פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בארה"ב מפעילים לחץ על פולין: בסיס אמריקני תמורת השבת רכוש יהודי

      בניסיון לתקן עוול היסטורי, כמעט כל בית הנבחרים התגייס כדי לדרוש מוורשה לחוקק חוק המאפשר לתבוע את הרכוש היהודי שנגזל במלחמה. לוואלה! NEWS נודע כי הועברו מסרים הרומזים כי המהלך עשוי להכריע את שאלת הקמת הבסיס הצבאי המכונה "פורט טראמפ"

      בארה"ב מפעילים לחץ על פולין: בסיס אמריקני תמורת השבת רכוש יהודי
      צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

      זה סיפור המערב שלוש מדינות לפחות שכולן בנות ברית וביחסים מצוינים, שני עמים שההיסטוריה הטראגית שלהם שלובה זו בזו, רכוש רב ואגו. בסופו של דבר ייתכן שהאגו - יחד עם אינטרסים, יביאו לסוף טוב מבחינת אחד העמים ואחת המדינות: העם היהודי וישראל.

      מכיוון שלא תמיד בני אדם, או מדינות, עושות את הדבר הנכון - ודאי כאשר בראייתן הדבר כלל אינו נכון ואינו צודק - מעורבת בסיפור הזה גם סחטנות. כשמדובר באיומים, משתמעים או מפורשים, בדרג גבוה, זו כבר לא סחטנות, אלא הפעלת מנופי לחץ.

      מקורות בוושינגטון אמרו לוואלה! NEWS כי בימים אלה מסתובבת הצעה לעסקה הנוגעת לאפשרות שיוקם בסיס אמריקני בפולין שהנשיא אנדז'יי דודה, בהכירו את הנפשות הפועלות, אף הציע לקרוא לו "פורט טראמפ". מדובר בהצעה בלבד, שאיש לא מנסח אותה במילים כה מפורשות. רק רומזים עליה ומעלים אפשרויות היפותטיות, בשיחות פילוסופיות.

      עם זאת, לכולם ברור במה מדובר: אם פולין רוצה בסיס אמריקני שאמור להיבנות בתחומה, והיא רוצה מאוד, כדאי לפולין, וכדאי לה מאוד, להעביר את חוק השבת הרכוש. החוק, אף שהוא כללי בניסוחו, מכוון בראש ובראשונה להשבת רכוש יהודי. אם פולין לא תעביר את החוק המבוקש ותתחיל לפעול בנושא, מה שהיא מסרבת לעשות, ייתכן מאוד שלא יוקם "פורט טראמפ" או כל בסיס אמריקני אחר על אדמת פולין.

      נשיא פולין, אנדז'יי דודה, 6 בפברואר 2018 (רויטרס)
      פולין רוצה בבסיס האמריקני, אך מתנגדת לתיקון החוק להשבת רכוש. הנשיא הפולני דודה (צילום: רויטרס)

      מכך עולה השאלה איך משתלב אינטרס ביטחוני פולני, אינטרס ביטחוני אמריקני וחוק להשבת הרכוש - ואיך ישראל משתלבת בכל הסיפור הזה. התשובה טמונה בכך נושא השבת הרכוש היהודי לא נפתר עד היום. פולין היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שלא העבירה חקיקה הולמת בנושא: הרכוש היהודי הציבורי, כמו מבני קהילה או בתי כנסת, אכן הושב, אך לא כך בנוגע לרכוש הפרטי. אפילו סגן שר המשפטים פטריק ג'אקי אמר שמדובר בחרפה שהנושא טרם טופל.

      בשנת 2017 פולין העבירה חוק להשבת רכוש בנושא סבוך זה. אחרי מלחמת העולם השנייה, כל הרכוש שנגזל בידי הנאצים הולאם, שכן פולין תחת השליטה הסובייטית הייתה למדינה קומוניסטית. אף שלא מדובר רק ברכוש יהודי, רוב רובו היה שייך ליהודים שהם ומשפחותיהם נרצחו בשואה.

      פולין ביקשה להעביר חוק שקובע שעל מנת להתחיל את התהליך ולהגיש תביעה, אדם חייב להיות אזרח פולין בתקופה הקובעת. כמו כן, רק צאצאים ישירים - בנים, נכדים, נינים - יכולים להגיש תביעה. בכך החוק מנע בניסוחו מרבים מאוד להגיש תביעה, שהרי השואה קטעה את קווי המשפחה. אם ממשפחה ענפה שרד בן-דוד בלבד, למשל, הוא אינו יכול לתבוע את הרכוש. לחץ על פולין לתקן את החוק הביא לכך שהחוק נמשך ל"עיון מחדש", ובשלב זה נקבר.

      "מדובר בצדק בסיסי"

      כאן נכנס לתמונה הקונגרס האמריקני. שני בתי המחוקקים התגייסו כדי לתקן את העוול. הסיבה היא לא שהיהודים שולטים באמריקה - אף שברור שטענות אנטישמיות אלה נשמעות גם בארצות הברית וגם בפולין - אלא הקהילה היהודית האמריקנית הלא קטנה שהיגרה מפולין. יש מחוקקים רבים שהנושא קרוב לליבם ולעיתים ארצות הברית זוכרת את מעמדה כמשואת צדק, הלפיד של פסל החירות, ומבקשת להפעיל את השפעתה כדי לעשות את הדבר הנכון.

      באפריל 2018 נשלח מכתב בחתימת 59 סנאטורים, ביוזמת טמי בולדווין הדמוקרטית ומרקו רוביו הרפובליקני, לראש ממשלת פולין בבקשה שהמדינה תעביר חקיקה הולמת בנושא. פולין, שמתנגדת לחלוטין, טוענת שהשיבה את הרכוש הקהילתי ושאין לה שום אפשרות להשיב רכוש פרטי שלא ברור למי שייך. זאת, כאשר מדברים על תיקון החוק, שגם כעת מאפשר להגיש תביעה להשבת רכוש - רק למי שעומד בתנאים הפולנים.

      מעבר לכך, נטען, פולין הייתה קורבן במלחמה ושנייה רק לעם היהודי. לדעת ורשה, אין שום היגיון שקורבן יפצה קורבן. "אנחנו מרגישים שהסיפור של הפולנים במלחמת העולם השנייה לא נשמע. ולצערי, במשך הרבה שנים לא היו מספיק גופים פולניים שהפיצו את האמת", אמר בריאיון לוואלה! NEWS סגן ראש ממשלת פולין פיוטר גלינסקי, שמצד אחד משרדו העביר סכום של מאה מיליון שקלים לשיפוץ ושיקום בתי הקברות היהודים בפולין - ומצד שני מסרב לחלוטין לחוק השבת הרכוש. "קשה להשוות לשואה, אבל ההפסדים של פולין היו עצומים. לאנשים אין זכר מהסבא והסבתא שלהם. אמי למשל, הייתה לוחמת במחתרת הפולנית ונלקחה למחנה עבודה. החיסול הגרמני של האליטה הפולנית היה שיטתי. זו טרגדיה שלא יודעים עליה בעולם".

      כוחות צבא ארה"ב בתרגיל צבאי, פולין, 21 במרץ 2019 (רויטרס)
      הרתעה מפני פזיזות רוסית. כוחות אמריקניים בפולין (צילום: רויטרס)

      לדברי גדעון טיילור, יו"ר התפעול של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), "נכון, פולין בהחלט הייתה מדינה שסבלה במהלך מלחמת העולם השנייה. עם זאת, איל"ר אינו מבקש מפולין להשיב את מה שהנאצים לקחו. אנחנו דורשים מפולין להשיב או לפצות על הרכוש שפולין לקחה. רכושם של ניצולי השואה הולאם על ידי פולין לאחר המלחמה יחד עם רכושם של לא יהודים. מדובר בצדק בסיסי". דבריו נאמרו בעבר בתגובה להפגנות בפולין נגד החוק להשבת הרכוש.

      מכתב 59 הסנאטורים נרשם, תויק ונשכח. זאת, עד שהחודש הגיע מכתב נוסף, גם הפעם בתמיכה דו-מפלגתית וביוזמת בולדווין הדמוקרטית ורוביו הרפובליקני. הפעם חתמו עליו 88 סנאטורים מתוך מאה. מעניין לציין שלמרות הטענה הישראלית שלפיה הרפובליקנים הם בסיס התמיכה היחיד, כל הסנאטורים הדמוקרטים חתמו על המכתב ורק 12 סנאטורים רפובליקנים סירבו.

      הנמען הוא שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, שהכריז בביקורו בוורשה כי על פולין לפתור סוגיות מהעבר וספציפית את נושא השבת הרכוש. הסנאטורים אמרו שהצהרת ראש ממשלת פולין כי הנושא נפתר היא שקר. לדבריהם, הסוגיה לא נפתרה ולא תיעלם.

      המכתב הביא למחאות במדינה שבה הנושא היהודי ונושא השואה בפרט נחשב לרגיש במיוחד, ולראייה החוק הפולני המפורסם. "המכתב מוכיח שוב שהקונגרס האמריקני דואג עמוקות לניצולי השואה, והוא איתן בניסיונו להשיג צדק עבורם", אמר אריק גלאגר, נציג איל"ר בוושינגטון.

      אלפים משתתפים בצעדת ימין קיצוני בוורשה בירת פולין נגד הלחץ האמריקני להשיב פיצויים לקורבנות השואה ב-11 במאי 2019 (רויטרס)
      נושא רגיש במיוחד. הפגנת ימין קיצוני בפולין נגד השבת פיצויים לקורבנות השואה, במאי השנה (צילום: רויטרס)

      אלא שמעבר למכתב מהסנאטורים לשר האמריקני, מתברר שביכולתם של חברי בית הנבחרים יש לא מעט מה לעשות כדי לכפות על פולין לשנות את התנהגותה. למשל, הסנאטורית בולדווין נמצאת בוועדת ההקצבות של הסנאט. בשיטה האמריקנית, לעיתים מספיק סנאטור אחד כדי לתקוע הליך חקיקה. זהו "עור החזיר" המפורסם שכל סנאטור רב עוצמה דורש עבור המדינה שלו כדי להעביר חקיקה החשובה לאחרים. או בעברית פשוטה - "תן וקח".

      לעיתים זה נעשה עבור העברת אוטוסטרדה במדינה מסוימת, לעיתים למען קהילה החשובה לאותו חבר קונגרס. ומספיק ששניים או שלושה סנאטורים שהנושא חשוב להם, מתוך 88 שחתמו על המכתב, כדי שהם יתקעו את כל ההליך.

      גם אם פולין אמורה לממן את "פורט טראמפ", עדיין מדובר בבסיס אמריקני שהקונגרס האמריקני אמור להחליט עליו. הקונגרס יכול לתקוע גם את כל תקציב ההגנה, או התקציב האמריקני כולו, כפי שקורה פעם אחר פעם. גם בבית הנבחרים פועלים בנושא, למשל דבי וסרמן שולץ, חברת הקונגרס רבת ההשפעה מהמדינה הקריטית פלורידה, חברת ועדת ההקצאות.

      מנגד, פולין לא יושבת בחיבוק ידיים והיא יצרה קשר עם לוביסטים בוושינגטון כדי לפעול למענה בנושא. היא מדגישה, ובצדק, שפולין היא בת ברית חשובה לארצות הברית. היא תומכת במדיניות האמריקנית בנושאים רבים, לעיתים נגד עמדת האיחוד האירופי. כמו כן, היא מדגישה שבסיס אמריקני בתחומה - אולי בסיס טילים נגד טילים ואולי בסיס אמריקני של כוחות יבשה - יהיה הרתעה מפני פזיזות רוסית. הכול נכון, אך כפי שהסנאט רומז לוורשה, הכול בא עם מחיר.

      עיתוי נפיץ

      בחודש הבא אמור הנשיא דונלד טראמפ לבקר בפולין. לקראת ביקורו יש רמזים להכרזה נשיאותית דרמטית בעת הביקור, למשל על הקמת בסיס, שייקרא על שמו של הנשיא האמריקני המיטיב. אלא שהנשיא יכול להצהיר הצהרה והסנאט יכול לתקוע מקלות בגלגלים ולהסב לו מבוכה רבה.

      מכך, שהלחץ האמריקני לא מופעל על פולין ישירות, אלא על פומפאו וטראמפ, כדי שהם יפעילו את כובד משקלם בנושא. שנה לבחירות בארצות הברית - לנשיאות, לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט - מבקשים כל חברי הקונגרס להראות כיצד הם פועלים למען הקהילה שלהם כדי לגייס תומכים ותורמים.

      לוואלה! NEWS נודע שגורמים פולנים פנו לגורמים אמריקנים בניסיון להבין את המתרחש. לפי התשובה שהם קיבלו, שום דבר לא קורה ואין אף החלטה או התכנסות סודית שבה חולקה העבודה לסיכול "פורט טראמפ".

      נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מגיע לניו ג'רזי, 3 באוגוסט 2019 (רויטרס)
      מושמעים רמזים לקראת ביקורו הקרוב. טראמפ (צילום: רויטרס)

      עם זאת, נאמר להם שדברים יכולים לקרות. למשל, שסנאטור או סנאטורית יחליטו למשוך את הדיונים בוועדה חשובה זו או אחרת, עד שרמזים כאלה ואחרים יובנו. הגורמים מסבירים לפולנים כי לעולם לא אי אפשר לדעת בפוליטיקה האמריקנית. לא כדאי לזלזל ברצונו של כלל הקונגרס, וכפי שהעולם רואה מדי יום, לא כדאי להרגיז נשיא המחויב לישראל.

      ישראל מצדה לא מתערבת. היחסים בינה לבין לארצות הברית ידועים - אבל גם פולין היא בת ברית חשובה לישראל שהיחסים איתה הדוקים. המחלוקת על העבר ועל תיקונו נמשכת, ואולי תימשך תמיד. בכל מקרה, ישראל ביקשה מפולין לתקן את החוק שהועבר, מחתה על ניסוחו ומכאן היא ממתינה להמשך.

      לוחות הזמנים - העברת תקציב ההגנה בשנת בחירות, הבחירות עצמן, ביקור טראמפ בפולין - כולם מוסיפים ללחץ על פולין. מצד שני הגישה הפולנית אומרת שהם שילמו את חובם ויותר מכך. יש גם אנטישמיות גלויה שבאמצעותה מסיתים באמירה שיהודים אמריקנים עשירים באים להשתלט על רכוש הפולנים. מדובר בתערובת נפיצה של גורמים, אך ייתכן שבסופו של דבר, גם אם בעקבות לחץ או תחת מחאה, פולין תחוקק חוק שכמעט לא ישנה - אך ייתן לעוד כמה ניצולי שואה ומשפחותיהם תחושה של צדק.