גלגל ההצלה המגונה של שקד מלמד בעיקר על מצבו הנואש של נתניהו

הדיווח המפורט של חיים לוינסון ב"הארץ", שהוליד פנייה (של המועמד לכנסת יאיר גולן ואחרים) ליועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לפתוח בחקירה, אינו סתם חומר נפץ, אלא מרעום המפעיל פצצה גדולה יותר. מוסמך או לא, מהמגע העקיף בין איילת שקד לבין בנימין נתניהו עולה שוב צחנת דיבורי שוחד, המלמדים לכל הפחות עד כמה נואש נראה מצבו הפלילי והפוליטי - סבך שאין להתירו - של נתניהו.

ליבת העסקה שהונחה על השולחן - והחקירה תידרש לקבוע על איזה שולחן, בידי מי ועד כמה היו הקודקודים מודעים לה - הייתה הכשרת שרת המשפטים לשעבר שקד, יוצאת הליכוד, הבית היהודי והימין החדש, כמועמדת לכנסת ה-22 ברשימת הליכוד. תמורת הסרת התנגדותו של נתניהו לקליטת שקד במפלגתו, בתנאים מועדפים של קיצור פז"ם ושרבוב לרשימה שאינה אמורה להיפתח מחדש, תפעיל שקד את השפעתה על מקורבה, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, באופן שיסייע לנתניהו להימלט מאימת הדין. לעמדת היועץ בסוגיות הגורליות לעתיד תיקי נתניהו - ההחלטה הסופית על סעיפי האישומים נגדו וזכאותו לחסינות - תהיה בקרוב חשיבות מכרעת.

בארבע השנים החולפות נקשרו יחסים הדוקים, חבריים ולא רק מקצועיים, בין מנדלבליט לבין שקד, שלולא הסכמתה היה מתמנה מועמד אחר ליועמ"ש. שובה למשרד המשפטים, לאחר שפוטרה ממנו בידי נתניהו בעקבות כישלון מפלגתה בבחירות אפריל, היה מקבע את מעמדה בצומת ההחלטות על מינוי פרקליט המדינה, שופטי העליון (וביניהם גם מנדלבליט, שיסיים בינואר 2022 שנת צינון לאחר תום כהונתו) ויועמ"ש. מאחר שבג"ץ מתנזר כמעט כליל מהתערבות בהחלטות התביעה הכללית שניתן ולו גם בדוחק לתאר כנמצאות במרחב הסבירות, מנדלבליט הוא הפוסק האחרון ולמעשה הבלעדי בשאלות תיקי נתניהו; ואם נדרש לו סיוע פנימי, כדי להראות התייעצות השוללת שרירותיות, אפשר תמיד לגייס את משנהו רז נזרי או טוען אחר לכתר היועמ"ש הבא.

מאז 1997, נכונותו של נתניהו לעיין בשיקולים זרים לקראת מינויים בכירים במשרד המשפטים אינה טעונה הוכחה. אמנם בפרשת בראון-חברון החשוד הישיר בהנאה צפויה ממינוי יועמ"ש שיפטור אותו מעונשו של משפט שוחד היה פוליטיקאי אחר, ראש ש"ס אריה דרעי, אבל בלי ש"ס איימה ממשלתו הטרייה של נתניהו לקרוס. העזרה המושחתת לדרעי נועדה להצלת נתניהו.

זיכרון זה ניקר במשתתפי פרשה 1270, שנחקרה לפני כשנתיים ולבסוף נסגרה: תמיכה במועמדות השופטת המחוזית לשעבר הילה גרסטל ליועצת משפטית, היא ולא מנדלבליט, תמורת סלחנות כלפי נתניהו - במקרה זה, שרה נתניהו, כי תיקי בעלה טרם באו לעולם. גרסטל, שסיפרה את גרסתה בחוג חבריה אך נמנעה מתלונה למשטרה, סיבכה בדבריה צמד מתווכים וכעדת שמיעה גם את ידידתה, נשיאת העליון אסתר חיות. כשחזרה בה מפרטים מרכזיים, התפוררה התשתית הראייתית, אך לא נמחה הרושם שתמורת מחיר אישי יש על מה לדבר עם נתניהו.

רק לאחרונה צף לעיני כל קשר נסיבתי מובהק, העולה לכאורה עד כדי קשר סיבתי, בין מינוי מתניהו אנגלמן למבקר המדינה לבין פעולותיו הראשונות של המבקר החדש נגד המאבק בשחיתות ובעד נתניהו. יתכן שזהו רק מימוש סתמי של הפתגם המסביר מדוע - לא לחינם - חברו הזרזיר והעורב; אך בעניין אנגלמן, בלי העורב לא היה הזרזיר מתמנה לתפקידו. לשבחו של אנגלמן ייאמר שאינו נושך את היד שליטפה אותו.

הרקע הייצרי להתנגדותו של נתניהו לשקד, עובדת לשכתו לצד נפתלי בנט לפני תריסר שנים, הוא כבר רכיב נדוש בפולקלור הפוליטי של ישראל. במילה אחת, שרה. במשפחתה של שקד מספרים גם היום בזעזוע על אמירותיה הרעילות של אשת נתניהו, כשהתברר לה שהעסקת שקד כרוכה בתשלום שכר. איך אומרים באוקראינית? סקנדל. ב-2015 הוסר וטו שרה ממסירת תיק המשפטים לשקד רק כשהובהר לה שמחיר אי-המינוי יהיה פינוי, מבלפור. רק פג לרגע כוחה של שקד, כשנתקלה מלמטה באחוז החסימה, והווטו חזר. שקד פוטרה, נאמן המשפחה אמיר אוחנה מונה לשר המשפטים ומיהר לפטר את המנכ"לית המזוהה איתה אמי פלמור, וההתלבטות התמקדה בסוגיית החזרת שקד לליכוד, בעמדה בכירה.

על כפות המאזניים עמדו הפחד והחשבון. בליכוד רצו בשקד כמושכת קולות, אולי עד כדי ההבדל שבין שלטון לאבדון, מה שאמור להיות מוחשי במיוחד לנתניהו; אך גברה יראת שרה, הנחושה לפורר את איילת כמו חלה בשדה תעופה. חדרו של בעלה אינו תא טייס. אליו היא יכולה להתפרץ בכל רגע, עם כל פקודה ומחאה.

כנגד השפעת-על זו היה בכוחם של תומכי צירוף שקד לליכוד לנופף רק בפיתיון אחד: סיכול מעשיהו. אף הוא, מסתבר, לא הספיק. המהלך נכשל ועכשיו גם נחשף, במלאכה עיתונאית מעולה, ויהיו מקורותיה ומניעיהם אשר יהיו.

החוק ברור: הצעת שוחד, גם אם לא התממשה, היא עבירה. גם מי שיודע על עבירה כזו ואינו מדווח עליה הוא עבריין, לכאורה. העובדות החייבות להיחקר בפרשת שקד-נתניהו הן, ברוח השאלה הנצחית בפרשת ווטרגייט, מי ידע מה ומתי.

יתכן שהשדכנים שהתאוו לזווג את הכלה עם החתן חרגו מכתב הסמכות שלהם, כדי לחבב את הסחורה ולקדם את העסקה. אם עשו זאת רק על דעתם, ובסודיות מוחלטת גם מפני הזוג שמדברים בו נכבדות, האחריות עליהם בלבד, אף שאין טעם בהצעה שאינה מגיעה לידיעת מי שמוסמכים לאשר אותה. אבל אם שקד ו/או נתניהו עודכנו, הגיבו איך שהגיבו, בין בחיוב ובין בשלילה, ונמנעו מלדווח למערכת אכיפת החוק (מנדלבליט, משטרה), כדי להגן על המקורבים הנאמנים ושוחרי הטוב, הרי זו לכאורה עבירת אי-דיווח. בפרשת שיחותיו עם ארנון מוזס עמד נתניהו בפני מצב דומה, ושתק, עד שההקלטות דיברו. זה אינו חידוש מדהים. עוד בפרשת עמדי, לפני 20 שנה, לנוכח טענת נתניהו שחשש מסחיטה ושאלת חוקרי יאח"ה מדוע אם כך לא התלונן אצלם, השיב, "אני, אני למשטרות לא הולך".

מי שנמנע מללכת למשטרה, המשטרה מטריחה עצמה אליו. נתניהו כבר רגיל. אבל שקד, מה יהיה עליה? האם בדרכו מטה גורר איתו נתניהו גם אותה אל הבוץ, עם מוניטין של איילת שחד, בכפוף לאימות ולעימות?

בחודשיים האחרונים אימצו מתנגדי שקד בליכוד את הקבלתה לציפי לבני. הם לא התכוונו להחמיא לה. בין השאר, נודעה לבני בהתעקשותה לשמור על יושרה גם בעומק יער התככים. מי שרצה לפגוע בה, הטיל דופי בדימוי של "מיס קלין". והנה, גם לימין הייתה עד אתמול פוליטיקאית נקייה. לא עוד: שקד הוכתמה, אין קלין בימין.

חקירה מוכרחה להיות, אך מאחר שהמחליט הוא מנדלבליט, שהעניק כל הנחה אפשרית ופה ושם גם בלתי-אפשריות לזוג נתניהו, כולל הקפאת הפתיחה בחקירה החדשה בעניין הקשרים הכספיים עם הדודן נתן מיליקובסקי, ההשתהות בהגשת התביעה האזרחית נגד שרה נתניהו להחזרת 140 אלף השקלים האבודים של ארוחות הכזב בבלפור לאוצר המדינה וההימנעות - בשותפות עם משה ליאון - מהשקת ההליך בעיריית ירושלים נגד הפסיכולוגית החינוכית שהורשעה, אפשר לסמוך עליו שיעשה הכל בקצב של צב, לא ארנב.

נותרה עוד שאלת השאלות, שחוללה את הפרשה: מדוע היה חשוב כל כך לשקד לחזור לליכוד? מדוע העדיפה להיות כתף לאריות ולא ראש לשועלים? התשובה עשויה להימצא בסעיף 30(ג) לחוק יסוד הממשלה. הוא קובע מי כשיר לכהן כראש הממשלה בפועל - ובכך לזכות במקדמה על פני המתמודדים על המשרה הקבועה - כאשר נבצר מראש הממשלה לכהן בתפקידו, בין השאר כשכהונתו "הופסקה מחמת עבירה". המאושר יכול להיות רק שר החבר בסיעתו של הנבצר בממשלה. כוונת המחוקק הייתה למנוע ממתנקש להצליח בזממו ולהשיג חילופי שלטון, אף שבמציאות הפוליטית על ראש ממשלה לחשוש מעמיתיו יותר מאשר מיריביו.

היה ונתניהו יועמד לדין בעודו ראש הממשלה, אך יסרב להתפטר ויידחק לנבצרות, ממלא-המקום מוכרח/ה לבוא מקרב שרות הליכוד ושריו. ראשות מפלגה-שותפה לא תועיל לשקד. כדי להתמודד עם סייעניו השתקנים והנרצעים האחרים של נתניהו - עד נפילתו - היה עליה להיכלל בכנסת ובממשלה מטעם הליכוד. כמה הייתה מוכנה לשלם בתמורה, או לרמוז על נכונותה לשלם אף שלא התכוונה לעשות זאת (כמו בגרסאות ההדדיות של נתניהו ומוזס), כי הרי כדי ליהנות מהגמול המבוקש עליה להיכשל במימוש חלקה בעסקה, או לדעת שמישהו גישש בכיוון זה בשמה ולא להפליל אותו - זה, ובמקביל מה אירע בצד של נתניהו, מה שמוכרח להיחקר.