מחכים לטעות: מלחמת המוחות של צה"ל ושב"כ לאיתור המחבלים

כוחות צה"ל ושב"כ פועלים מאז שלשום (רביעי) ביצירתיות רבה ותחבולה כדי להתחקות אחר נתיב הבריחה ומקום המסתור של המחבל או חוליית המחבלים שביצעו את רצח החייל דביר שורק. המטרה היא לגלות כל מה שיכול להוות תפנית בחקירה. מלחמת מוחות מורטת עצבים שמנהלים גורמי המודיעין מול מבוקש בבריחה. לא בהכרח המקום שבו צה"ל פועל כעת הוא המקום שבו מסתתר המחבל.

הלחץ המתמיד אמור לגרום למחבל לבצע טעויות. גם על אקורד הסיום חושבים במערכת הביטחון. במקרה של חיסול המחבל אשרף נעאלוה חודשיים אחרי שרצח את קים יחזקאל-לבנגרונד וזיו חג'בי בברקן, הפיצה יד נעלמה את תמונות המבנה אחרי הקרב שניהלו לוחמי הימ"מ. היה גורם ביטחוני שטען כי שיטת הקרב מטווח אפס תחת סיכון גדול ללוחמים והתמונות הקשות היו יותר מתמרור אזהרה לשאר הפלסטינים "המתנדנדים" שזה סופם וככל שהחיסול קרוב לזמן הפיגוע כך ההרתעה גדלה. נעאלוה חוסל זמן קצר לפני שעמד להוציא אל הפועל עוד פיגוע. לכן מדובר במרוץ אחרי הזמן. לא לאפשר למחבל להתבסס במקום מסתור אלא לגרום לו להרגיש תחת מצוד ולהגביר עליו את הלחץ הפסיכולוגי.

אך בשונה מהעבר דבר אחד בטוח. הפעילות היא איננה אמוציונאלית ולא קולקטיבית כלפי אוכלוסייה פלסטינית אלא מתנהלת ברגישות ומיקוד רב. מקלות וגזרים. המטרה היא לאתר את המחבל במהירות אך לא להפוך אבנים לא רצויות. למנוע כמה שיותר חיכוך עם אוכלוסייה פלסטינית שאיננה מעורבת בטרור. מדובר נקודה הרגישה ביותר באזור וחמאס מודע אליה. לכן הוא פועל כדי לערער אותה.

בתום הערכת מצב העביר מפקד אוגדת יהודה ושומרון תת-אלוף ערן ניב פנייה לאגף המבצעים במטה הכללי לתגבר את האוגדה בפיקודו בכוחות נוספים כדי לאבטח את צירי תנועה ומוקדי החיכוך המרכזיים ולהשרות תחושת ביטחון בצל הפיגוע הקשה. גם כדי למנוע חקייני טרור שינסו בהשראת המחבל לבצע פיגוע דומה בקלות בלתי נסבלת. באותה נשימה לא מעוניין תא"ל ערן ניב להביא לתסיסה בשטח. הוא לא רוצה לשכנע את 'המתנדנדים' להצטרף למעגל הטרור והאלימות. לכן לא כל כך מהר סוגרים צירי תנועה לפלסטינים, לא חונקים עיירות וכפרים ולא מטילים סגר מוחלט על אזורים שלמים שלא לצורך ולא על בסיס היגיון מבצעי. תא"ל ניב בשיתוף פעולה יוצא דופן עם שב"כ מדייקים את המצוד שמתרחש בזמן כתיבת שורות אלו.

אזור יהודה ושומרון מוגדר כחבית חומר נפץ למרות שמצבו הכלכלי טוב בכל הפרמטרים מהמצב הכלכלי של רצועת עזה. הטרור הפלסטיני ברצועה מתנפץ לרוב על גדר המערכת וביו"ש דפוסי הפעולה נראים אחרת. חופש התנועה והסרת ההגבלות מאפשר לטרור הפלסטינית לראות בכל אחד ממאות אלפי האזרחים הישראלים במרחב כפוטנציאל לפיגוע. גם הערים הישראליות הקרובות אליהן הם יעד לפיגוע. ניתן לחדור אליהן בנתיבי תנועה פרוצים. עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים נמצאים מסביב לשעון בעומק ישראל והם דוגמה לפוטנציאל הטרור.

לכן מרקם החיים ביו"ש הוא עדין ביותר. מערכת הביטחון היתה מאוד רוצה לשמור עליו יציב כמו גם על התיאום הביטחוני הישראלי-פלסטיני שמוגדר על ידי גורמים במערכת הביטחון כ"קדוש", ללכוד את המחבל כמה יותר מהר ולהבין מי עמד מאחוריו וסייע לו בבריחה ואף בתכנון. גם הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון דרוכים כעת. פיגוע רצחני שכזה מביך אותם מאוד, מערער את היציבות, מרחיב את הביקורת נגדם ומגדיל את התמיכה בחמאס.


ארגוני הטרור ברצועת עזה מעוניינים בהרחבת הקרע בין אוכלוסייה פלסטינית ביו"ש ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן שמבחינתם נחלש משמעותית בשנתיים האחרונות בגלל מספר סיבות עיקריות: צעדים כלכליים ומדיניים של ישראל נגד הרשות הפלסטינית, מצבו הבריאותי של "הראיס", מלחמת הירושה על היום שאחרי אבו מאזן שנחשפת באיטיות לקרני השמש, עיסוק בלתי פוסק של אבו מאזן באידאולוגיה, פוליטיקה פנימית ובפעילות מדינית בינלאומית נגד ישראל ופחות ביצירת אופק מדיני ותקווה לאוכלוסייה בגדה ומעבר לכך: הבאת תרומות או שיפור מצבם הכלכלי.

החמאס והג'יאהד האסלאמי ימשיכו לקדם תעמולה קשה נגד ישראל ונגד הרשות הפלסטינית על מנת לעודד טרור בטווח הנראה לעין ולערער יציבות. במציאות שנוצרה באיו"ש במיוחד על רקע הבחירות המתקרבות בישראל המצב הביטחוני לא ישתפר וכוונות לבצע פיגועים רצחניים דומים ימשיכו לרחף אוויר. התפקיד של צה"ל והשב"כ הוא לדאוג שהסיר המבעבע לא יגלוש.

(עדכון ראשון: 8/9, 23:00)