פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האב הבן ורוח הנשיא: איום טראמפ על אוקראינה - עלול לפגוע דווקא בביידן

      אף על פי שהרפש דבק גם בו חשיפת שיחתו עם נשיא אוקראינה, הרי שבמציאות הפוליטית הדבר פחות משמעותי עבור טראמפ. לעומתו, הדמוקרטים חוששים שבמציאות בה האומה עייפה מעוד חקירה נוסח מולר, הדבר ייפגע אנושות בביידן המוביל במדד הפופולריות על טראמפ

      האב הבן ורוח הנשיא: איום טראמפ על אוקראינה - עלול לפגוע דווקא בביידן
      צילום: רויטרס

      חקירות מולר בארצות הברית, במסגרתן נבדק אם הנשיא דונלד טראמפ עמד בקשר עם רוסיה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, נמשכה כשנתיים. אין מלבד הגרעין הקשה של מעריצי טראמפ מישהו שמטיל ספק בכך שרוסיה אכן התערבה לטובת טראמפ, והשאלה היחידה שנשאלה היא עד כמה אנשי המטה שלו ידעו על כך והזמינו את אותה התערבות. מולר מצדו, לא הצליח להוכיח את החשודות מעל לכל ספק, אך גם לא להפריך. כעת, עבור כל מי שהתגעגע לאווירת הספינים - ייתכן שהשידור החוזר צפוי להגיע בקרוב.

      אלא שהפעם התמונה שונה. זה לא המידע או רף ההוכחה, שבאופן פרדוקסלי כנראה קל יחסית להוכחה כעת, אלא שאמריקה פשוט עייפה מכך - מהדיון על החקירה ואם בכלל תוביל להליך הדחה, והמפלגה הדמוקרטית כלל לא בטוחה שהיא רוצה להתחיל הליך כזה, כשברור לחלוטין שהרפובליקנים יסגרו שורות סביב הנשיא - ועצם העיסוק מסוכן, ודאי בשנת בחירות.

      הפעם על הפרק - טענות שהובאו בין השאר בידי אדם מקהילת המודיעין האמריקנית, שהמידע הגיע אליו מתוקף תפקידו. על פי אותן טענות נשיא ארצות הברית טראמפ שוחח בטלפון לפני כמה חודשים עם נשיא אוקראינה שנכנס לאחרונה לתפקידו, וביקש ממנו לחקור את בנו של ג'ו ביידן, הנטר ביידן, המעורב באינטרסים כספיים באוקראינה.

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואשתו מלאניה מקבלים את ראש ממשלת אוסטרליה בבית הלבן. 21 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      עייפים מחקירות. נשיא ארה"ב טראמפ, היום (צילום: רויטרס)

      הבקשה, כך על פי הדיווחים, הייתה בסגנון הבקשות של ויטו קורליאונה - כלומר טראמפ הגיש לנשיא ולדימיר זלנסקי הצעה שהוא לא יכול לסרב לה, ואף חזר עליה שמונה פעמים. הדיווחים נחלקים בשאלה אם נושא הסיוע האמריקני לאוקראינה בסך 250 מיליון דולרים, שהוקפא בידי הממשל לפני השיחה, עלה בשיחה במפורש או רק במשתמע. בכל מקרה ברור ששני הצדדים לשיחה - וזלנסקי הרבה יותר מטראמפ - היו מודעים לסיוע, ולמשמעותו.

      טראמפ מכחיש. הטיעון להגנתו הוא שנאמין לכך שהוא לא היה מנהל שיחה באופן כזה כשהוא יודע שמאזינים לה גורמים נוספים. ייתכן. בשלב זה טראמפ טוען שהוא עושה הכל למען האינטרסים האמריקניים. אך עם זאת, דבריו אינם מתואמים עם עורך דינו רודי ג'וליאני: על פי תיאור השיחה טראמפ ביקש מזלנסקי להיות בקשר עם ג'וליאני - ועורך דינו של הנשיא למעשה אישר את קיום השיחה ותוכנה, והגן עליה.

      ג'ו ביידן מועמד דמוקרטי לנשיאות וסגן נשיא ארצות הברית לשעבר בכנס להט"ב באיווה, 20 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      מעורב בנושא האוקראיני. ביידן, היום (צילום: רויטרס)

      איש קהילת המודיעין פנה לגורמים מעליו, הודיע להם על הנושא וביקש הגנה כחושף שחיתויות. מבקר קהילת המודיעין אטקינסון הגדיר את הנושא דחוף - כלומר דבר המחייב דיווח לקונגרס. אלא שבראש קהילת המודיעין האמריקנית כבר לא עומד דן קואטס, רפובליקני הגון שרואה את טובת המדינה ולא רק טובת המפלגה או אף טובת נשיא ארצות הברית. כעת בתפקיד מנהל המודיעין הזמני הוא מגווייר, מינוי של טראמפ הנחשב עושה דברו של טראמפ - המסרב להעביר את הנושא לדיון בקונגרס.

      אלא שבדומה לבחירות בישראל, גם בארצות הברית נפוצה התופעה הנהוגה בשיח הפוליטי. כל טענה נגד המנהיג הפופולרי נענית בידי אנשי ה"בייס" בטענה נגדית: מדוע לא חוקרים את X בצד השני.

      עוד חקירה רק תזיק

      תומכיו של טראמפ, נניח ג'וליאני, יטענו כי נשיא ארצות הברית מבקש מנשיא מדינה הידועה לשמצה בשחיתות הפושה בה שיחקור פרשה שבה מעורבת משפחתו של מועמד בולט לבית הלבן, זאת כדי לוודא שהשחיתות האוקראינית לא משפיעה על וושינגטון. שרדיפת יושר וצדק הייתה בראש מעיניו.

      אלא שמתנגדיו מזהים שני עניינים מרכזיים - הראשון והמובן מאליו הוא ניסיון חיסול בוטה של המועמד המוביל מול טראמפ, להדביק אליו לכלוך. השני - ומבחינת החוקה החמור בהרבה --הוא רתימת מדיניות החוץ האמריקנית לטובת אינטרסים אישיים. שיעבוד מדיניות החוץ האמריקנית לצורך פוליטיקה פנימית. זה, באופן עקרוני, אמור היה להוביל לחקירת מולר נוספת - שלא תתרחש כנראה. כי לאף אחד אין כוח וחשק.

      זה נשמע מגוחך, אבל כעת הדמוקרטים חוששים מעוד חקירה שתזיק להם. בשבוע שעבר חלקם עלו על בריקדות והחלו לדבר על שימוע הדחה לשופט העליון ברט קאוואנו בעקבות דיווח בניו יורק טיימס - דיווח שהעיתון הנכבד נאלץ לתקן. הם חוששים מהנשורת הפוליטית.

      טראמפ דוחק בכולם לחקור את קשרי משפחת ביידן עם אוקראינה. וייתכן שיש מה לחקור, ושוב, יש הד בסיפור הקשרים האלה גם לפרשיות עבר בישראל: תשלום יפה, יפה מאוד לבן כדי להגיע אל האב.

      נשיא אוקראינה הנבחר זלנסקי בטקס השבעתו, 20 במאי 2019 (רויטרס)
      נותר באמצע. זלנסקי (צילום: רויטרס)

      בהיותו סגן נשיא בממשל אובמה, ג'ו ביידן היה מעורב בנושא האוקראיני. הוא דחק בממשל לסייע לאוקראינה, שהתמודדה עם כיבוש וסיפוח קרים בידי רוסיה, ומלחמה נגד בדלנים פרו רוסים בסיוע רוסי במזרח המדינה. הוא גם הפעיל לחץ על ממשלת אוקראינה לפטר את התובע הראשי - לטענתו בשל שחיתותו, וניסיונו לסייע לאינטרסים מושחתים. עם זאת, ייתכן שפיטורי המושחת, לכאורה, סייעו לביידן הבן שחברתו ניצלה מהשתלטות של אינטרסים עליה, בחסות החוק.

      לכאורה ביידן טראמפ עשו אותו הדבר: התערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה. השאלה הגדולה היא אם הדבר נעשה כקריאה למדינה לשנות את דרכיה - או סחטנות ושיעבוד מדיניות החוץ לצורך זה.
      אי אפשר שלא להזכיר את רוסיה בהקשר הזה. האינטרס הרוסי הוא שארצות הברית בפרט והמערב בכלל יזנחו את אוקראינה. כך רוסיה תוכל לספח בפועל, אם לא כחוק, את החלק המזרחי של אוקראינה.

      אם טראמפ מנע סיוע צבאי מאוקראינה, אם הוא מתכוון לזנוח את המדינה, ולא משנה כרגע מאיזה מניע - זה בהחלט לטובת פוטין. ובהתחשב בנושא המעורבות הרוסית בבחירות 2016 פעולה של הנשיא טראמפ שלכאורה מנוגדת לאינטרס האמריקני אך בהחלט לטובת האינטרס הרוסי היא בעייתית. מאוד.

      האיום הגדול ביותר על טראמפ

      הפרשה פוגעת בביידן כפי שטראמפ כמובן כיוון. ביידן כרגע הוא המועמד המוביל בקרב הדמוקרטים. יתרה מכך, טראמפ הפסיד לו ב-70 סקרים שבחנו את מידת הפופולריות של השניים. כרגע הוא נתפס כאיום הגדול ביותר על טראמפ.

      ולמרות זאת, הדמודקרטים חוששים - מנושא הגיל המבוגר של ביידן, נטייתו למעוד בלשונו, והצבעות העבר שלו בסנאט. ואם יתברר שהוא מעורב בשערורייה זה יפגע בו בפריימריז הדמוקרטים, ואולי גם מול טראמפ בהתמודדות הגדולה. בכל מקרה משהו ידבק בו.

      אף על פי שהרפש דבק גם בטראמפ, שכן איים על מנהיג זר בשיתוף פעולה עם עורד דין פרטי נגד יריב פוליטי, הרי שבמציאות הפוליטית - הדבר פחות משמעותי עבור נשיא ארצות הברית. נאמניו לא יאמינו לשום טענה כלפיו. הכל פייק ניוז של הדיפ סטייט, והאחרים מאמינים לכל טענה עליו. בכל מקרה הנושא הזה יפגע בו פחות.

      זו אינה הפעם הראשונה שבה אינטרסים פוליטיים ומדיניים מסתבכים זה בזה. שלובי לטובת מדינה זרה משכנע אנשים שזו בעצם לא טובת אותה המדינה או הלוביסט, אלא טובתה של ארצות הברית. אך ההבדל הפעם נעוץ במניע: כשהממשל האמריקני הטיל עיצומים על רוסיה, חוק מגניצקי הידוע, זה נועד לאותת לממשל הרוסי להפסיק את השחיתות הבוטה והאלימה. זה, אולי, מה שניסה ביידן לעשות באוקראינה - להנהיג כללי משחק אמריקנים שקופים במדינה מושחתת הרוצה סיוע מהמערב. מה שטראמפ ניסה לעשות - על פי הטענה של אותו איש מודיעין אלמוני היה דבר אחר לגמרי.

      נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בביקור בדגסטן ב-12 בספטמבר 2019 (רויטרס)
      האיום האמיתי. פוטין (צילום: רויטרס)

      הפרשה הזו רק בתחילתה. ניתן להעריך כי היא תיבלע בים הפרשות האופף את וושינגטון בזמן ממשל טראמפ, ותישאר כהערת שוליים - מבחינת הנשיא. מבחינת ביידן היא יכולה להיות מה שישכנע בוחרים דמוקרטים שמועמדותו מסוכנת מדי - או אולי, בהפוך על הפוך - שאם הנשיא חושש ממנו עד כדי כך אולי דווקא הוא האדם המתאים ביותר להתמודד איתו.

      ובאמצע עומד זלנסקי, המאמץ כעת את מוחו ומנסה להבין את מי כדאי לו להכעיס פחות במערב - את טראמפ המכהן או את ביידן והדמוקרטים שאולי יגיעו לבית הלבן בעוד שנה ושלושה חודשים, בזמן שבמזרח נמצאת הסכנה האמיתית: האדם המתכנן את מהלכיו מהקרמלין.