פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לקראת פתיחת השנה האקדמית: אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד הנדסה

      מנתונים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה עולה כי יותר מ-50 אלף סטודנטים בישראל לומדים בתכניות להנדסה, מדעי מחשב ומתמטיקה. מנגד, נרשמה ירידה בלימודי מנהל עסקים ומשפטים שנחשבו למבוקשים בתחילת העשור. "נחושים לקדם את היזמות ולשלב בין האקדמיה לתעשייה"

      היום הראשון ללימודים באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, אוקטובר 2018 (ראובן קסטרו)
      שנה שנייה ברציפות שלימודי הנדסה עקפו את מדעי החברה. סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון (צילום: ראובן קסטרו)

      לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תש"ף, המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) פרסמה היום (רביעי) את תחומי הלימוד המבוקשים ביותר לתואר ראשון על ידי סטודנטים בישראל בשנה החולפת. מהנתונים עולה כי יותר מ-50 אלף סטודנטים - אחד מכל ארבעה - לומד בתכניות להנדסה, מדעי המחשב והמתמטיקה. לעומת זאת, נרשמה ירידה בלימודי מנהל עסקים ומשפטים.

      בשנת תשע"ט למדו באוניברסיטאות ובמכללות כ-190,648 תלמידים. זוהי שנה שנייה ברציפות שלימודי הנדסה (35,041) עקפו את לימודי מדעי החברה (34,324). לאורך עשרות שנים מדעי החברה נחשבו למסלול הלימודים המבוקש ביותר. לשם השוואה, בשנת תש"ע למדו במדעי החברה כ-41,171 תלמידים.

      פילוח סטודנטים לתואר ראשון לפי תחום לימודים (עיבוד תמונה)

      עוד עולה מהפילוח כי תוך עשור חל זינוק של 80% במספר הסטודנטים למדעי המחשב. בשנת תשע"ט 16,780 סטודנטים למדו מדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) לעומת 9,122 בלבד בשנת תש"ע. עלייה נרשמה גם בלימודי ההוראה והחינוך: בשנת תש"ע למדו 22,502 סטודנטים את התחום, ובשנת תשע"ט מספרם עלה ל-31,683.

      לאורך העשור חלו ירידה של 20-25% במסלולי משפטים ומנהל עסקים שנחשבו בתחילת העשור ללימודים מבוקשים. מספר הסטודנטים למשפטים ירד מ- 15,790 בשנת תש"ע ל-12,223 בשנת תשע"ט, ואילו מנהל עסקים ירדו משיא של 23,232 סטודנטים בשנת תשע"ג ל-18,711 בלבד בתשע"ט.

      מגמת ירידה נוספת נרשמה בתחום מדעי הרוח, כאשר השיא היה בשנת תשע"ג אז למדו כ-14,248 סטודנטים ובשנת תשע"ט למדו באותה מגמה 10,698 תלמידים. במל"ג עובדים על תכנית לקידום מדעי הרוח, לרבות שילוב עם תחומי לימוד אחרים.

      "הצלחנו לחולל מהפכה"

      במועצה מדגישים כי השינויים הטכנולוגיים מחייבים את העולם האקדמי לעשות את ההתאמות הנדרשות, ובמקום החלוקה המסורתית לפקולטות השונות, האקדמיה פועלת לשבירת מחיצות וליצירת מסלולי לימוד רב-תחומיים אשר יקנו כלים מגוונים לבוגריה. כך למשל סטודנטים למדעי המחשב, מדעים מדויקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד.

      סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אדו פרלמן, תיאר כי "העשור האחרון התאפיין בגידולים משמעותיים של סטודנטים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב לצד ירידה בלימודי משפטים ומנהל עסקים. מגמות אלו נובעות, בין היתר, מכוחות השוק לצד קידום התכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההייטק. בקרוב נשלים את התכנית לקידום מדעי הרוח, ובמסגרתה נפעל גם לשילוב מדעי הרוח בתחומי לימוד אחרים והנגשתם לסטודנטים רבים".

      יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה כי "הנתונים החדשים מלמדים שעמדנו במשימה ובזכות התמריצים למוסדות והרחבת התשתיות הצלחנו לחולל מהפכה במסלולי הלימוד בישראל - סטודנטים רבים בוחרים באתגר של לימודי ההייטק. מדובר בשינוי משמעותי במערכת האקדמית שיש לו השפעה רבה גם על הכלכלה הישראלית. בשיתוף המוסדות אנחנו נחושים להמשיך את המגמה, לקדם את היזמות והחדשנות בישראל ולשלב בין האקדמיה לתעשייה".