ראשי תנועת המחאה בהונג קונג אמרו כי כ-1.7 מיליון איש השתתפו אתמול (ראשון) בהפגנות, חרף האזהרות החמורות של סין. המשטרה המקומית לעומת זאת, אמדה את מספרם בכ-128 אלף, כשהיא סופרת רק את אלו שהיו במקום הרשמי שהוקצה לעצרת.
מארגני המחאה, "החזית האזרחית לזכויות אדם", לא קיבלו אישור לצעוד דרך העיר, אבל המשטרה אישרה להפגין בפארק ויקטוריה שהיה מלא עד אפס מקום. אחד המפגינים, שהזדהה בתור וונג, אמר לרשת BBC כי "אנחנו נאבקים במשך יותר מחודשיים, אבל הממשלה שלנו לא מגיבה בכלל. אנחנו יכולים לצאת החוצה שוב ושוב". הפגנות גדולות נערכו גם באזורים סמוכים, חרף האיסור של המשטרה.
אל תפספס
ההפגנות נותרו שלוות אתמול, אחרי עימותים קשים בין המשטרה למתנגדי בייג'ינג ב-11 השבועות האחרונים, שהתרחשו גם בנמל התעופה בעיר, שנחשב לאחד העמוסים ביותר בעולם. עם זאת, דובר מטעם הממשל בהונג קונג אמר כי ההפגנות גרמו לשיבושים קשים בתנועה ולחוסר נוחות רב. הוא הוסיף כי "יש להשיב את הסדר החברתי על כנו במהירות האפשרית".
המחאה החלה בשל חוקי הסגרה לסין, שכבר הושעו, אולם מאז היא כבר התרחבה ועתה דורשים המפגינים את הדחת ראשת העיר קארי לאם ורפורמות דמוקרטיות גדולות יותר, לצד חקירת האלימות של כוחות המשטרה. הונג קונג נהנית מאוטונומיה גדולה יותר בהשוואה לסין היבשתית, במסגרת השיטה המכונה "מדינה אחת, שתי מערכות".
ההפגנות בהונג קונג נחשבות למשבר הכבד ביותר שחווה המושבה הבריטית לשעבר מאז שובה לשליטת בייג'ינג ב-1997 והאתגר הגדול ביותר הנשקף לשלטונו של הנשיא שי ג'ינפינג מאז עלה לשלטון ב-2012 וריכז בידיו סמכויות עצומות.
סין, שמחזיקה בכוחות צבא בעיר ומעבר לגבול, מזהירה כי סבלנותה פוקעת, והשוותה את המפגינים לטרוריסטים בשתי הזדמנויות לפחות. היא שחררה אזהרות שלפיהן היא שומרת את הזכות להתערב צבאית במשבר, אם הרשויות בהונג קונג יבקשו עזרה. לפי ההערכות, בייג'ינג לא מעוניינת בתרחיש כזה. היא מאשימה "כוחות זרים" בליבוי המהומות, בין היתר בשל תמיכת בריטניה וארצות הברית במפגינים.
הלילה הזהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי אם סין תדכא את המפגינים כפי שעשתה בכיכר טיינאנמן ב-1989, הסכם סחר בין שתי המדינות "יהיה דבר קשה מאוד לעשות".
