מנהל המכון למדע פורנזי, אבנר רוזנגרטן, אמר היום (שני) לוואלה! NEWS כי פתיחת קברה של נאוה אלימלך בת ה-12, כ-37 שנים לאחר שנרצחה, מעידה על התפתחות משמעותית בפענוח הפרשה. לדבריו, המהלך עשוי להעיד על כך שבימים הקרובים יימצא קשר בין חשוד ברצח למעשה. "זה יותר מירייה באפלה", טען. "אני חושב שיש להם מידע יחסית מוצק, או ראייה יחסית מוצקה, שכבר נבדקה ויש אינדיקציה שתוביל לנאוה אלימלך".
"לדעתי מצאו עצם, או עצמות, ואני מניח שמצאו את זה אצל מישהו, ורוצים להשוות את זה ל-DNA של נאוה עצמה, למרות שאפשר להשוות את זה גם ל-DNA של האימא", הוסיף רוזנגרטן. "יכול להיות שעשו את ההשוואה לאמא, וראו שיש התאמה, ורוצים להשוות גם לנאוה עצמה. זו ההנחה שלי". רוזנגרטן ציין כי "ייתכן שמצאו גם כלי ששימש לרצח שגם עליו יש DNA".
אל תפספס
רוזנגרטן הזכיר את החזרת גופתו של זכריה באומל, חלל מלחמת לבנון הראשונה, שהוגדר כנעדר שנים רבות עד שגופתו הושבה באחרונה לישראל בתיווך רוסיה. "אצל באומל עשו השוואת DNA להורים", אמר. "אם נאמר שמצאו איזושהי רקמה שיש עליה DNA של נאוה עצמה, אז קודם השוו להורים, ועכשיו רוצים לעשת את זה 'על בטוח'". לדבריו, הליך השוואת ה-DNA לא צפוי להמשך זמן רב, ויכול להסתיים תוך ימים בודדים. "הוצאת DNA מעצם היא לא קלה, אבל היא אפשרית. זה יכול לקחת ימים בודדים".
מנהל המכון הדגיש כי לדעתו לא התקדמות הטכנולוגיה היא זו שהובילה להתפתחות החקירה, אלא ראייה חדשה, והוסיף לשבח את גישתה של המשטרה לנושא. "הגישה החדשנית של המשטרה, שלא פוחדת לפתוח קברים, היא לדעתי דבר חיובי מאוד", אמר. "כשאני ביקשתי לפתוח קבר כשהייתי במשטרה, כשחקרו את מותו של דניאל הלר, סרבו. זה דבר שלא קרה".
מזל אלימלך, אמה של נאוה, סיפה לוואלה! NEWS כי היא חשה חוסר נוחות לאור העניין הפתאומי בפרשה, זאת בעקבות התחושה שנשכחה. "אני איבדתי ילדה פרח, עברתי את השואה שלי בישראל", אמרה. היא מתחה ביקורת על הרשויות: "איזו מין מדינה זאת? אני לא מאחלת את זה לאף אימא. אני עברתי חיים קשים, ואני עדיין עוברת. כל העולם מתקשר, שואל על זה, והמדינה שלי לא מכירה בי. קופת חולים לא מכירה בי. אני רוצה ללכת לרופא לעשות ניתוח, זריקה, לא נותנים לי. הקמתי משפחה לתפארת, למה לא מכירים בנו?".
"יש לי תקווה שימצאו את הרוצח, לי ולכל המשפחה", הוסיפה. "היא נרצחה באכזריות. אני מקווה שייצא הצדק לאור. אני מקווה שכל המשפחות יידעו מה קרה ליקרי לבם". אפרת, אחותה של נאווה, אמרה כי פתיחת החקירה לא הזכירה לה נשכחות, שכן תעלומת הרצח של אחותה מלווה אותה ואת משפחתה מדי יום. "אנחנו חיים עם זה 37 שנים, זה לא עזב אתנו", אמרה. "זה שפותחים קבר, זה משהו מהסרטים שהיינו רואים. אנחנו לא יודעים אם אנחנו מחללים את הקבר, אנחנו כבר לא יודעים. זה מקרה שזעזע את כל המדינה. אני לא מבינה איפה היתה המדינה הזו עד עכשיו, אף אחד לא דאג לנו לטיפול פסיכולוגי".
לדבריה, הוריה סובלים ממחלות קשות ולא זוכים לטיפול. "ההורים שלי צריכים להתמודד מול קופות החולים, אנחנו עוברים ייסורים", ציינה. "אנחנו חיים עם הכאב יום יום, שלוש פעמים ביום אנחנו מתפללים ולא מתייאשים. אנחנו לא יודעים מה יש למשטרה, אבל אנחנו מקווים שזה יפוענח. לא מובן לי איך קרה מקרה כזה לאור יום".
התפתחות בחקירה
אתמול הוצאה גופתה של אלימלך מקברה לאחר שבית המשפט התיר למשטרה לעשות זאת כדי לבצע פעולות חקירה. ההחלטה בנושא התקבלה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה החמורה והבינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433, זאת לאחר בחינה מחודש של של תיק החקירה והממצאים שנאספו במהלך השנים. הגופה הוצאה מהקבר אמש בתיאום עם משפחת אלימלך והיא הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. החקירה מתנהלת בליווי פרקליטות מחוז תל אביב.
אלימלך נרצחה כשהייתה בת 12, וגופתה נמצאה בחוף הים בהרצליה. ב-20 במרץ באותה השנה היא יצאה מבית משפחתה שבבת ים. היא השאירה פתק להוריה כי היא הולכת לחברה, אלא שמעולם לא הגיעה לביתה. במשך יותר משבוע נערכו אחריה חיפושים נרחבים - עד שביום העשירי נמצאה בחוף בהרצליה שקית ניילון ובה ראשה של הילדה. בימים שלאחר מכן נמצאו חלקים נוספים מגופתה בחוף בצפון תל אביב.
בעקבות הרצח, שעורר סערה ברחבי המדינה, הקימה המשטרה צוות חקירה מיוחד שמנה כ-40 חוקרים ואף הוגדר "כגדול בתולדות המשטרה". עם זאת, לא היה קצה חוט בידי החוקרים, וחלקים מגופת הילדה אף נשלחו למעבדה בלונדון.
במהלך החקירה נעצר תושב בת ים, שהתברר כי צילם תמונות של אלימלך וחברותיה. עם זאת, חיפוש בביתו הסתיים ללא ממצאים. החשוד הורשע בפדופיליה וריצה עונש מאסר. חשודים נוספים נעצרו ב-1998 אולם גם הם שוחררו מחוסר ראיות.
זאת ועוד, במהלך שנות החקירה עלו השערות כי הרצח בוצע ממניע לאומני. בשנת 1983, נעצר תושב עזה בחשד למעשה אך הוא שוחרר מחוסר ראיות. הרמטכ"ל דאז רפאל איתן טען כי המעשה בוצע על רקע לאומני כמבחן כניסה לארגון טרור אולם במשטרה הסתייגו. עם זאת, ב-2001 אמר יצחק גטניו, שוטר שהיה בצוות החקירה המקורי של הרצח, בריאיון בגלי צה"ל כי גם שב"כ מצא ראיה תומכת לסברה.
לדבריו, ערבי שנכלא על עבירות פליליות סיפר למחבל שחלק עמו את התא כי ביצע את הרצח. אותו מחבל שמשתף הפעולה סיפר עליו כבר שוחרר בינתיים ליהודה ושומרון, ומשם ברח לירדן. בדיקת החוקרים העלתה כי האיש אכן שהה בשכונה בה נעלמה אלימלך, אך הוא לא נחקר על ידי שום גוף, ובין הרצח לשנת 2001 הוא מת מסיבה שעד כה טרם התבררה.