פיטורי ליצמן מתבקשים: ההזדמנות של נתניהו להוכיח את מוסריותו

בנימין נתניהו אוהב לכנות את אריה דרעי ויעקב ליצמן "שותפי הטבעיים". בעקבות המלצת המשטרה להעמיד את ליצמן לדין - ברור עוד יותר מתמיד מדוע. ראשי הליכוד, ש"ס ויהדות התורה הם אכן שותפים טבעיים מול מערכת החוק. נתניהו, דרעי, ליצמן ושות' נשמעים כמשרד עורכי דין, רק מהצד של הלקוחות.

בנוסף, שר הבריאות נתניהו, העומד גם בראש הממשלה, הוא האחראי המיניסטריאלי לכל המתחולל במשרדו, בין בדרג הפקידותי ובין בידי סגנו, ליצמן. חקירת המשטרה בפרשיות השחיתות במשרד הבריאות נעצרה בהיבט הפלילי בלשכת סגן-השר, אבל בהיבט הציבורי האחריות העליונה מוטלת על נתניהו, הן במשרד מסוים זה שנתניהו הוא השר המופקד עליו (כפי שהיה במשרד התקשורת כשהסתבך בתיק 4000) והן כראש הממשלה כולה. אם נתניהו אכן יחיד בדורו, כפי שטוענים גדעון סער, ישראל כץ ושאר חותמי שבועת הנאמנות לו, עליו לשאת בתוצאות מחדליו.

לגופן של העבירות שנחקרו, ושנמצאה להן תשתית ראייתית, אין צורך להמתין למסננת המשפטית של פרקליטות מחוז ירושלים ובעקבותיה, אם יוגש כתב אישום, להכרעת בית המשפט. המחלוקת בין התביעה להגנה תתמקד בוודאי במידת מודעותו של ליצמן למשמעות הפלילית של התנהגותו. כרגע עומדת לו חזקת החפות, ואם ישכנעו סנגוריו את הפרקליטות או בהמשך את שופטיו שנעדר ממעשיו היסוד הנפשי - פתח המילוט החביב כל כך על אנשי ציבור - תיקו יסתיים בסגירה או בזיכוי.

אבל עובדה מרכזית אחת נקבעה ללא ערעור, ודומה שליצמן אינו בוש בה, אף שהוא עוטף אותה באריזה נוחה לו: הוא עזר לפדופילית סדרתית מסוכנת במאמציה להימלט מהחוק. עד כה הסתייג נתניהו מפדופילים ואף ממכריהם. אומנםנתניהו לא ניתק את קשריו עם דונלד טראמפ לשמע מעצרו של ג'פרי אפשטיין, שהתרועע עמו לפנים, אך הזדעזע עמוקות ממגעי העבר של אהוד ברק. תעמולת הליכוד הבליטה מגעים אלה וניגנה על מיתר הפגם המוסרי שממנו לא יוכל ברק להתנקות.

והנה, עכשיו זימנה לנתניהו ההשגחה העליונה, שליצמן הוא אחד מנציגי הפלג האשכנזי שלה בכנסת, יכולת - יותר מכך, כורח - לצקת תוכן בעמדתו המוסרית. ליצמן עזר לפדופילית. נתניהו הוא הממונה על ליצמן. אם נתניהו באמת נגד פדופילים וסייעניהם, עליו לפטר את ליצמן מסגנות השר במשרד הבריאות ולגרשו מישיבות הממשלה.

אין להתכחש להבדלים שבין אפשטיין לבין מלכה לייפר. הוא גבר, היא אישה. הוא חילוני, היא חרדית (כביכול). הוא אמריקני, היא אוסטרלית. כפות המאזניים מראות תיקו. שניהם נצלנים באותה מידה, עם יתרון קל ומביש עוד יותר ללייפר, שפגעה בנערות שנמצאו תחת חסותה.

ליצמן עצמו אינו פדופיל. הוא חרדופיל. דואג למגזר ולבוחריו ובעקיפין לשררה שהם מעניקים לו. אין לצפות מהרבנים האמורים לשמש לו סמכות רוחנית לסלק אותו. פדופילית-שמדופילית, לא מעניין. אבל לנתניהו יש תפקיד ממלכתי ועליו לנמק, לציבור ואם יהיה צורך לבג"ץ, מדוע אינו מפטר את סגנו; האם כה טבעי שנתניהו הוא שותף של סייען של פדופילית.