מחקר מדעי נרחב, שבחן את הרקע הביולוגי לנטייה מינית אישר כי אין "גן גאה" יחיד המשפיע על כך - כי אם שילוב מורכב של גנטיקה והשפעות סביבתיות. המחקר, שניתח מידע גנטי לצד מידע על ניסיון מיני של כחצי מיליון בני אדם, מצא כי ישנם אלפי וריאנטים גנטיים שקיים קשר בינם לבין נטייה חד-מינית, אולם לרובם יש השפעה קטנה מאוד על הנושא. עיקרי המחקר פורסמו אתמול בכתב העת "Science".
חמישה סמנים גנטים הראו קשר "מובהק" עם נטייה חד-מינית, אמרו החוקרים - אבל גם אלו רחוקים מניבוי של העדפותיו המיניות של אדם כלשהו. "סרקנו את כל הגנום האנושי ומצאנו קומץ - חמישה ליתר דיוק - של מיקומים הקשורים בבירור לאנשים שדיווחו על התנסויות חד-מיניות", אמר אנדרה גאנה, ביולוג במכון לרפואה מולקולרית בפינלנד, שהיה אחד ממובילי המחקר. אולם, לדבריו, לאלו הייתה "השפעה קטנה מאוד" וגם יחד הם מסבירים "פחות מאחוז אחד מהמגוון של אלו שדיווחו על נטייה חד-מינית".
התוצאות הללו אומרות שמשתנים לא-גנטיים - כמו סביבה, חינוך, אישיות וכו' - משמעותיים בהרבה בהשפעה על בחירה של פרטנרים למין, כמו ברוב שאר התכונות ההתנהגותיות והאישיותיות האנושיות האחרות, אומרים החוקרים.
עוד בוואלה!
המחקר, הנרחב מסוגו, ניתח משובים על סקר לצד מידע גנטי מיותר מ-470 אלף בני אדם שמסרו דגימות DNA ומידע על חייהם הפרטיים לחברה הבריטית Biobank ול23andMeInc האמריקנית. בתשובה לשאלה מדוע החליטו לערוך מחקר שכזה, מסרו ראשיו לכתבים כי מחקרים קודמים שנערכו על הנושא הסתמכו על היקף קטן מדי של נבדקים מכדי להציע מסקנות משמעותיות. "מחקרים קודמים היו קטנים וחלשים", אמר גאנה, "אז החלטנו להקים מאגר בינלאומי ואספנו מידע מכ-500 אלף בני אדם, בערך פי מאה יותר מאשר מחקרים קודמים בתחום".
התוצאות לא מצאו דפוסים ברורים בין הווריאנטים הגנטיים שניתן להשתמש בהם כדי לנבא או לזהות באופן משמעותי התנהגות מינית של אדם, לדברי החוקרים. "הבהרנו שיש מגוון עצום שם בחוץ", אמר בנג'מין ניל, חוקר שעבד עם גאנה. "זה מקדם את ההבנה שלנו בנושא למקום עמוק ומובחן יותר".
פעילי זכויות להט"ב בירכו על המחקר, שלדבריהם "מספק הוכחות נוספות לכך שלהיות הומו או לסבית זהו חלק טבעי מהחיים האנושיים".