סובלת מלקות פוסט-טראומה, ויש סבירות גבוהה יותר שמי שסובלת מתסמונת זו תחזור בה מגרסתה כשמופעל עליה לחץ, ולו רק כדי לצאת מהסיטואציה הקשה בה היא מצויה. אנחנו חשבנו שפשוט יקבלו את הדוח שלה, אבל הסתבר שהתביעה רוצה לחקור אותה חקירה נגדית, מה שכמובן בסדר מבחינתנו, אלא שמדובר בפסיכולוגית עסוקה מאד ‏פעילה באירלנד ובאנגליה והשבוע היא אמורה בכלל להיות באירלנד".

לדבריו, "מה שאנחנו מנסים לעשות זה לסדר שידור וידאו שלה מבית משפט באירלנד לבית המשפט בקפריסין. שמעתי שהתביעה הקפריסאית מתכוונת להתנגד לזה, ממש אין לי מושג על איזה בסיס. לי זה נשמע אבסורדי, כשיש מומחה שנמצא חמש שעות מכאן. באנגליה אנחנו משתמשים בטכנולוגיה הזו כל הזמן, לא אחת גם שוטרים מעידים בדרך זו. אבל כדי שהעניין הזה לא יהווה עילה לעוד עיכוב, התחלנו בינתיים כבר להכין את מה שכרוך בשיחת וידאו כזו".

הוא משוכנע שהצעירה הבריטית דוברת אמת. בתום הדיון הראשון במשפט, הוא אמר בביטחון רב מחוץ לבית המשפט: "אירע אונס". בשיחה עם וואלה!NEWS הוא הבהיר כי "כל הראיות מסביב למעשה תומכות בצעירה. כך למשל, הראיות כיצד הצעירים התנהגו לפני האירוע, הראיות כיצד הם התנהגו לאחריו, העדויות של חברותיה לגבי איך הם היו ואיך הם התנהגו. חוץ מזה, יש המון עדויות מהחובש שראה אותה מיד אחרי האירוע, שלא ניתן היה להרגיע אותה, שהיא הייתה על סף שבירה, וחוץ מזה גם העדויות לגבי השינויים בהתנהגותה כאדם אחרי האירוע לעומת איך שהתנהגה לפניו. כל הדברים האלה מעידים שמֿשהו קרה איתה בערב הזה, שלא היה בהסכמה. היא תעיד אודות מה קרה איתה כשנגיע למשפט העיקרי, בתום משפט הזוטא בעניינים המקדמיים".

עורכי הדין של הנערים הישראלים הביעו אמון במשטרה הקפריסאית שתגיע לאמת. לא ברור האם הם עשו זאת כטקטיקה והאם יש לכך קשר לשחרור הישראלים. עם זאת, קשה להתווכח עם כך שצוות ההגנה של הצעירה הבריטית נוקט בדרך אחרת - ומתנגח באופן הטיפול של המשטרה במקר, תוך שהוא מבקר את רמת המיומנות שלה ואת מניעיה.

פולק מזכיר שגם לנערים הישראלים היו טענות רבות במהלך מעצרם. "ראיתי דיווחים בתקשורת שהצעירים הישראלים התלוננו שהשוטרים המקומיים תקפו אותם, הרביצו להם, שברו לאחדים מהם את האף", הוא אמר. "אני לא יודע אם מישהו חקר את התלונות האלה, אבל או שהמשטרה הקפריסאית משתמשת באלימות נגד עצורים, וזה על פי הצעירים הישראלים, או שהצעירים הישראלים שיקרו גם לגבי זה".

פולק הוסיף כי "התקשורת הישראלית בעצמה ראתה את התנהלות החקירה הזו. עם זירת פשע שלא מבודדת ומאובטחת, שנותרות בה ראיות, שיום אחרי האירוע מסתובבים בה אנשים באופן חופשי, עם חשודים שניתן להם לעזוב את קפריסין לפני שמסרו את גרסתם, עם טלפונים שנתפסו ולא נפרקו. אני לא חושב שמישהו יכול לומר שהדברים נעשו כראוי בחקירה הזו אפילו באופן בסיסי. אפשר לדמיין שבישראל זירה הייתה מופקרת ככה? יש כל כך הרבה דברים שהחוקרים היו יכולים לעשות והם פשוט לא עשו".

איש אינו יודע לומר אם המשטרה הקפריסאית יצרה קשר עם משטרת ישראל או עם הסקוטלנד יארד במהלך החקירה של אירוע האונס. למשל, בניסיון לאתר את אותן שלוש דמויות שהותירו ממצאי DNA על פניה של הצעירה הבריטית, ושלא ניתן היה להתאים אותם לאף אחד מ-12 הנערים שנעצרו.

במהלך מעצרם, החוקרים הקפריסאים גם אמרו שלפחות בעניין אחד הם יצטרכו לפנות לאינטרפול. גם פולק אינו יודע אם נוצר מגע עם משטרות מחוץ לאי. "אפילו לא היה מסדר זיהוי", הדגיש פולק. "עניין רגיל ובסיסי בחקירה הוא כשאתה רוצה לאמת או לשלול את מעורבותם של חשודים. אתה עושה מסדר זיהוי. זה היה מאפשר לסנן מי קשור, מי היה בחוץ, מי לא קשור בכלל. כשמבקרים אותה על זה שהכניסה לצרות כאלה שלא היו מעורבים כלל, צריך לבדוק אם הם עשו חקירה נאותה או לא. איך הם שכחו בכלל לעשות מסדר זיהוי? זה לא איזו פעולת שיטור 'היי-טקית'. זו הפעולה הפשוטה ביותר של משטרה".

פולק העביר ביקורת על עורכי הדין הישראלים שייצגו את הנערים העצורים. "עורכי הדין הישראלים הוציאו הרבה אינפורמציה שפשוט לא הייתה נכונה ופשוט הייתה הכפשה. התקשורת הישראלית מיד לקחה את זה ורצה עם זה בלי לשאול שאלות. למרבה השמחה, התקשורת הישראלית כעת הפסיקה עם זה ואומרה: רגע, בואו נסתכל בפרשה. במידה מסוימת, התקשורת הישראלית מבקשת אולי לכפר על מעשיה ולבחון את ההתנהלות של הנערים. אבל בתחילת סיקור הפרשה, אכן ההכפשות שהוציאו עורכי דין פשוט חזרו עצמן, מה שיצר את האפקט של איך הציבור התייחס לפרשה".

למרות הטענות שלפיהן הבריטית בדתה את האונס הקבוצתי, כחלק מתופעה של תיירות שלכאורה מתלוננות על אונס בעבור בצע כסף, אמר פולק כי "היא לא קורבן עבר של אונס והיא מעולם לא תבעה על אונס. אלה עוד הכפשות, ספין מגוחך ששתלו גם בתקשורת הישראלית, שרצה עם זה בלי שום בדיקה לעניין לחוסר האמת שבזה. בבריטניה אין בכלל מין סידור כזה לתבוע בגין מעשי פשע שאירעו מחוץ למדינה. יש עוד כל מיני כאלה הכפשות אבל אני לא רוצה להיכנס לכל אחת מהן כיוון שזה סתם נותן להן יותר מדי תשומת לב".

עם זאת, הוא הדגיש כי "מה שהיה הוא שהיא יצאה מהמלון והחברים שלה לקחו אותה למרפאה. מה שהיה הוא ישראלים שברחו החוצה. מה שהיה הוא חובש שראה איך היא נראתה ואומר שהוא מאמין שהיא נאנסה. מה שהיה הוא שהיא אפילו לא נתנה לו להתקרב אליה ושהוא מי שהתקשר בסופו של דבר למשטרה, אפילו לא היא. כולם ראו את זה בטלוויזיה".

"מה שלא ראו הוא מישהי שיושבת בחדר ומחשבת כמה כסף היא תעשה מזה ואיך היא תתבע את הביטוח", הוסיף. "אני לא חושב שאפילו הקפריסאים מאמינים בזה. בכל אופן, לא אלה שאני מדבר איתם. אולי מישהו מהמקורות הממשלתיים אחראי להפצת הספין הזה, אבל אף אחד לא ממש מאמין לזה. עובדה היא ששורה של ארגונים קפריסאים הוציאו לפני מספר ימים הצהרה שכל ההליכים האלה כנגד הצעירה אינה ראויים והיא לא צריכה כלל לעמוד לדין".

פולק לא מרגיש בנוח להפנות אצבע מאשימה לרשויות בקפריסין, אך אמר כי "צריך לפנות אליהן. האם הייתה כאן התערבות שלטונית? את זה צריך לבדוק עם הרשויות. ברור שיש כאן לחץ 'לטאטא את הכול מתחת לשטיח' בגלל המוניטין של איה נאפה ובגלל האינטרס העסקי להמשיך ולקבל תיירות צעירים. אני חושב שהייתה כוונה לסיים את העניינים כמה שיתר מהר כדי לחזור לעסקים האמיתיים ולשווק את איה נאפה כמקום כיפי ובטוח שהורים יוכלו לשלוח אליו את הילדים שלהם". לדבריו, המחשבה הייתה "נגיש כנגדה כתב אישום, נביא אותה להודות באשמה באמצעות עורך דין קפריסאי שאומר לה: 'תודי ונוציא אותך מהאי, ייתנו לך קנס קטן ובזה הכול ייסתיים וקפריסין תהיה מרוצה וכולם יהיו מרוצים'".

פולק הוסיף כי "למרבה המזל אימא שלה התקשרה איתי. הסתכלתי על התיק, דיברתי איתה וראיתי שזה יהיה חוסר צדק משווע נגדה להודות באשמה בעבירה הזו כיוון שהיא לא אשמה בה. חוץ, מזה יהיו לכך השפעות עתידיות על חייה כמו לכל אחד שמורשע בעבירה פלילית, כמו למשל עבור מי תוכל לעבודה לאיזה ארגונים תוכל להצטרף ועוד".

כשפולק נשאל למצבה של הצעירה הוא השיב: "מה שברור הוא שהיא לא רוצה להישאר פה יותר. היא רוצה ללכת הביתה. היא הייתה בכלא יותר מארבעה שבועות, והיא סובלת עדיין מההשפעות של אחרי הפשע. היא רוצה הביתה, אבל היא גם רוצה צדק במשפט הזה. אז צריך להבין את הרציונל שלה לומר: 'אני חפה מפשע', ולהוכיח את זה בבית משפט. גם אם זה אומר להישאר כאן בינתיים".

פולק אופטימי, אבל לא יותר מדי. הוא יודע שהוא מנהל משפט בבית משפט קפריסאי נגד המוניטין של המשטרה המקומית, וכן נגד המוניטין הלא מעורער של אחת מעיירות הנופש הפופולריות ביותר באי, עם שאיפות להפוך תוך שנים ספורות לאחד מיעדי הנופש הפופולריים ביותר באירופה.

הוא אומר שההגנה תעשה את הטוב ביותר עבור הצעירה ומשוכנע שהראיות אכן יעבדו לטובתה, במיוחד אלה המוכיחות כי הודאתה אינה קבילה. עם זאת, הוא גם מבטיח לראשונה שיערער: "אנחנו מוכנים. אני לא חושב שנרים ידיים וניכנע אם לא ובית המשפט יפסוק כנגדנו".

התקשורת הבריטית החלה אף היא לגלות עניין רב יותר בפרשה מאז שהתחלפו היוצרות. אם בקפריסין סברו שניתן יהיה לסגור את הפרשה בסגירת התיק כנגד הנערים, שחרורם ממעצר והעמדתה לדין של הצעירה כפי שטוען עורך דינה, מבחינת הבריטיים זה ממש לא קרה. כעת הבריטים עוקבים מקרוב אחרי תלונות התיירת שהעזה להגיש תלונה על אונס בעיירת הנופש הידועה בין היתר כיעד לתיירות אלכוהול ומסיבות בריכה משוחררות של תיכוניסטים, סטודנטים וצעירים אחרים מרחבי העולם.

(עדכון ראשון: 10:43)