הפר את כללי המשחק ההוגן: הצעד הציני של ג'ונסון זעזע את בריטניה

אם יש משהו שהאנגלים גאים בו זהו מושג המשחק ההוגן. מחיאות הכפיים הרמות ביותר במגרשי הכדורגל שמורות למי שעוצר את המשחק כשיריב נפצע, והמקובל במקרה כזה הוא שהיריב שיכניס את הכדור למשחק ימסור אותו בכוונה לקבוצה השנייה חזרה. זה לא הנדיר - זה המקובל.

על כן הזעם הנורא שבו עד היום זוכרת אנגליה את השער של מראדונה, שהובקע במה שהארגנטיני הנכלולי כינה "יד האלוהים". אולי מאמן כדורגל אנגלי אמר לראשונה שניצחון אינו הדבר החשוב ביותר, הוא הדבר היחיד, אבל יישום המשפט הזה ייעשה אצל האחיינים מעברו האחר של האטלנטי. אנגליה תדבר בחוקים ככתבם, כלשונם וכפירושם בהתאם למסורת המשחק ההוגן.

אנגליה היא היום חלק מבריטניה, אולם הברקזיט שעל הפרק אנגלי ביותר. אנגליה היא זו שהצביעה עבור היציאה מהאיחוד האירופי והאנגלים הם הדוחפים אותה קדימה. שאר הממלכה המאוחדת, סקוטלנד במיוחד, מתנגדים לרעיון מכל וכל.

וכעת ראש ממשלת בריטניה, אדם שלמד באיטון, אותו בית ספר אליטיסטי שרוב ראשי הממשלה הבריטים באו ממנו ועליו אמר עוד הדוכס מוולינגטון שהניצחון בווטרלו הושג במגרשי המשחקים שלו, שובר את כלי המשחק.

איש לא ציפה מבוריס ג'ונסון ללכת לפי הנוהג, ובכל זאת הוא הצליח לזעזע אתמול את הבריטים וחוש הצדק הטבעי שלהם. לא על ידי שבירת החוק, אלא על ידי ניצול ציני של מנהג.

נראה שהפרלמנט הבריטי לא מצליח להסכים על שום דבר הנוגע לברקזיט, למעט התנגדות גורפת ליציאה מהאיחוד בלא הסכם, מה שנקרא ברקזיט קשה. ג'ונסון, לעומת זאת, מוכן ואף שש ליציאה בלא הסכם ב-31 באוקטובר. הפרלמנט, כך חזו, יתכנס ויפיל את היציאה בלא הסכם. לשמרנים יש כרגע רוב של אחד בלבד וכמה שמרנים צפויים להצביע עם האופוזיציה במקרה כזה. הפתרון של ראש הממשלה פשוט - לא לאפשר לפרלמנט להתכנס.

אנו לא בימיו של אוליבר קרומוול. לא מדובר על פיזור הפרלמנט והשלטת דיקטטורה צבאית, אלא על משהו פשוט בהרבה: ניצול המסורת נגד המסורת.

הפרלמנט מתכנס תמיד אחרי נאום המלכה השנתי, המציגה את תכנית הממשלה. לכל חובבי הז'אנר מוכר הנאום ובו המילים "ממשלתי תעשה כך וכך...". אנו כעת בחופשת הקיץ, הפרלמנט אמור להתכנס ביום שלישי הקרוב, ואז יש ועידות מפלגתיות וההתכנסות המלאה ב-9 באוקטובר. כך נשארים שלושה שבועות לארגן הצעת חוק, לשכנע מתלבטים ולאזוק את ראש הממשלה.

על כן ג'ונסון מעכב את נאום המלכה בחמישה ימים. הנאום השנתי יתקיים ב-14 באוקטובר, הפרלמנט יתכנס מחדש רק ב-17 באוקטובר ויישארו שבועיים בלבד לכל ההיערכות. 17 באוקטובר הוא גם יום התכנסות מנהיגי האיחוד האירופי, המועד האחרון שבו ג'ונסון יהיה עדיין חבר במועדון הזה, והוא מקווה שבכך שהוא מאותת, צופר ומהבהב במנורות אזהרה עזות במיוחד שהוא מוכן לברקזיט קשה. אולי הוא אף יצליח להפחיד את מקרון, מרקל והשאר לקבל את דרישותיו.

ג'ונסון פנה למלכה והיא קיבלה את בקשתו לאחר את מועד הנאום. לכאורה המלכה לא התערבה בכך בהליך הדמוקרטי. היא הייתה יכולה ליצור משבר חוקתי בכך שהייתה מסרבת לבקשת ראש הממשלה. אינני יודע אם המלכה משחקת, או אף יודעת את חוקי הפוקר או הברידג'. אם כן, היא אמורה לדעת שפס זו הכרזה. אי החלטה היא החלטה, ובכך שהיא לכאורה לא התערבה בהליך הדמוקרטי - אי התערבותה גם היא התערבות.

הזעם בקרב האופוזיציה וגם חלק מהשמרנים עצום. ג'ונסון מיתמם ומסביר שאין בכוונתו למנוע הצבעה, ההפך.

את התמיכה הוא מקבל ממקום צפוי לחלוטין, הבית הלבן. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסביר לבריטים שקורבין אינו האיש הראוי, וג'ונסון הוא בחור אדיר שיעשה עבודה מעולה. טראמפ, כמובן, בעד הברקזיט העולה בקנה אחד עם השקפתו המתנגדת לארגונים בינלאומיים ורב-לאומיים, בהם גם אלה שהעניקו יציבות ושגשוג למערב, כמו נאט"ו והאיחוד האירופי.

לא ברור כמה התמיכה מטראמפ מועילה לג'ונסון, שכן נשיא ארצות הברית לא אהוד בבריטניה, כולל על השמרנים, מפלגתו של ג'ונסון. אבל כרגע נראה שג'ונסון הצליח בתרגיל. הפרלמנט אכן יתכנס רק שבועיים לפני היציאה מהאיחוד האירופי.

מדהים לחשוב שאחת ההחלטות הגורליות ביותר של הפרלמנט הבריטי בכל הדורות, החלטה שהיא הימור על עתידה הכלכלי של בריטניה ובעצם על הישרדותה של בריטניה, תתקבל על פי ההחלטה של ג'ונסון. אדם שנבחר לתפקידו על ידי מאה אלף שמרנים, ברובם המכריע גברים אנגלים קשישים ואמידים. זו כמובן חלק מהסיבה לזעם.

בינתיים ג'ונסון ממשיך. הוא צלח את המשבר הנוכחי על מועד כינוס הפרלמנט. הוא ממשיך לנסות ולשכנע את בריסל, ברלין ופריז שכדאי להן לקחת אותו ברצינות והכל מבינים שהוא מתכוון בכל ליבו לצאת מהאיחוד האירופי ב-31 באוקטובר, יהא אשר יהא - ולמצמץ ראשונים. בינתיים האירופים שבים ומודיעים לבריטניה שאין להם שום כוונה לשנות ולו פסיק מהתכנית שעליה סיכמו עם קודמתו של ג'ונסון, תרזה מיי. תכנית שאותו פרלמנט עצמו, הזועם כעת כל כך על התרגיל של בוגו' דחה שלוש פעמים ברוב עצום.

עוד תשעה שבועות בדיוק יסתיים המסע ברכבת ההרים הזו, ובריטניה תצא מהאיחוד האירופי. אולי, שהרי אם למדנו משהו מתולדות משאל העם ותוצאותיו - זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.