בסמוך למסגד הגדול של ג'סר א-זרקא השתתפו אמש (שבת) כמה מאות בעצרת חירום המתקיימת על רקע האלימות הרצחנית הגואה בחברה הערבית. שישה קרבנות נרצחו השבוע. אחד מהם מוראד חליל עמאש, תושב הכפר ובוגר התיכון המקומי, בן 19 שנורה למוות בלילה שבין יום שלישי ליום רביעי, ככל הנראה מכדור שנועד בכלל למישהו אחר.
דגלים שחורים ותמונתו בין תמונות 25 הנרצחים בשנים האחרונות מבני הכפר, זו התפאורה לנאומים חוצבי להבות שנישאים כאן בפני כמה מאות אנשים, רובם ככולם תושבי הכפר. עוד כמה עשרות נשים מאזינות אף הן, מחצר סמוכה שמעבר לרחוב הראשי. בין הנואמים, השיח מוראד עמאש, ראש המועצה המקומית ג'סר א-זרקא וג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא.
במסר של המפגינים בכל ההפגנות האלה יש קריאה פנימה לחברה הערבית להוקיע את האלימות ובכלל אחזקת נשק ואמצעי לחימה וסחר בהם, אבל בעיקר דרישה מהממשלה, המשרד לביטחון פנים והמשטרה לעשות יותר למיגור התופעה. בחברה הערבית יש תסכול רב שבשורה התחתונה המנהלת שהקימה משטרת ישראל לטיפול בחברה הערבית, הביאה לאפס תוצאות בשטח.
עוד בוואלה!
ראש המועצה המקומית ג'סר א-זרקא אמר במהלך ההפגנה כי "האמת היא שקמה תחנת המשטרה כל התושבים שמחו, כי אם משטרת ישראל תפעיל את סמכותה היא תמגר את הפשע והאלימות. אבל זה לא קרה ואנשים עדיין אלימים ועדיין יורים בחתונות. אני לא אומר שהמשטרה לא עשתה שום דבר. הם עשו כל מיני פעילויות אבל זה לא מיגר את תופעת הנשק והפשיעה. מי שבא לכאן, הגיע לקחת אחריות. להתחיל לחנך את הילדים לסובלנות, להגיע לכל ילד שרע לו ולהגיע לקבוצות של הפשע עצמם ולהוציא אותם מהמעגל הזה. אנחנו דורשים שהמשטרה תיכנס לזה".
חליל עמאש, אביו של מורד עמאש: "אחרי החתונה של בת של אח שלי, אמרתי לו מוראד לך תבוא מהר. הלכתי לישון וברבע ל-2 משהו כזה דפקו על הדלת ילדים של אח שלי שגרים למעלה, עניתי להם ושאלתי מה קרה והם אמרו מורד קיבל ירי. פתאום אשתי התעוררה אמרתי לה קומי הבן שלך נהרג, ישר ידעתי. עד היום אני לא יודע מי הרג את הבן שלי. צריך לבדוק את הכפר טוב טוב. משטרת ישראל חייבת לבדוק. מי שייתפס עם נשק שיתנו לו מאסר של 10 שנים, גם לי".
ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאווה שהגיע גם הוא להפגנה התייחס לאלימות במגזר ואמר כי "איבדנו חמישה אנשים רק בסופש הזה. פשוט קטסטרופה ואנשים הלכו לכל האירועים האלה, כי יש סוג מסוים עם כל הרצון להיות מעורבים גם אחרי הבחירות. יש מצב של תסכול כללי ושצריך לעודד את האנשים לא להתאייש. מנסים לייאש אותנו ולגרום לנו להתסגר. ואני חושב שהאחריות של כל אנשי הציבור בחברה הערבית שחייבים להוציא את האנשים לרחובות. צריך לגרום לשב"כ ולמשטרה לעבוד ולחפש את הנשק, ולהכניס את העבריינים לכלא, כך נטפל בבעיה מהשורש".
במגזר הערבי תולים את האשמה במשרד לביטחון פנים, שלדבריהם אינו פועל כנדרש על מנת למגר את התופעה. "המשטרה קיבלה תוספת של חצי מיליארד שקל להילחם באלימות - כלום לא קרה" . אומרים גורמים בחברה הערבית. "זאת מדיניות שליטה שמלווה השב"כ". ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת תקף ואמר כי "השר לביטחון פנים נהיה לשר לביטחון פנים של היהודים בלבד. במדינה מתוקנת הוא לא היה נשאר בתפקידו יום אחד נוכח כישלון מהדהד זה".
"הכפר הזה הפך להיות שיקגו, אנחנו רק סופרים כאן קרבנות", אומר בתסכול סמי עלי, יו"ר הוועד העממי של ג'סר א-זרקא - שם נחנכה במעמד ראש הממשלה, השר לבטחון הפנים ומפכ"ל המשטרה תחנה לפני כשנתיים. "המשטרה נכשלה במילוי תפקידה וחייבת לצאת החוצה מהכפר. התחנה הזו שהקימו והשתילו בתוך היישוב לא עשתה כלום. מאז הקמת התחנה אנחנו רק רואים עליה בגילויי האלימות והפשיעה בתוך הכפר".
על כן, קורא עלי לפתרון רדיקלי: "צריך מרי אזרחי בתוך הישוב. לצאת לרחוב, לסגור צירים מרכזיים בשביל שהממשלה והמדינה ישימו לב למה שקורה בתוך הכפר ויתחילו לקחת אחריות לטפל בכל הנושאים, גם בדברים אחרים כמו מצוקת הדיור והעוני והמצור שאנחנו חיים בו הרבה שנים ושיוצר גם פושעים וגם בעיות אחרות ומצוקות". לדבריו, "ההנהגה הערבית צריכה להסלים בנושא הזה, לא רק להיאבק בצורה מסורתית, לא רק הפגנות ועצרות מחאה ותהלוכות ואוהלי מחאה. צריך להשבית את הרשויות המקומיות בחברה הערבית לשבוע או יותר וממש להכריז מלחמה ומצב חירום כדי להגן על הילדים שלנו ועל עצמנו ולהבטיח שיהיה בטחון אישי וציבורי לכולם".
יו"ר הוועד מודה: "האחריות מוטלת על כל פרט ופרט בחברה הערבית, לא רק ההנהגה ולא רק הרשויות המקומיות. נכון שהמשטרה נוטלת אחריות אבל האחריות היא גם עלי וגם על החברים שלי והמשפחה שלי וכל אחד בחברה הערבית. חייבים קודם כל לתפוס את הילדים ולחנך אותם, להדריך אותם ולכוון אותם. יש לנו אחריות בסיסית לחינוכם ובהכוונה שלהם. לא להשאיר אותם לרחוב שייחנך אותם ולא להשאיר אותם קרבנות לאותם אנשים פושעים שתופסים אותם והופכים אותם לחיילים שלהם. יצאנו עכשיו מהבחירות, והבחירות הן ציון דרך להנהגה הערבית שהנה אם אנחנו לוקחים את הכעס והכאב של האנשים ומנתבים אותו למקום הנכון אנחנו יכולים לנצח במלחמה הזו נגד הפשיעה ונגד הפושעים".
במרכז אמאן מציינים כי השנה נשבר שיא בהיקף מקרי הרצח בחברה הערבית. "חוסר המעש של המשטרה מול גורמי העבריינות גורם להשתוללות שלוחת רסן של ארגוני הפשיעה", הסביר עו"ד רידא ג'אבר, ממרכז אמאן. "אנחנו מתריעים שנים שטיפול בפשיעה הוא משימה לאומית שהממשלה צריכה לקבל בגינה החלטה פוליטית. בהעדר החלטה וראיה כזו החברה הערבית תישאר לדמם. מקווה שהמנהיגות הערבית ששמה את הנושא הזה כדבר ראשון בחשיבותו תתעשת ותעשה מעשה לארגן את החברה מול גורמי הפשיעה".
משטרת ישראל נמסר בתגובה לדברים: "משטרת ישראל פועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון הפנים למתן מענה לצרכים הייחודיים של החברה הערבית, למאבק בפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון. לצד פעילות אכיפה נרחבת נגד פשיעה באשר היא, מתבצעים כל העת מגוון מאמצי מניעה והסברה לחיזוק נורמות הציות לחוק. במסגרת תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה בישובי המגזר, הוקמו תחנות משטרה חדשות, חוזקו קיימות וכן גויסו מאות שוטרים חדשים הפועלים בישובי המגזר.
עוד הוסיפו במשטרה "כי נגע האלימות הוא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרו, ויעידו על כך אלפי כתבי אישום ומעצרים המתבצעים מדי שנה, חלק ניכר מהם בישובי המגזר. כל חקירת מקרי רצח וירי מתבצעת ביסודיות עד לפענוח המקרה, נציין כי מאז תחילת השנה ועד כה, פוענחו ע"י המשטרה כ-30 מקרי רצח במגזר הערבי. בנוסף משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. פעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנה החולפת נתפסו ע"י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 3,303 חשודים והוגשו 1,259 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל"ח. יחד עם זאת רק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל, בחינוך, בתרבות, בשיתוף הפעולה עם המשטרה, בהוקעת נורמות פסולות ובפעולות אקטיביות של ההנהגה - יובילו לשינוי המיוחל. משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפשיעה החמורה על כל גווניה בנחישות ולהעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי אלימות בפרט ופשיעה בכלל, בכל זמן ובכל מקום".
(עדכון ראשון, 19:20)