פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האיש עם עצבי הברזל: מפקד כוח קודס מתלבט מתי לנקום

      בישראל מנהלים בשנים האחרונות מלחמת מוחות כדי להבין מהן כוונותיו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס הנחשב כיד ימינו של האייתולה חמינאי. אחרי שגם בעזה, בתימן ובטהראן ראו את ההשפלה שספג בסיכול פיגוע הרחפנים, בישראל מנסים להבין כעת כיצד יגיב סמל הנחישות האיראנית

      האיש עם עצבי הברזל: מפקד כוח קודס מתלבט מתי לנקום
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: עמית שמחה

      מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני הוא יד ימינו של המנהיג העליון האייתולה עלי חמינאי, ובעל בריתו נגד הגישה הפרגמטית של נשיא איראן חסן רוחאני. דמותו מורכבת למדי, וארגוני ביון במערב מקדישים לפיענוח אישיותו משאבים רבים ותשומת לב.

      סולימאני, מושך בהרבה מאוד חוטים מאחורי הקלעים במזרח התיכון כדי להניע טרור, לערער יציבות ולפגוע ישירות בשיטות שונות במי שמוגדר כאויב משטר האייתולות. אחת המטרות שהציב לכוח קודס, באישור המנהיג העליון וחרף ביקורת פנים איראנית, היא לקדם התבססות איראנית במרחב הסורי. המהלך כולל בין השאר הקמת בסיסי צבא, שינוע מערכות נשק ותחמושת למרחב, ולהציב באזור עשרות אלפי חברי מליציות שיעיות בפיקוד איראני שיפעלו כשכירי חרב בין היתר נגד ישראל. כל מי שיפריע לתהליך ישלם. גם אם מדובר בבכירי חיזבאללה ששילמו בראשם ובמעמדם.

      קאסם סולימני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניים, אוקטובר 2015 (צילום מסך , טוויטר)
      מתנגד לגישה הפרגמטית. סולימאני (צילום: מתוך טוויטר)

      בסוף העשור הקודם, עוד בתקופתו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, ישראל גיבשה מדיניות מאוד ברורה נגד הכוונות האיראניות להתבסס בסוריה חרף הסיכונים נגד ציר הרשע (איראן, סוריה וחיזבאללה) והמתח שעלול להיווצר מול רוסיה. מדיניות זו הייתה שונה בתכלית מזו שהונהגה נגד המודל של חיזבאללה. אותה מדיניות אפשרה לו להפוך לארגון הטרור בעל ארסנל הרקטות והטילים הגדול בעולם. באותם ימים היו בכירים בצה"ל שקיוו שאותן רקטות יחלידו לאורך השנים. במלחמת לבנון השנייה הם גילו כמה טעו.

      על בסיס אותה מדיניות ברורה פיתחו בצה"ל את מדיניות 'המערכה שבין המלחמות'. זו שאפשרה לצה"ל לתקוף ביעדים ברחבי המזרח התיכון מבלי לקחת אחריות. על אירועים עמומים אלו ואחרים שהגיעו לשיאם בשנת 2018 אמר מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, בטקס מסדר כנפיים 177: "בשנה האזרחית, שתסתיים בעוד ימים אחדים, פעל החיל במספר זירות ובהיקפים נרחבים. מטוסינו הגנו ותקפו, טייסי החיל הפגינו אומץ לב. תוף שיתוף פעולה יוצא דופן עם אמ"ן - מנעו הקמתה של יכולת צבאית איראנית בזירה הצפונית. זה לא סוף הסיפור".

      תיעוד חברי חולית כוח קודס האיראני אוחזים ברחפן ומתקדמים מנקודת השיגור המתוכננת שלו הנמצאת באזור הכפר ערנה (דובר צה"ל)
      ממשיכים כל עוד אין כרטיס אדום. תיעוד חברי כוח קודס

      ישראל הפגינה נחישות ברורה מול התכנית האיראנית חרף המתח שנוצר מול הקרמלין. אך בכל זאת, וחרף המצב הכלכלי והמדיני של איראן, לסולימאני היו הרבה סיבות לבצע את פיגוע רחפני הנפץ ביום חמישי שעבר עליו היה אחראי באופן ישיר. הסיבה המרכזית, כפי הנראה, היא החתירה למימוש תכנית ההתבססות איראן בסוריה כל עוד שנשיא סוריה המשתקמת בשאר אסד ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא מוציאים לו כרטיס אדום. הסיבה השנייה היא הניסיון להחזיר לישראל באותו המטבע על המערכה שבין המלחמות. אותם טילים שמשוגרים לעבר מטרות איראניות מבלי שאף אחד לוקח עליהם אחריות בסוריה, עיראק ומקומות נוספים. הסיבה השלישית היא הרצון לקבוע כללי משחק חדשים. כאלה שישתלבו בתהליך קבלת ההחלטות בישראל לפני החלטה על כל פעולה חשאית שמבצעת ישראל.

      אין ספק שהתסכול הרב הוא זה שמניע את סולימאני בחלק מצעדיו. בסופו של יום הוא נאלץ לספוג גם ביקורת בבית. במיוחד אם הוא מחזיר איראנים בארונות קבורה לטהראן. מעמדו בהחלט משחק פה תפקיד מרכזי וכשהוא נכשל מביטים עליו בכירי ארגון חיזבאללה בלבנון, בכירי הנהגת חמאס עמם הוא מהדק את היחסים בחודשים האחרונים, ובכירי הג'יהאד האסלאמי שמקבלים ממנו תמיכה ישירה בסוריה וברצועת עזה. האחרונים אף פדו ביממה האחרונה את חובותיהם בדמות שיגור רקטות לעבר ישראל. לכל אלו מצטרפים גם הח'ותים בתימן וגורמים נוספים במזרח התיכון שמקבלים מאנשי סולימאני סיוע במימון ותכנון.

      דוח מודיעין של ISI // תוצאות התקיפה בכפר עקרבה, סוריה (אתר רשמי , ISI)
      תוצאות התקיפה בסוריה (צילום: דוח המודיעין של ISI)

      כל עוד שפעולות השיבוש, הסיכול, ההשמדה והמניעה של ישראל להגנה על מרחב האחריות שלה ימשיכו להיות יעילות - כך גובר התסכול אך גם המוטיבציה. אגף המודיעין כבר פגש את משמרות המהפכה בזירה הימית וייבש צירי הברחה משמעותיים מאוד בשני העשורים האחרונים.

      ביממה האחרונה חלה נקודת מפנה. ישראל החליטה לצאת ממרחב העמימות ולעדכן בפומבי כי היא זו שאחראית לסיכול אותה תשתית ממודרת וחשאית שיצאה מאיראן, נחתה בדמשק, הגיעה לכפר עקרבה הסורי המרוחק כ-70 ק"מ מגבול ישראל והופתעה על ידי צה"ל פעמיים. בנקודת הזמן הזו נמדד סוליאמני. האם הוא באמת קר רוח ובעל עצבי ברזל וימתין להגיש את הנקמה שלו קרה או יפעל תחת לחץ והשפלה להגיב על ההתקפה במוצאי שבת. צה"ל ערוך ודרוך לתגובה מגוונת אך הסיפור - כמו שאמר נורקין - לא הסתיים. האיראנים נחושים ולא מרימים ידיים כל כך מהר. יש בידי כוח קודס כלים לבצע פיגועים נוספים. כאן נכנסת לתמונה מלחמת המוחות בין ראש אמ"ן תמיר היימן, לקאסם סולימאני, כחלק מהמאמץ הישראלי להבין מה הצעדים הטקטיים והאסטרטגיים של כוח קודס בפיקודו. ההחלטה בשאלת חיסולו - תקבל מענה בטור אחר.